בית משפט השלום בירושלים עסק לאחרונה בשאלת העונש הראוי עבור אדם שהורשע בגין תקיפת שוטר, הפרעה לשוטר וסירוב להוראת פיזור התקהלות.


במהלך הסגר שהוטל בעקבות התפרצות מגפת הקורונה, הוצבו כוחות מטעם המשטרה בסמוך לבתי כנסת בכדי לאכוף את תקנות החירום החדשות. הבחור, השתתף במחאה נגד השוטרים מחוץ לבית הכנסת, והשוטרים הורו לו ולאחרים לעזוב את המקום בשל ההתקהלות.
הבחור סירב להקשיב להוראות השוטרים ולאזהרותיהם, וביקש מהם שיעצרו אותו.


לאחר מכן, נכנסו השוטרים לבית הכנסת בו התפללו קבוצה של אנשים ביניהם הבחור, והורו להם לעזוב את המקום משום שפעלו בניגוד להוראות ואף חילקו קנסות.


הבחור בתגובה צעק על השוטרים, ירק לעברם ואף השתמש בכינויי גנאי כלפיהם.


בהמשך הבחור התסיס את קהל המתקהלים וקרא להם לסרב להוראות השוטרים.


משסירב לעזוב את המקום, המשטרה עצרה את הבחור והובילה אותו אל תחנת המשטרה, שם המשיך להתלהם ואף ירק על חולצתה של אחת מהשוטרות לאחר שביקשה ממנו להירגע.


סנגורו של הבחור טען כי המשטרה לא התנהלה בצורה מכבדת במהלך האירוע


המאשימה בטיעוניה הדגישה את הערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה ממעשיו של הבחור, וציינה כי הבחור סירב להישמע להוראות המשטרה בזמן סגר שכלל הגבלות תנועה והתקהלות בכדי לשמור על בריאות הציבור ואף שלהב את המון המתקהלים ודרבן אותם להמשיך בפעולותיהם.


כמו כן, המאשימה ייחסה חשיבות בטיעוניה ליריקה על השוטרת, שהייתה עשויה לגרום להפצת מחלת הקורונה.


נוסף על כך, המאשימה שמה דגש על כך שלבחור הרשעות קודמות, וכן היה מצוי תחת מאסרים מותנים שלא מנעו ממנו לבצע את העבירות, וכן, ציינה את העובדה שהבחור לא הביע כל חרטה על מעשיו.


על כן, המליצה המאשימה להשית על הבחור עונש שיכלול מאסר בפועל לתקופה של 18 חודשים בניכוי ימי מעצרו, וכן פיצוי כספי עבור השוטרת.


סנגורו של הבחור התייחס בטיעוניו לנסיבות ביצוע העבירה והדגיש כי המשטרה התנהלה בצורה שאינה ראויה, וכן שלחה לבית הכנסת שוטרות שלבושות בלבוש שאינו צנוע ומכבד.


כמו כן, הדגיש הסנגור כי הבחור נקלע לאירוע, ולא תכנן את פעולתו מראש, וכן ציין כי התקיפה אינה חמורה ואף הפנה את בית המשפט לפסיקה מקילה בנוגע לביצוע עבירה בעקבות פגיעה ברגש דתי והדגיש כי ההנעה לפעולה של הבחור נבעה מהעובדה שהמשטרה גירשה את המתפללים בבית הכנסת בזמן תפילה.


יתרה מזאת, טען הסנגור כי הבחור הושפל על ידי השוטרים כאשר ניסו לעטות עבורו מסיכה תוך שימוש בכוח וכן הכניסו אותו בכוח לניידת וביצעו חיפוש על גופו.


לבסוף, התייחס הסנגור בטיעוניו גם להרשעותיו הקודמות של הבחור וניסה להצדיק את מעשיו של הבחור כאשר התייחס למניע האידיאולוגי ממנו פעל, וכן ציין כי הוא לא ביצע עבירות במשך תקופה ארוכה.


על כן, הסנגור המליץ להאריך את משך המאסרים המותנים שבהם האיש היה מצוי ולהסתפק בתקופת מעצרו.


השופט הדגיש כי לבחור 6 הרשעות קודמות בגין התעמתות עם שוטרים


בהכרעתו, התייחס השופט להתנהגותו של הבחור שהשפילה וביזתה את השוטרים שעצרו אותו וכן את השוטרת. כמו כן, הדגישה כי מעבר לכך היריקה היוותה גם סיכון בריאותי.


נוסף על כך, התייחסה השופטת לטענותיו של סנגורו של הבחור לגבי התנהלותם של השוטרים במקום האירוע, בחרה שלא לקבלן והדגישה כי השוטרים פעלו בצורה נכונה ומכבדת תוך כדי שמירה ואכיפת הכללים.


יתרה מזאת, השופט ייחס חשיבות ל- 6 ההרשעות הקודמות של הבחור שלפיהן הוא התעמת עם שוטרים, הפריע לשוטרים בעת ביצוע תפקידם ולקח חלק בהתקהלויות.


כמו כן, השופט הדגיש כי הבחור היה מצוי תחת חמישה מאסרים מותנים שהסתיימו בסמוך לביצוע העבירה, ואף ריצה בעברו עונש מאסר למשך תקופה של 8 חודשים.


יתר על כן, השופט התייחס בהכרעתו לעובדה שהבחור לא לקח אחריות על מעשיו, לא התחרט על ביצועם וכן לא היה מודע להשלכותיהם.
עם זאת, השופט לקח בחשבון את העובדה שלבחור 12 ילדים ועל כן העונש שישית עליו ישפיע על כל משפחתו. כמו כן, השופט התייחס לעובדה שהאיש היה מצוי תחת מעצר בית בששת החודשים האחרונים.


לבסוף, השופט החליט להשית על הבחור מאסר בפועל לתקופה של 12 חודשים, בניכוי תקופת מעצרו, כמו כן מאסר על תנאי לתקופה של 10 חודשים, קנס כספי בסך 1,500 שקלים ופיצוי לשוטרת בסך 4,000 שקלים.


ת"פ 3518-04-20