בית משפט השלום בירושלים עסק לאחרונה בשאלת העונש הראוי עבור בחורה שהואשמה בעבירות גניבה בידי עובד, ניסיון גניבה בידי עובד וכן שהיה בלתי חוקית בישראל.


העובדת עבדה אצל זוג הקשישים במשך תקופה של ארבעה חודשים, שבמהלכה היא התגוררה בביתם.


באחד מן הימים, העובדת ליוותה את הקשיש לכספומט כדי שיוכל למשוך כסף, וכאשר עשה זאת, הסתכלה על הקוד הסודי שהקיש ושיננה אותו.


בהמשך, העובדת נטלה את כרטיס האשראי של הקשיש מארנקו, והגיעה לכספומט מספר פעמים בכדי למשוך כסף.


העובדת הצליחה למשוך מעל 100,000 שקלים מחשבון הבנק של הקשישים. העובדת העבירה חלק מהכספים שגנבה למשפחתה שנמצאת במולדובה.


לאחר כמה ניסיונות מוצלחים, הגיעה העובדת שוב לכספומט וניסתה למשוך 1,000 שקלים בלבד, אומנם קיבלה סירוב, והכרטיס הוחרם על ידי מכשיר הכספומט, לכן החליטה לקנות כרטיס טיסה חזרה לעיר הולדתה, אך נעצרה על ידי המשטרה לפני שהספיקה.


סנגורה של העובדת הדגיש את העובדה כי היא נמצאת בארץ לגמרי לבד ורחוקה מכל משפחתה


המאשימה שמה דגש על הערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה מהעבירה שביצעה העובדת, על פערי הכוחות בינה לבין בני הזוג הקשישים, על הסכום המשמעותי שגנבה, וכן ציינה כי יש חשיבות בהטלת תשלום פיצוי כספי לטובת בני הזוג והחזרת הכספים שנגנבו. על כן, המליצה המאשימה על עונש שנע בין 24-48 חודשי מאסר בפועל לצד מאסר על תנאי.


בטיעוניו, סנגורה של העובדת הציג את נסיבותיה לביצוע המעשה, ביניהן המורכבות במצב המשפחתי שלה, והדגיש את העובדה שהיא נטשה את כל משפחתה וילדיה כדי לעבוד בישראל ולהרוויח כסף עבור הטיפול בהם. כמו כן הדגיש הסנגור את העובדה שלבחורה אין עבר פלילי קודם ואת חוסר התחכום במעשיה, שמעיד על כך שזו הפעם הראשונה שהיא מבצעת פשע. הסנגור ציין את החרטה שהביעה העובדת בגין ביצוע המעשה, ואת העובדה שהיא נמצאת כאן בארץ זרה לבד, ועל כן את הקושי הצפוי לה בהתמודדות עם העונש שתקבל. לבסוף, המליץ הסנגור על עונש שנע בין כמה חודשי מאסר ועד ל-24 חודשי מאסר בפועל.


לבסוף, העובדת הביעה חרטה עצומה ובושה אודות ביצוע מעשיה, וכן ביקשה מחילה והקלה בעונש.


השופטת שמה דגש על הפגיעה באמונם של בני הזוג הקשישים


כפי שעשו שני הצדדים, גם השופטת בחרה להסתכל על העבירות שביצעה העובדת כאירוע אחד בכדי לקבוע מתחם עונש הולם, וזאת בעקבות העובדה שהמעשים בוצעו בסמיכות זה לזה, וכי מדובר באותם אנשים שנפגעו.


כמו כן, השופטת ייחסה חשיבות לעובדה שהבחורה הגיעה לישראל ושהתה בה באופן חוקי בהתחלה, אך המשיכה לשהות בארץ גם לאחר שתוקף האשרה שלה פג, וכן ניצלה את שהותה הבלתי חוקית בכדי לבצע עבירות.


נוסף על כך, השופטת שמה דגש על הפגיעה האדירה שממנה סבלו הקשישים בעקבות המעשה, שכן יחסי האמון ביניהם ובין העובדת, ששימשה עבורם כמקור לסיוע, השגחה וטיפול, נפגעו לחלוטין תוך פגיעה בממונם.


יתר על כן, בהכרעתה, ייחסה השופטת חשיבות לעובדה כי המעשים שביצעה העובדת התרחשו לאורך תקופת זמן ארוכה יחסית, היו מתוכננים, ובוצעו מספר רב של פעמים, וכן לעובדה שקורבנותיה היו זוג קשישים, ולכן פערי הכוחות בין הצדדים היו משמעותיים.


יתרה מזאת, השופטת קבעה כי בשל העובדה שהקשישים היו מטופלים סיעודיים, היה להם קשה יותר להבחין במעשים הפסולים ולחשוף את העבירות.


השופטת ייחסה חשיבות לכך שהעובדת לא ניסתה להחזיר את הכסף שגנבה, ואף ניסתה לברוח מהארץ יחד אתו.


עם זאת, השופטת שקלה לכף זכות את הודאתה של העובדת בבית המשפט, ואת החרטה שהביעה בגין ביצוע המעשים, משום שהביאו לחיסכון בזמן שיפוטי וכן בזכותם היה ניתן לוותר על עדותם של זוג הקשישים. עוד התחשבה השופטת בכך שלעובדת אין רישום פלילי נוסף ובכך שהיא נעדרת גורמי תמיכה משום שהיא נמצאת בארץ לבד, מנותקת מכל משפחתה, ועל כן העונש שתקבל עשוי לגרום לה לקשיים רציניים יותר משל אדם רגיל.


אומנם, השופטת הדגישה כי העבירות בוצעו נגד קשישים חסרי ישע, ולכן קבעה כי העונש צריך לשמש להרתעה בכדי להפחית ולמגר את התופעה של גניבה ופגיעה בקשישים.


יש לך שאלה?

פורום נפגעי עבירה פלילית, קורבנות ופיצויים בגין עבירה פלילית


על כן, החליטה השופטת להשית על העובדת עונש שממוקם בחלקו התחתון של מתחם הענישה, ועומד על 24 חודשי מאסר בפועל, פיצוי כספי עבור הקשישים בסך של 120,000 שקלים, קנס בסך 5,000 שקלים וכן החזר כספי של 1,100 שקלים שנמצאו אצלה בעת מעצרה.


ת"פ 36547-11-20