בית משפט השלום בפתח-תקווה עסק לאחרונה בסוגיית העונש הראוי לבחור שביצע מעשי ונדליזם והשחתה של קיר בבית כנסת, בלשכת משרד הבריאות ובמוסד לביטוח לאומי בפתח תקווה. לאחר שהודה במעשים, האיש הורשע בעבירות של השחתת פני מקרקעין, ניסיון תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו ובשימוש בכוח כדי להתנגד למעצר.
הבחור, הגיע ללשכת משרד הבריאות בפתח תקווה, ובאמצעות ספריי צבע שחור ריסס את המילה "רוצח" על שלט מחוץ למשרדו של אחד הרופאים, כמו כן, ריסס על שלט הכוונה את המשפט: "מחלקת רוצחים עיריית פתח תקווה". נוסף על כך הוא ריסס במוסד לביטוח לאומי את המשפט: "ביטוח לאומי -SS -רוצחים".
למחרת, הגיעו שוטרים לביתו של האיש כדי לקחת אותו לחקירה. בהתחלה, הוא סירב לפתוח את הדלת והשתמש בשפה פוגענית כלפי השוטרים. לאחר מכן, הוא החליט לפתוח את דלת ביתו, בעוד שרשרת הנעילה העליונה בדלת נותרה סגורה, הביט בחריץ לכיוון השוטרים, שלף מברגה חשמלית וכיוון אותה לעברם. השוטרים נסוגו, והבחור יצא מביתו והחל לרדוף אחרי אחד מהם בעודו אוחז במברגה. בתגובה לאיום, השוטרים נטרלו את הבחור באמצעות אקדח טייזר.
האיש נפצע בתאונת עבודה ומאז לא שב לעצמו
בתסקיר הראשון שערך שירות המבחן צוין כי הבחור בן 37, רווק ומובטל בשנתיים האחרונות.
כמו כן, צוין כי הבחור נפצע קשות בתאונת עבודה שאירעה לפני כתשע שנים, ומאז לא חזר לתפקוד רגיל ולא השתקם. בעקבות התאונה, הבחור סבל מפוסט טראומה, הפרעות רגשיות והתנהגותיות, כאבים חזקים שמלווים במצב נפשי ירוד ואף מבעיות נוירולוגיות.
במהלך השנה וחצי האחרונה, האיש טופל במרפאה לבריאות הנפש. במהלך טיפולו, קיבל תרופה שנועדה להיטיב את מצבו הנפשי, אומנם בפועל התרופה גרמה לתוצאה הפוכה וגרמה לו להתפרצויות זעם רבות.
במסגרת התסקיר שערך שירות המבחן, האיש דיווח כי אינו מקבל טיפול נפשי בהתאם למצבו, ואף ציין שכאשר פנה לגורמים מתאימים במטרה לקבל עזרה, חש בזלזול שהופנה כלפיו ובדחייה. נוסף על כך, האיש ציין כי היה משתמש בקנאביס כדי לשפר את מצבו הנפשי אך הבהיר כי הפסיק את השימוש לפני ביצוע העבירות.
האיש לקח אחריות על מעשיו, ואף הביע חרטה, אך הוסיף וטען כי את האשמה על ביצוע העבירות מיוחסת לתרופה שנטל וגרמה לו לנהוג בקלות ראש.
לאחר שנערך התסקיר הראשון, שירות המבחן החליט שלא להמליץ על ביטול ההרשעה ועל טיפול שיקומי, משום שהבחור סירב לקבל טיפול בעת שנערך התסקיר בעניינו.
אומנם, לאחר ביצוע שני תסקירים נוספים שבמהלכם הבחור הראה נכונות להשתלב בהליך שיקומי, ואף החל להשתלב בטיפול, שירות המבחן המליץ על מתן צו מבחן לתקופה של שנה, שירות לטובת הציבור בהיקף של 100 שעות, ואף על ביטול הרשעתו.
האיש תקף שוטרים ולא חדל ממעשיו עד שהשתמשו באקדח טייזר כדי לנטרלו
המאשימה הדגישה את חומרת העבירות שביצע הבחור, וטענה שמלבד מעשה ההשחתה, הבחור פגע באופן ישיר במוסדות ציבור, ואף תקף שוטרים שחשו מאוימים ונאלצו להשתמש באקדח טייזר נגדו. יתרה מזאת, נטען כי למעשיו של האיש כלפי השוטרים היה פוטנציאל נזק רב.
כמו כן, המאשימה ייחסה חשיבות להודאה באשמה ולחרטה שהביע האיש על מעשיו, להיעדר העבר הפלילי שלו, למצבו הנפשי הרעוע ולעובדה שהראה נכונות להשתלב בהליך שיקומי. עם זאת, טענה שהגבר לא היה נוכח בכל הפגישות הטיפוליות שנקבעו לו במהלך התסקיר.
על כן, המאשימה ביקשה להטיל על האיש עונש שכולל מאסר על תנאי, עבודות שירות וקנס.
סנגורו של האיש טען שאין לראות באירוע חלק מדפוס התנהגות כולל של האיש, משום שהאירוע הוא חד פעמי והאיש נעדר עבר פלילי.
נוסף על כך, הסנגור הפנה את תשומת הלב של בית המשפט לתסקיר שירות המבחן, ממנו ניתן ללמוד על מערכת יחסים לקויה של הגבר עם משפחתו ועל כך שהוא נתון בקשיים כלכליים.
לפי גרסת הסנגור, לפני תאונת העבודה שעבר הבחור ניהל שגרת חיים נורמטיבית במסגרתה עבד באופן קבוע ומסודר, אולם, התאונה היוותה שינוי משמעותי בחייו, ואחריה כל משאביו הופנו לטובת טיפולים והתמודדות עם כאבים ועם מצב נפשי ירוד. עוד נטען כי המניע המרכזי של האיש לביצוע לעבירות היה תסכולו ממצבו הרפואי לאחר תאונת העבודה.
הסנגור הוסיף וטען כי ריסוס גרפיטי שימש עבור האיש כדרך לפורקן ולהתמודדות עם מצבו הנפשי. על כן הוא ביקש לבטל את הרשעתו של האיש.
הגבר פגע ברגשות הציבור ובעיקר ברגשותיהם של ניצולי השואה
לאחר שבחנה את כלל העדויות והראיות, השופטת קבעה כי התכנים שאותם בחר הבחור לרסס הם בוטים, קשים ופוגעניים. עוד נקבע כי המעשה נעשה לאחר שתוכנן מראש, וזאת משום שהאיש נהג להגיע לכל מקום שאליו הלך כשהוא מצויד בספריי צבע.
השופטת ציינה כי הערכים החברתיים שנפגעו כתוצאה ממעשיו של האיש, הם שמירה על רכוש ציבורי, פגיעה בשלוות נפשו ובביטחונו של הרופא שבסמוך לשמו ריסס האיש את המילה "רוצח", פגיעה ברגשות הציבור ובמיוחד ברגשות ניצולי השואה בעת שעשה שימוש בצלבי קרס ובביטוי SS.
כמו כן, השופטת קבעה שיש לראות בכל העבירות שביצע האיש כעבירה אחת משום שהן בוצעו בסמיכות האחת לשנייה ובשל הקשר ההדוק שיש ביניהן. יתרה מזאת, נקבע כי הבחור עדיין מהווה גורם מסוכן.
יש לך שאלה?
בסופו של דבר, השופטת השיתה על האיש עונש מאסר בפועל למשך תקופה של חודשיים ועשרה חודשי מאסר על תנאי למשך תקופה של שלוש שנים.
ת"פ 37506-08-18
(1).jpg)
