בית משפט השלום בבת-ים קיבל לאחרונה תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית שהגישה מטופלת נגד רופאת שיניים לאחר שהזריקה לה חומצה היאלורונית לשפה העליונה. לאחר שנבחנו שלל הראיות, השופטת קבעה כי אין מדובר בהתרשלות של הרופאה, אך בשל הפגיעה באוטונומיה שנגרמה לבחורה, הכריעה כי הרופאה תפצה אותה בסך של 10,000 שקלים.


לפי העובדות שפורטו בפסק הדין, לאחר ההזרקה, החלו להתפתח אצל הבחורה אודם ונפיחות במקום הטיפול. המטופלת פנתה לרופאה, שהסכימה לקבלה לבדיקה רק לאחר שלושה ימים. בעת הביקור אצל הרופאה, הוזרק לשפתיה של המטופלת חומר המיועד להמסת החומצה ההיאלורונית. אומנם, גם לאחר הטיפול, לא חל שיפור במצבה של המטופלת, ולכן פנתה לבית החולים שם אושפזה וקיבלה טיפול אנטיביוטי.


המטופלת טענה שרופאת השיניים לא הסבירה לה על הסיכונים האפשריים בטיפול


המטופלת טענה כי קיבלה טיפול רשלני מרופאת השיניים. כמו כן, טענה שטרם הטיפול, רופאת השיניים לא הסבירה לה על כל הסיכונים האפשריים בטיפול, ולכן טענה שמצידה לא התקבלה הסכמה מדעת לטיפול.


נוסף על כך, המטופלת טענה שנגרם לה נזק רב בעקבות הטיפול, היא סבלה מעיוות בפנים, כאבים במפרק הלסת והגבלה בפתיחת הלסת למשך תקופה ארוכה. כמו כן, היא סיפרה כי לא הצליחה לאכול אוכל שאינו נוזלי, לא יצאה מביתה במשך חודש שלם ונאלצה להימנע מחשיפה לשמש.


מנגד, רופאת השיניים טענה כי המטופלת קיבלה הסבר מלא ומפורט אודות הטיפול, על השלכותיו ועל הסכנות האפשריות המצויות בו, ואף ציינה אפשרות של זיהום,. לגרסתה, ההסברים המפורטים ניתנו למטופלת לפני ביצוע ההזרקה.


יתרה מזאת, טענה הרופאה שנפיחות והיווצרות של שלפוחיות באזור המטופל, הן תופעות לוואי אפשריות בטיפול עם חומצה היאלורונית, ובמידה והן מתרחשות, הן לא קשורות באיכות ביצוע הטיפול ואינן מעידות על רשלנות רפואית.


כמו כן, ציינה הרופאה שבמסגרת המעקב לאחר הטיפול ובשל תלונותיה של המטופלת, הזמינה אותה יומיים לאחר ביצוע הטיפול לביקורת, בה החליטה להזריק לשפתיה של הבחורה חומר שנועד להמיס את החומצה ההיאלורונית שגרמה לתופעות הלוואי שמהן סבלה המטופלת, ואף נתנה לה מרשם לטיפול אנטיביוטי מונע וביקשה שתגיע לביקורת נוספת.


בעדותה, הרופאה הוסיפה כי כיום, לא קיימת בארץ התמחות ברפואה אסתטית, ולכן כל רופא רשאי לבצע טיפוליים מסוג זה. נוסף על כך, ציינה שהיא מבצעת טיפולים אסתטיים משנת 2012, עוברת קורסים והכשרות בתחום ואף משתתפת בכנסים ברחבי העולם.


המומחה מטעם הרופאה טען שזיהום מסוג זה הוא סיבוך אפשרי בכל טיפול אסתטי


המטופלת הגישה לבית המשפט חוות דעת רפואית ממומחה לכירורגיה פלסטית, בה צוין כי חומר המילוי הוזרק ישירות לכלי דם ועל כן גרם לחסימת הזרימה בו.


כמו כן, המומחה ציין כי במידה שהרופאה הייתה משאירה את המטופלת ל-15 דקות השגחה נוספות בסיום הטיפול, ייתכן והיו מופיעים כבר בשלב זה הסימנים לחסימה. נוסף על כך, ציין המומחה שהמטופלת לא חתמה מעולם על הסכמה לטיפול.


יתרה מזאת, המומחה הוסיף כי המטופלת סבלה במשך כמה חודשים מכאבים עזים, נפיחות, אודם ורגישות בשפה, ולא יצאה מביתה במשך חודשיים.


מנגד, הרופאה הגישה חוות דעת רפואית נגדית שנערכה על ידי מומחה לכירורגיה פלסטית מטעמה.


בחוות דעתו, ציין המומחה כי לא התבצע טיפול רשלני מטעמה של הרופאה, משום שהיא נהגה בדרך נכונה, לאחר ביצוע הטיפול והתלונה מצד המטופלת, בחרה להזריק לה חומר שממיס את החומצה ההיאלורונית, נתנה לה טיפול אנטיביוטי וביקשה להמשיך לבצע מעקב. כמו כן, הזכיר את העובדה שבבית החולים נעשתה בדיקה לכלי הדם של המטופלת, והבדיקה יצאה תקינה.


יתרה מזאת, המומחה הבהיר בחוות הדעת כי הזיהום הוא סיבוך אפשרי שייתכן בכל טיפול אסתטי חודרני מסוג זה.


השופטת דחתה את הטענה שמדובר ברשלנות רפואית


השופטת התייחסה לכך שחובת ההוכחה בגין רשלנות רפואית מוטלת על המטופלת, והיא בחרה שלא לזמן את המומחה הרפואי מטעמה לחקירה.


השופטת ייחסה חשיבות לחוות דעתו של המומחה מטעם המטופלת, שציין כי ההזרקה גרמה לחסימה של כלי הדם, אך החליטה שלא לקבל גרסה זו, מכיוון שלא נמצא כל אזכור לפגיעה בכלי דם בטופס הסיכום מבית החולים שהוגש לבית המשפט.


נוסף על כך, השופטת קבעה כי העדות שסיפקה המטופלת אמינה, והתרשמה כי הסבל והכאב שעברה משמעותיים.


עם זאת, השופטת קבעה כי תוצאה לא מוצלחת של טיפול אינה מעידה על רשלנות רפואית, משום שבכל טיפול אסתטי עלולים להיווצר סיבוכים, ועל כן דחתה את הטענה ביחס לקיומה של רשלנות.

 

יש לך שאלה?

פורום רשלנות בניתוח | רשלנות רפואית בניתוחים פלסטיים


בסופו של דבר, השופטת קבעה כי בשל היעדר פירוט על הסכנות המצויות בטיפול, המטופלת זכאית לפיצוי בגין פגיעה באוטונומיה בסך של 10,000 שקלים בתוספת 20% מהפיצוי שנפסק עבור שכר טרחת עורך הדין והוצאות משפט.


ת"א 34357-08-18