בית משפט השלום בירושלים קיבל לאחרונה תביעת פיצויים בגין נזקי גוף שהגיש סטודנט בסטודיו למשחק נגד הסטודיו לאחר שנפצע בברכו כתוצאה מבורג שבור שבלט על פני הבמה.


לפי העובדות שתוארו בפסק הדין, במהלך ביצוע חזרה, הסטודנט התכופף על הבמה ונפצע מבורג בולט שהיה נעוץ בה אשר חדר לברכו השמאלית וגרם לו לדימום. מיד לאחר הפציעה, הובהל הסטודנט לבית החולים, טופל באמצעות תפרים ושוחרר לביתו.


זמן קצר לאחר מכן, המשיך הסטודנט לסבול מכאבים ולאחר בדיקה נוספת התגלה כי הוא סובל מנזק לפיקת הברך.


בשל פערים בין חוות הדעת הרפואיות שהגישו הצדדים מונה מומחה מטעם בית המשפט


הסטודנט הגיש לבית המשפט חוות דעת של מומחה מטעמו בתחום האורתופדיה, שקבע כי הוא נותר עם נכות קבועה בשיעור 10% בשל פגיעה בסחוס בברך שמאל. כמו כן, המומחה קבע לסטודנט נכות זמנית בשיעור 100% לתקופה של שישה שבועות, וכן נכות זמנית בשיעור 50% לשישה שבועות נוספים לאחר מכן.


הסטודיו למשחק שבו למד הסטודנט, הגיש מטעמו חוות דעת של מומחה בתחום האורתופדיה, כאשר בחוות הדעת נקבע כי נכותו הקבועה של הסטודנט היא בשיעור של 5% בלבד בשל הפגיעה בברך.


בעקבות הפערים בין חוות הדעת שהגישו הצדדים מונה מומחה מטעם בית המשפט, שבדק את הסטודנט וקבע כי נותרה לו נכות קבועה בשיעור של 5% בלבד. כמו כן, המומחה טען כי הסטודנט יכול לעבור ניתוח לתיקון ולהסרת חוט רקמה דמוי רצועה שעלול לגרום לכאבים במהלך כיפוף הברך, וכי למרות הסיכונים הכרוכים בו, לניתוח סיכויי הצלחה טובים.


הסטודנט הדגיש בטיעוניו כי בעקבות התאונה הוא סובל ממגבלה פיזית שמקשה עליו כשחקן


הסטודיו למשחק שבו למד הסטודנט, טען כי במידה והסטודנט יבצע את הניתוח שהומלץ לו, נכותו הרפואית תפחת ל-3% בלבד, ועל כן המליץ על הפחתת אחוזי הנכות בעת חישוב הפיצויים.


אומנם, הסטודנט טען שאינו מעוניין לעבור ניתוח, ועל כן אין להפחית מאחוזי הנכות שמגיעים לו.


יתרה מזאת, הסטודנט טען כי לפני התאונה לא סבל מאף פציעה פיזית, ולפני הלימודים אף שירת בצבא כקצין כושר קרבי.


כמו כן, הסטודנט טען כי לאחר שסיים את לימודיו, ניסה להשתלב בעבודה בתחום, אומנם סבל מכאבים חזקים בעקבות התאונה שהגבילו אותו והקשו עליו בעת ביצוע פעולות פיזיות למשך זמן ארוך, וכן טען שהכאבים מהם סובל מורגשים אף בעת שינה.


נוסף על כך, הסטודנט ציין כי עבודה בתחום המשחק, היא עבודה שדורשת מאמץ פיזי, ועל כן כאשר יהיה מבוגר יותר יתקשה להמשיך לעבוד בתחום בשל מגבלותיו.


על כן, הסטודנט טען כי נכותו התפקודית צריכה להיות גבוהה יותר מנכותו הרפואית.


מנגד, הסטודיו למשחק שבו למד הסטודנט טען כי תחום התיאטרון שבו בחר להשתלב הסטודנט אינו דורש מאמץ פיזי רב.


יתר על כן, נטען על ידי הסטודיו כי הסטודנט אינו סובל מנכות תפקודית משום שבעת סיום לימודיו השתתף בהצגה שבה הוא נדרש לבצע פנטומימה, ומאוחר יותר אף עבד כבמאי ועל כן ניתן לומר שאינו סובל ממגבלה פיזית שמונעת ממנו לתפקד כרגיל.


השופטת קבעה כי נכותו התפקודית של הסטודנט היא זהה לנכותו הרפואית


בהכרעתה, התייחסה השופטת לטענות הצדדים וכן לחוות הדעת הרפואית שהוגשה לבית המשפט וקבעה כי אין להפחית מנכותו הרפואית של הסטודנט גם אם יעבור ניתוח וקבעה את נכותו בשיעור 5%.


נוסף על כך, השופטת ייחסה חשיבות לעובדה שהסטודנט משתכר היטב וכי נכותו לא היוותה עבורו מכשול במציאת עבודה, אומנם עבודתו אכן דורשת מאמץ פיזי לעומת עבודה משרדית, ועל כן החליטה כי נכותו התפקודית תהיה זהה לנכותו הרפואית ותהיה בשיעור של 5%.


לבסוף, השופטת התייחסה לסוג הפציעה שממנה סבל הסטודנט, וכן לתקופת ההחלמה הארוכה שנדרשה לו בכדי לחזור לשגרה והחליטה לפסוק לטובתו פיצויים בגין כאב וסבל בסך 25,000 שקלים.


כמו כן, השופטת התייחסה לבקשתו של הסטודנט בנוגע לפסיקת פיצויים בגין הפסדי שכר, אומנם החליטה שלא לפסוק לו פיצויים עבור רכיב זה מפני שלא הוכיח בפני בית המשפט כי התקשה להשתכר או למצוא עבודה בתחום.


בגין אובדן כושר עבודה פסקה השופטת לטובת הסטודנט פיצויים בסך 45,000 שקלים, בגין הוצאות רפואיות פיצויים בסך 2,000 שקלים.


עם זאת, השופטת החליטה שלא לפסוק לסטודנט פיצויים בגין עזרת הזולת, משום שבתצהירו ציין כי הוא האחראי העיקרי לביצוע כלל עבודות הבית וכן אמון על הטיפול בילדים, ועל כן נראה שאינו זקוק לעזרה בעת ביצוע פעילות פיזית יום יומית.


בסך הכול, הפיצויים ששולמו לסטודנט בעקבות התאונה עמדו על סך של 77,000 שקלים בתוספת שכר טרחת עורך הדין בסך של 15,400 שקלים.


ת"א 15365-10-15