לאחרונה, בית משפט השלום בירושלים דן בתביעת פיצויים שהגיש עובד בית מלון שנפצע כתוצאה מהתנפצות חלון עמדת הקב"ט.


העובד הגיע למשמרתו בעמדת השמירה הראשית בבית המלון, כשלפתע הגיע הקב"ט הראשי לבקר בעמדה ודפק על חלון העמדה שבה שהה העובד. כתוצאה מהדפיקה, החלון התנפץ ונשבר והרסיסים נפלו על השוק והירך הימנית של העובד, פצעו אותו וגרמו לו לחתכים. מיד לאחר האירוע, העובד פונה לבית החולים שם נתפר באמצעות סיכות.


העובד ומעסיקיו הגישו חוות דעת של מומחים שקבעו כי נותר עם נכות צמיתה בשיעור 10%


העובד הגיש לבית המשפט חוות דעת רפואית מטעם מומחה בתחום הכירורגיה הפלסטית שקבע כי הוא נותר עם נכות בשיעור של 10% לצמיתות בעקבות שתי צלקות כואבות בירך ובשוק ימין.


כמו כן, מעסיקיו של העובד הגישו אף הם חוות דעת לבית המשפט, בה נקבע כי העובד נותר עם 10% נכות צמיתה בגין הצלקות.
המוסד לביטוח לאומי, קבע כי מדובר בתאונת עבודה, אך עם זאת קבע כי לעובד נותרה נכות צמיתה בשיעור 2.5% בלבד.


בית המלון טען שיש לייחס לעובד אשם תורם משום שלא ביצע את תפקידו כראוי


עובד בית המלון, טען כי העביר את משמרתו בעמדת השמירה הראשית בבית המלון, עמדה קטנה ומלבנית עם חלונות זכוכית, עד שהגיע הקב"ט הראשי עם רכבו, ירד ממנו בכדי לדבר אתו, דפק על החלון ובאופן פתאומי החלון נשבר והוא נפגע מהשברים שגרמו לו לחתכים בברך ימין ובשוק.


נוסף על כך, העובד טען כי בית המלון הפר כלפיו את חובת הזהירות, משום שהקב"ט הראשי שהיה עובד של בית המלון, בחר לדפוק על חלון הזכוכית ובשל כך נגרם הנזק. כמו כן, ציין כי במידה והיה בוחר לדפוק בכל נקודה אחרת, ניתן היה למנוע את שבירתה של הזכוכית. על כן, העובד טען כי בית המלון התרשל וכי האחריות על התאונה נופלת על מעסיקו בלבד, כיוון שהוא לא היה יכול לעשות דבר כדי למנוע את התרחשותה.


בית המלון טען כי לא היה ניתן לצפות מראש את התאונה, משום שהעמדה נמצאה שם ואוישה במשך תקופה של מעל 12 שנים, ומעולם לא הייתה בעיה בזכוכית, עד לרגע האירוע.


כמו כן, בית המלון טען כי הוא סיפק לעובד סביבת עבודה בטוחה, וכי הנקישה של הקב"ט הראשי על חלון הזכוכית הייתה עדינה, לא היוותה מעשה חריג ולא היה ניתן לצפות מראש כי הזכוכית תתנפץ כתוצאה מהנקישה.


בטענותיו, הדגיש בית המלון כי העובד לא ציין שהמכה על החלון הייתה חזקה, ועל כן אין לייחס חשיבות לטענה כי מדובר במכה בעלת עוצמה חזקה שנעשתה תוך הפעלת כוח בלתי סביר.


יתר על כן, בית המלון טען כי יש להטיל על העובד אשם תורם, משום שלא ביצע את תפקידו כראוי, במשמרת שבה אירעה התאונה, הוא נצפה יושב עם הראש כלפי מטה, ועל כן, בכדי להסב את תשומת לבו נדרש הקב"ט לדפוק על החלון.


השופטת קבעה כי הקב"ט הראשי ובית המלון התרשלו


השופטת קבעה כי שבירת הזכוכית התרחשה בעקבות פעולת הנקישה על חלון העמדה, שביצע הקב"ט הראשי, שניסה להסב את תשומת ליבו של העובד שלא היה מרוכז במיוחד באותה משמרת.


כמו כן, קבעה השופטת כי הקב"ט היה יכול לקרוא לעובד בדרך אחרת, לפתוח את דלת העמדה, לקרוא בשמו, או לנקוש על חלק שאינו עשוי זכוכית. וכן, קבעה כי כאשר בחר לנקוש דווקא בזכוכית, היה מודע לסיכון האפשרי לכך שהזכוכית תשבר, ולכן בחרה השופטת שלא לקבל את הטענה כי מדובר באירוע שלא היה ניתן לצפותו מראש.


לבסוף, השופטת הכריעה כי הקב"ט התרשל כלפי העובד והאחריות בגין הרשלנות היא של בית המלון שהעסיק אותו, כמו כן החליטה שלא להטיל אשם תורם על העובד, מפני שלא היה בכוחו למנוע את התרחשות התאונה.


השופטת פסקה לטובת העובד פיצויים בגין אובדן כושר עבודה בסך 20,000 שקלים, פיצויים בגין הפסדי שכר לעבר בסך 4,300 שקלים, פיצויים בגין הוצאות רפואיות ונסיעות לעבר בסכום של 500 שקלים, פיצויים בגין עזרת הזולת לעבר בסך 500 שקלים, וכן פיצויים בגין סבל וכאב בסך 35,000 שקלים.

 

יש לך שאלה?

פורום תאונת עבודה


על פי הכרעת השופטת, לאחר ניכוי תגמולי מל"ל בסך 2,100 שקלים, בית המלון יצטרך לשלם לעובד פיצויים בסך 58,000 שקלים וכן שכר טרחת עו"ד בסך 11,600 שקלים.


ת"א 14645-05-16