לאחרונה, בית משפט השלום בפתח תקווה קיבל תביעת פיצויים בגין נזקי גוף עקב תאונת עבודה שהתרחשה לעובדת מעדנייה בסופר. העובדת, צעירה בת 22 בזמן התאונה, הייתה במשמרת כאשר נדרשה להביא מוצרים וסחורה מחדר הקירור והחליקה על הרצפה הרטובה. בעקבות הנפילה, היא נחבלה בגב ובקרסול השמאלי ופונתה לבית החולים הקרוב.


הצעירה אובחנה עם שבר בעצם הקרסול ולאחר שגובסה שוחררה לביתה. עם זאת, גם לאחר טיפולי פיזיותרפיה משלימים, העובדת המשיכה לסבול מכאבים ברגל וירידה בתחושה. עקב כך עברה ניתוח ומעקב רפואי והמשיכה להסתייע בפיזיותרפיה ובעזרים אורתופדיים שיקלו על מצבה ועל כאביה. לדברי העובדת, לא רק שלא הצליחה לחזור לעבודתה בשל הפגיעה, אלא שעד היום, כמעט שבע שנים לאחר מכן, היא אינה מסוגלת לעבוד כלל.


לדברי העובדת, הייתה נזילה בחדר הקירור שגרמה לה להחליק על הרצפה הרטובה


בגרסת העובדת, צוין כי תאונת העבודה התרחשה בעקבות רשלנות של המעסיקה שהיא החברה שבבעלותה רשת הסופרים. העובדת הסבירה שהרצפה שעליה החליקה הייתה מלאה מים בעקבות תקלה של מערכת הקירור בחדר, דבר שמצוי באחריות החברה.


כמו כן, רצפת חדר הקירור עשויה מבטון חלק ואין בה אמצעים שהיו יכולים למנוע החלקה. הצעירה טענה כי המעסיקה מחויבת לשמור על בטיחותה כעובדת, ולכן היה צורך לתקן את התקלה, לדאוג לייבוש הנוזלים או לפחות לספק נעליים מתאימות או התאמה אחרת למצב, כדי שלא תחליק ותיפגע.


מטעם המעסיקה נטען כי לא היו עדויות נוספות לקיומה של שלולית בחדר הקירור


החברה שבבעלותה רשת הסופרים טענה בכתב ההגנה כי אין עדות נוספת לכך שהעובדת החליקה בשל מים. צוין כי הדוח שנכתב במיון כלל לא הזכיר מים או שלולית שבגינה היא נפלה, ואף לא היו עובדים או עדי ראיה אחרים שהיו במקום בזמן שנפלה ויוכלו לאשר שזו הייתה הסיבה לתאונה.


המעסיקה הוסיפה שלא סופקה חוות דעת מקצועית של מומחה בטיחות כדי להוכיח את הכשל הבטיחותי שנטען לגביו. עוד נטען כי חדר הקירור באופן טבעי מייצר לחות ולא ניתן להמנע מכך שרצפתו תהיה קצת רטובה.


יתר על כן, העובדת עברה הדרכות שונות והייתה צריכה לנקוט במשנה זהירות בכניסה וביציאה מהחדר. לטענת המעסיקה הנפילה והפגיעה היו בשל התרשלות של העובדת ולא ניתן לדרוש ממנה פיצויים על הנזק שנגרם לה בעקבות כך.


מומחה מטעם הצעירה קבע לה נכות בשיעור 24% - אך מומחה מטעם המעסיקה קבע 1% בלבד


ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי קבעה כי יש לצעירה נכות מצטברת בשיעור של 24% ובשל מצבה הרפואי ומצבה התפקודי, היא לא יכולה לחזור לעבודה שבה נפגעה. אורתופד מומחה מטעם העובדת תמך בנכות הרפואית שנקבעה לה בוועדה, אך מומחה שהובא מטעם המעסיקה קבע כי יש לצעירה נכות בשיעור של 1% בלבד.


בעקבות הפערים בקביעות חוות דעת המומחים, בית המשפט מינה אורתופד מומחה מטעמו והוא קבע כי יש לצעירה נכות רפואית בשיעור של 5% בשל פגיעה בעצב בקרסול השמאלי. השופט קיבל את הקביעה, ובהתאם לה קבע נכות תפקודית בשיעור זהה.


השופט קבע כי המעסיקה תשלם לעובדת פיצויים בסך של כ-335 שקלים


בהכרעת הדין ציין השופט כי אמנם דוח המיון לא מפרט סיבת נפילה, אך בשל העובדה שמדובר בקבלת טיפול רפואי דחוף, המידע המועבר לגורם שכותב את הדוח הוא מוגבל וייתכן שאזכור הרצפה הרטובה לא היה רלוונטי. מעבר לכך, צוין כי בדוח האירוע מטעם החברה נכתב בפירוש כי הרצפה הייתה רטובה והדוח נחתם על ידי מנהל המשמרת שמצא את העובדת לאחר שנפלה.


השופט הוסיף כי בכתב ההגנה, המעסיקה לא סתרה או הכחישה את הטענה של העובדת שלפיה הייתה תקלה במערכת הקירור של החדר. מדבריו עלה כי החברה הייתה צריכה לדאוג לתיקון התקלה, בייחוד אם הדבר עלול לגרום לפגיעה במי מעובדיה.


לפיכך קבע השופט כי החברה תחויב לשלם פיצויים לצעירה עקב נזקי הגוף שנגרמו לה בתאונת העבודה. הוא הדגיש שאין להטיל עליה אשם תורם, בין היתר משום שביצעה את העבודה המוטלת עליה ולא פעלה באופן מסוכן או כזה שנוגד את הנחיות מעסיקיה.


יש לך שאלה?

פורום תאונת עבודה


לאחר חישוב רכיבי הנזק השונים, דוגמת הפסדי שכר לעבר ולעתיד, הפסדי פנסיה, עזרה צד ג', הוצאות רפואיות וכאב וסבל, השופט חייב את החברה לשלם לצעירה פיצויים בסך 335 אלף שקלים. נוסף על כך, הוא חייב אותה בתשלום של 67 אלף שקלים בגין שכר טרחת עורך דינה של העובדת.

 


ת"א 42087-05-16