בית משפט השלום בעכו, קיבל לאחרונה תביעת פיצויים בגין תאונת עבודה שהגיש עובד בחברה לייצור דלתות נגד מעסיקתו.


העובד נחתך בידו ממשחזה חשמלית ששימשה אותו לביצוע עבודתו במפעל לייצור דלתות. בעקבות התאונה, עבר ניתוח, ובית המשפט קבע כי בעקבות התאונה נותרה לו נכות רפואית בשיעור של 5 אחוזים.


לאחר התאונה, העובד פונה לבית החולים שם תפרו לו את החתך תחת הרדמה מקומית ושמו לו סד באצבע.


חודש לאחר מכן, העובד עבר טיפולי פיזיותרפיה, שם התגלה עיוות באגודלו, הוא לא הצליח לכופף את האצבע שלו, ולכן עבר ניתוח לתיקון קרע בגיד המיישר בכף היד.


זה היה היום הראשון בו הבחור החל לעבוד עם משחזה חשמלית


העובד, שהיה בן 18 ביום התאונה, טען שעסק בשפשוף דלת באמצעות משחזה חשמלית, כאשר במהלך העבודה, המשחזה נתקעה בכבל חשמלי וכתוצאה מכך גרמה לחתך עמוק בכף ידו.


כמו כן, טען העובד שיום התאונה היה היום הראשון שבו החל לעבוד עם המשחזה החשמלית.


חברת ייצור הדלתות טענה שהיא סיפקה ציוד מגן והכשרה מלאה לביצוע העבודה כולל הנחיות בטיחות לכל עובדיה, ועל כן טענה שהאשמה על כך שהכבל נתקע במשחזה מיוחסת לעובד ולא לה.


יתרה מזאת, החברה טענה שיש לקבוע לעובד אשם תורם של 80% משום שלגרסתה התאונה קרתה בעקבות רשלנות של הבחור וחוסר זהירות, תוך התעלמות מסיכונים אפשריים בעבודה עם משחזה חשמלית, ולא בעקבות פגם במכשיר. נוסף על כך נטען כי העובד בחר שלא להשתמש באמצעי מיגון שקיבל לרבות כפפות.


נקבע כי לאחר הניתוח העובד נותר עם נכות של 5%


לאחר ביצוע הניתוח, נקבעו במוסד לביטוח לאומי נכויות זמניות עבור הבחור, 30% אחוזי נכות בשלושת החודשים הראשונים ו-15% אחוזי נכות למשך חודשיים נוספים.


מומחה רפואי מטעם העובד העריך כי הנכות שנגרמה לעובד בעקבות התאונה היא בשיעור של 19.25% בגין פגיעה באגודל, קשיים באחיזת חפצים וקיומה של צלקת.


לעומת זאת, מומחה רפואי מטעם חברת ייצור הדלתות העריך כי לתובע לא נותרה כל נכות וכי חל שיפור ניכר במצבו.


בעקבות חוסר הסכמה בין המומחים מטעם הצדדים, מונה מומחה מטעם בית המשפט, שקבע כי לתובע נותרה נכות בשיעור של 5% בעקבות הגבלה ביישור האצבע, כמו כן, התייחס לצלקת שנותרה לו, וטען שהיא מגלידה בצורה טובה, ולכן אינה מקנה לו נכות אסתטית.


החברה אפשרה לעובד לעבוד עם המשחזה ללא פיקוח


השופטת התייחסה לעובדה שהחברה הורתה לעובד להשתמש במשחזה החשמלית, שהייתה ללא אמצעי מיגון, משום שהיא עצמה הורידה מהמכשיר את אמצעי ההגנה. כמו כן, צוין כי החברה לא עדכנה את העבוד בסיכונים הפוטנציאליים הכרוכים בעבודה עם המכשיר, ואף נתנה לו לבצע את העבודה ללא כל פיקוח, כאשר זאת הייתה הפעם הראשונה שהוא עשה שימוש במשחזה בעודו צעיר חסר בטחון.


יתרה מזאת, השופטת ציינה שאין הוכחה לכך שהעובד בחר לא להשתמש בכפפות המיגון, ונוסף על כך לא ניתן לדעת אם השימוש בכפפות אלו היה מונע את התאונה באופן ודאי.


על כן, השופטת קבעה שאין לייחס לעובד אשם תורם, והאחריות בגין התאונה נופלת על החברה לייצור דלתות משום שהפרה את חובת הזהירות שמוטלת עליה כלפי עובדיה.


נוסף על כך, השופטת קבעה על בסיס חוות דעתו המקצועית של מומחה רפואי שמונה מטעם בית המשפט, שהנכות הרפואית של העובד היא בשיעור של 5 אחוזים.


בסופו של דבר, השופטת העריכה את נזקיו של הבחור לצורך קביעת פיצויים לטובתו. בגין סבל וכאב פסקה לטובתו פיצויים בסך 30,000 שקלים, בגין הפסדי שכר בעבר, פסקה לטובתו פיצויים בסך 3,700 שקלים, נוסף על כך קבעה כי יקבל פיצויים על הפסדי שכר שנגרמו לו בפועל בסכום של 16,000 שקלים. כמו כן, השופטת פסקה לטובתו של הבחור פיצויים בגין הפסדי שכר עתידיים בסכום של 70,000 שקלים.


השופטת קבעה שהעובד לא יקבל פיצויים בגין הוצאות רפואיות ועזרה, למרות שהציג מסמכים וקבלות, משום שההוצאות היו נמוכות יחסית, כמו כן העובד קיבל עזרה מבני משפחתו, ולא שכר כוח עזר חיצוני.


יתרה מזאת, השופטת התייחסה לניכוי תגמולי הביטוח הלאומי. האירוע הוגדר כתאונת עבודה, ועל כן העובד קיבל פיצויים כספיים מביטוח לאומי בסך 12,155 שקלים. לכן, נקבע שיש לנכות סכום זה מהסכום הפיצויים הכולל.


יש לך שאלה?

פורום תאונת עבודה


כמו כן, השופטת קבעה שהעובד יקבל פיצויים בסך 7,395 על הוצאות המשפט ו22,000 שקלים נוספים על שכר טרחת עורך הדין. סכום הפיצוי הכולל שיקבל העובד עומד על 137,240 שקלים.


ת"א 4231-04-18