לאחרונה בית משפט השלום בקריות, קיבל תביעת פיצויים בגין נזקי גוף, של צעיר שהחליק ונפל ממדרגות בניין בו עבד בעת הירידה מהקומה השלישית לקומה השנייה.
הצעיר, עבד בחברה שעוסקת בעבודות בניה ושיפוצים, וביום האירוע הגיע לבצע עבודת שיפוץ בבניין שבו התרחש האירוע.
בכדי להעריך את מידת הפגיעה מונה מומחה רפואי בתחום כירורגיית כף היד מטעם בית המשפט
בכדי לקבוע את מידת הפגיעה במצבו הרפואי של הצעיר, מונו מספר מומחים רפואיים.
המומחה הרפואי בתחום כירורגיית כף היד קבע כי נכותו של הבחור בגין הפגיעות שחווה בכתף השמאלית ובידו הימנית כתוצאה מהתאונה היא בשיעור של 5%.
המומחה בתחום כירורגיית פה ולסת שמונה מטעם בית המשפט קבע כי נכותו הרפואית הכוללת של הצעיר עומדת על 7.83% בגין אובדן שן שאינה ניתנת לשחזור ובעקבות כאבים שהתפתחו במערכת הלעיסה וכן בקדמת הלסת העליונה.
החברה שבה הועסק הצעיר טענה לקיומן של סתירות בעדותו
הצעיר, שהיה היחיד שהעיד בפני בית המשפט אודות האירוע, טען שכאשר ירד מהקומה השלישית לקומה השנייה להביא חומרי טיח וצבע, החליק ונפל בגרם המדרגות. כמו כן, טען שבין הקומות היו חסרות כמה מדרגות ושלא היה מעקה.
נוסף על כך, הצעיר טען כי עדותו הייתה עקבית ואמינה, ולכן המליץ לבית המשפט לקבלה. כמו כן, טען שבמקרה זה אין לייחס לו רשלנות תורמת, וכי האשמה היחידה נופלת על החברה שבה היה מועסק.
הצעיר התייחס לחוות הדעת שהתקבלו מטעם המומחים וטען כי מוצדק לחשב לטובתו פיצויים לפי נכות תפקודית בשיעור של 10%.
מנגד, חברת הבניה והשיפוצים שבה עבד הצעיר, טענה כי נסיבות התאונה כפי שתוארו על ידי העובד, לא הוכחו ועל כן יש לשלול אותן. כמו כן, החברה ציינה שהעובד לא היה החלטי בנוגע לשאלה האם היו עדים במקום האירוע, ולאחר שהתגלה כי אכן היו עדים, הצעיר בחר שלא להביאם למתן עדות בפני בית המשפט.
כמו כן, החברה טענה כי עדותו של העובד אינה אמינה ושיש בה סתירות, משום שהמסמכים הרפואיים שצירף אינם כללו כל אזכור של נפילה או של נפילה במדרגות, וכן במהלך מתן העדות הצעיר שינה את גרסתו ביחס לסיבה שהובילה לנפילתו כמה פעמים כאשר בהתחלה טען שהחליק, ולאחר מכן טען שיש סיכוי לכך שהיה זה מסמר שגרם לו להחלקה.
החברה התייחסה לחוות הדעת הרפואיות וטענה כי נכותו של הבחור אינה תפקודית, שכן השבר בכף ידו התאחה, וטווח תנועתו מלא. כמו כן צוין כי לאחר התאונה הצעיר שב למקום עבודתו ועבד ללא כל מגבלה.
לבסוף, החברה טענה כי הבחור הכיר היטב את הבניין שבו התרחש האירוע וכן את גרם המדרגות, שכן השתמש בו באופן יום יומי. לפיכך, נטען כי במקרה זה מוצדק לקבוע לצעיר אשם תורם מכריע לאירוע.
השופט בחר לקבל את עדותו של הצעיר
השופט קבע כי עדותו של הצעיר אמינה, ועל כן החליט לקבלה. אמנם, השופט ייחס חשיבות לכך שהצעיר הכיר את הבניין ואת גרם המדרגות שבו נפל, כמו גם לעובדה שבחר שלא לצלם את המדרגות ולהביא עדים, ועל כן בחר להטיל על הצעיר רשלנות תורמת בשיעור 25%.
כמו כן, השופט התייחס לחוות הדעת של הרופאים המומחים שמונו, וכן לטענתם של כל אחד מן הצדדים, וקבע כי יש לחשב את הפיצויים לעובד לפי נכות תפקודית בשיעור של 5%.
יתרה מזאת, השופט בחן את הפסדיו של העובד בגין התאונה, וקבע כי בסיס השכר שלפיו יחושבו הפסדי העבר יעמוד על סך של 5,000 שקלים ובסיס השכר לחישוב הפגיעה העתידית בכושר ההשתכרות יעמוד על סך של 8,000 שקלים, כפי שהוא משתכר כיום.
השופט פסק לצעיר פיצויים בגין כאב וסבל בסך של כ-35,000 שקלים, בגין הפסד השתכרות בעבר, פיצויים בסך 452,250 שקלים, בגין הפסד השתכרות לעתיד פיצויים בסך 75,000 שקלים, בגין הפסד פנסיה פיצויים בסך 9,375 שקלים, בגין עזרה של צד ג' פיצויים בסך 5,000 שקלים, בגין הוצאות גלובאלי פיצויים בסך 3,000 שקלים ובגין טיפולי שיניים לעבר ולעתיד פיצויים בסך 43,614 שקלים.
סך הפיצויים שפסק השופט לטובת הצעיר עמדו על 213,239 שקלים, בניכוי 25% רשלנות תורמת ודמי פגיעה שקיבל מהמוסד לביטוח לאומי בסך 13,000 שקלים.
יש לך שאלה?
לבסוף, סכום הפיצויים שנפסקו לטובת הצעיר עמד על 147,200 שקלים בצירוף 20% שכר טרחה לעו"ד, מע"מ וכן תשלום אגרת בית המשפט.
ת"א 240-06-15