לאחרונה, בית משפט השלום בירושלים קיבל תביעת פיצויים בגין נזקים עקב רשלנות רפואית בטיפול שיניים. אדם שסבל מכאבים בשיניים פנה לרופא פרטי כדי שיאבחן מה הבעיה. רופא השיניים טען כי יש לעקור את שן הבינה שלו באופן מיידי והעקירה בוצעה עוד באותו היום.


לאחר הטיפול ובמשך כמה ימים, האיש סבל מכאבים נוספים, נפיחות בלסת ואף כאבי ראש, הקאות וחוסר תחושה בפנים. בבית החולים אבחנו אצלו זיהום חמור שדרש אשפוז מיידי ועירוי אנטיביוטיקה דרך הווריד. במחלקה הנוירולוגית מצאו שהוא סובל מ"תסמונת למייר" שנגרמה עקב חדירת נגיפים מהשן המודלקת לחניכיים לאחר העקירה, ומשם לכלי הדם בצוואר ולמוח.


מומחה מטעם המטופל טען כי הרופא התרשל בביצוע הפרוצדורה הרפואית


מומחה לניתוחי פה ולסת מטעם האיש הגיש חוות דעת לבית המשפט וקבע כי מדובר ברשלנות הרופא המטפל. הוא הסביר שיש לתת טיפול אנטיביוטי לשן המודלקת טרם העקירה, כדי להימנע מחדירה של זיהום לחניכיים ולגוף המטופל. עוד הוא ציין כי הרופא לא נתן למטופל הסבר לגבי סיכונים צפויים בהליך הרפואי ולא קיבל את הסכמתו המפורשת לקראתו.


המטופל העיד כי נוסף על הכאבים שנגרמו לו עקב הטיפול והאשפוז הממושך שהיה צריך לעבור, הוא התקשה לחזור לעבודתו בבניה ובשיפוצים. לדבריו הוא יזדקק לעזרה רבה ולהוצאות מיוחדות כאשר ישוב לעבודה סדירה. המומחה טען כי קיימת לו נכות בשיעור של כ-28% עקב הפרעה תפקודית בפרק הלסת ושריר הלעיסה, ירידה בתחושת הלשון והחניכיים ואובדן חוש הטעם והריח.


מומחה מטעם הרופא טען כי ההליך בוצע לפי הפרקטיקה הרפואית המקובלת


רופא השיניים הגיש חוות דעת מטעם מומחה אחר לניתוחי פה ולסת. המומחה מטעמו טען כי לא היה הכרח לתת טיפול אנטיביוטי, משום שאין פרקטיקה רפואית מקובלת הדורשת זאת. הוא הוסיף כי אף על פי שלא קיים עותק של המרשם, רופא השיניים כן נתן למטופל הוראה ליטול אנטיביוטיקה לאחר העקירה.


לדבריו של המומחה, הופעת הזיהום לאחר העקירה הוא עניין נדיר מאוד, בעיקר לאחר עקירת שן בינה, ולכן לא מדובר ברשלנות של רופא השיניים. עוד הוא טען שיש למטופל נכות בשיעור של כ-15% בלבד, וגם היא זמנית משום שטיפולי פיזיותרפיה יוכלו לשפר את ההפרעה התפקודית בפרקי הלסת ובשרירי הלעיסה.


המטופל טען כי לא בוצע לו צילום רנטגן כפי שטען הרופא בכתב ההגנה


עקב הפערים בין חוות הדעת, מונה מומחה לשיקום הפה מטעם בית המשפט. המומחה טען כי מטופל שמתלונן על כאבים צריך ליטול אנטיביוטיקה למשך כמה ימים טרם ביצוע פעולה כירורגית כמו עקירה. הוא הדגיש שדבר זה מקובל במיוחד כשמדובר בשן בינה שבה הכאבים יכולים להיות ממקור של דלקת היקפית.


המטופל טען כי כשביקש מרופא השיניים את התיעוד הרפואי של הפרוצדורה שעבר, לא הייתה בידיו רשומה רפואית מסודרת. יתר על כן, האיש טען כי הרופא זייף מסמך שלטענתו היה צילום רנטגן, ולאחר שביקש ממנו לקבל עותק הרופא טען כי הצילום אבד. לאחר דברים אלה, האיש התלונן ללשכת הבריאות המחוזית ונמסר לו כי לאחר שבוצעה ביקורת במרפאה, היא נסגרה.


השופט חייב את רופא השיניים לשלם למטופל יותר מ-200 אלף שקלים פיצויים


בהכרעת הדין, השופט קבע כי רופא השיניים התנהל בצורה רשלנית כאשר לא ערך רישום רפואי מסודר עבור המטופל שלו, בהתאם לנוהל בריאות השן ולפי חוק זכויות החולה. עם זאת, הוא הסביר כי הטענה לזיוף מסמך רפואי היא חמורה ומכיוון שלא הועלתה בכתב התביעה, לא ניתן להתייחס אליה מבלי שנחקרה לעומק.


עוד נקבע כי הרופא התרשל בכך שלא ביצע צילום רנטגן טרם העקירה, כדי לוודא שאין דלקת סביב השן לפני שהוא עוקר אותה. אמנם הרופא טען כי כן בוצע צילום רנטגן, אך מאחר שלא הציג אותו לא ניתן לדעת אם אכן נעשה, משום שהמטופל טוען כי לא בוצע לו צילום כזה. השופט ציין כי כלל לא הוכח שבמרפאה הייתה מכונת צילום רנטגן באותה עת.


השופט קיבל את חוות דעת המומחה וקבע כי הרופא היה צריך להימנע מעקירת השן טרם הטיפול בדלקת, ועובדה שהבחין בדלקת משום שרשם לו טיפול אנטיביוטי לאחר העקירה. לסיכום, השופט קבע כי רופא השיניים התרשל באבחון מדויק של מקור הכאב ובטיפול הולם בדלקת טרם הפרוצדורה הרפואית, כמו גם בעריכת רשומה רפואית מסודרת. עוד נקבע כי גם ביצוע העקירה היה רשלני, פגע בעצב וגרם לזיהום.

 

יש לך שאלה?

פורום רשלנות רפואית שיניים


בסיכומו של דבר, נקבע כי קיימת למטופל נכות תפקודית בשיעור של כ-27% בגין הנזקים, ועל בסיס זה חושבו רכיבי הנזק השונים שלפיהם יש לפסוק את סכום הפיצויים. נזקיו של האיש הוערכו בכ-915 אלף שקלים, אך בניכוי התגמולים שקיבל מביטוח לאומי בסך של כמעט מיליון וחצי שקלים, סכום הפיצויים בתביעה נבלע. עם זאת, לפי חוק המוסד לביטוח לאומי, המטופל זכאי ל-25% משווי הפיצויים כך שרופא השיניים חויב לשלם לו סכום של כ-228 אלף שקלים, כולל הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 73,500 שקלים.

 


ת"א 41357-08-14