לאחרונה, בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה עסק בהתנגדות לצוואה שהגישו שלושה ילדיו של נפטר. האב ערך שתי צוואות, הצוואה הראשונה הייתה בשיתוף עם אשתו הראשונה ואת השנייה ערך לאחר נישואיו השניים. הילדים טענו כי לעומת הצוואה ההדדית שנעשתה בצורה שוויונית והגיונית, הצוואה השנייה מורישה את כל רכושו לאשתו השנייה בלבד ונעשתה תחת השפעתה הבלתי הוגנת.
לדברי הילדים, אשתו השנייה של אביהם איימה לנתק איתו קשר אם יערכו הסכם ממון
בכתב התביעה תיארו הילדים את השתלשלות האירועים עד לעריכת הצוואה השנייה שלקיומה הם מתנגדים. הם הסבירו כי לאחר מות אמם ממחלה, אביהם התחתן עם אשתו השנייה הצעירה ממנו דרך סוכנות שידוכים, ומההתחלה היו הנישואים מחשידים. לטענתם, האב רצה לערוך הסכם ממון עם החתונה אך אשתו איימה לעזוב אותו אם יעשה כך, ובסופו של דבר לא הוסדרו העניינים הכספיים ביניהם.
הילדים תיארו כיצד בשלוש השנים הראשונות לנישואים, האישה החדשה הרחיקה את אביהם מהם והשתלטה על גופו ועל רכושו. הם טענו כי בשלב מסוים האב הצליח להתנתק משליטתה ולערוך צוואה חדשה שבה הוא מוריש את כספו לשלושת ילדיו. עם זאת, בעקבות האישה האב לא חתם בסוף על הצוואה החדשה, וערך איתה צוואה אחרת שבה הוריש לה בלבד את כל רכושו.
שבע שנים לאחר מכן, האב אובחן כלוקה בדמנציה ואושפז בבית החולים. לדברי הילדים, אשתו השנייה מידרה אותם ממידע רפואי הקשור לאביהם, ויומיים לאחר ששוחרר מבית החולים הוא נפטר.
נטען כי האישה השפיעה על האב בצורה בלתי הוגנת בעריכת הצוואה וזייפה את חתימתו
הילדים הסבירו שאביהם היה מבוגר, חולה ונוטה לדיכאון ואת החולשות האלה ניצלה האישה הצעירה כאשר התחתנה עמו בהליך מזורז וחשאי. הם טענו כי האב היה כבד שמיעה ונטל תרופות שהפכו אותו תלותי ונוח להשפעה. עוד הסבירו הילדים כי האישה הסתירה מפניהם את הצוואה החדשה וזייפה באמצעות תמונה את חתימת האב, תוך שהיא מתאמת את העניין עם עורך דין שהכירה.
לדבריהם, האישה שכנעה את האב שילדיו לא מעוניינים ליצור איתו קשר ויצרה מניפולציות שיתמכו בנישולם מהירושה, הכול כדי לערוך צוואה חדשה בתרמית ובתחבולה. לסיכום דרשו לבטל את הצוואה שנעשתה תוך השפעה בלתי הוגנת ועם זיוף חתימה, ובנוסף גם לממש את הצוואה שאביהם לא הספיק לחתום עליה או את הצוואה ההדדית שעליה חתם עם אמם, אשתו הראשונה.
האישה טענה כי בעלה החליט לבדו לנתק את הקשר עם ילדיו ולנשל אותם מהצוואה
בכתב ההגנה ציינה האישה שלאחר חתונתה עם הנפטר הם ניהלו זוגיות אוהבת ומשמעותית במשך יותר מעשור. היא טענה שהוא היה דעתן ועצמאי מאוד, ושניהלו חשבון בנק משותף שאליו הועברו גם כספיה. לגרסתה, הילדים ניסו להפריד ביניהם מהרגע הראשון אך ללא הצלחה, ועשו זאת בצורה מחפירה ולא מכבדת. היא הסבירה שהאב ניתק קשר עם ילדיו באופן מודע ובהחלטה אישית, זאת מפני שהם מעלו באמונו, ניהלו נגדו הליכים משפטיים בענייני כסף וגרמו לו לאכזבה ולכעס. שני עדים נוספים שהכירו את האב טענו דברים דומים לגבי קשר רעוע עם הילדים והנכדים.
האישה הדגישה שהצוואה נערכה שבע שנים לפני פטירתו של האב, ואף על פי שעזב את העולם כשהוא סובל מדמנציה, בזמן החתימה על הצוואה היה כשיר וצלול. לטענתה היא הייתה היחידה שסעדה אותו בחוליו, מכיוון שילדיו ניתקו איתו קשר עוד לפני כן ולא ניסו לחדש ולשקם את היחסים כל אותו זמן. עוד היא ציינה כי הצוואה נבדקה על ידי מומחה לכתב יד מטעם בית המשפט והוכח כי החתימה של האב אינה מזויפת. לפיכך עתרה לדחות את ההתנגדות ולקיים את הצוואה כפי שנכתבה.
השופטת קבעה כי הילדים לא הוכיחו את הטענות לזיוף צוואה והשפעה בלתי הוגנת
מומחה נוסף מטעם בית המשפט נשכר כדי לבדוק את הכשירות הקוגניטיבית של האב בזמן חתימתו על הצוואה. בחוות דעתו צוין כי לפי כל הרישומים הרפואיים של האיש, הוא היה כשיר וצלול במעמד החתימה, בין היתר מפני שניהל בעצמו משק בית, נהג ותיפקד באופן עצמאי. הוא הוסיף כי באותה שנה האב עבר ניתוח בברך והיה כשיר לחתום על מסמכי הסכמה מדעת טרם ההליך הרפואי. לפיכך קבע כי אין ראיה לכך שהיה במצב נפשי מעורער או שסבל מהפרעה קוגניטיבית בתקופת עריכת הצוואה והחתימה עליה.
יש לך שאלה?
פורום צו ירושה | צו קיום צוואה
בהכרעת הדין ציינה השופטת כי הטענות העיקריות שמסרו הילדים בכתב התביעה לא הוכחו, זאת בתמיכת חוות דעת המומחים. היא ציינה בנוסף כי מאחר שהצוואה השנייה נערכה לפני כמעט שבע שנים מזמן הגשת התביעה, לא ניתן לקבל את הטענה שהייתה השפעה בלתי הוגנת על עריכתה, זאת מפני שהאב היה יכול לשנות את הצוואה או לערוך אותה מחדש כרצונו בתקופת הזמן הארוכה הזו. לפיכך, השופטת דחתה את ההתנגדות של הילדים ונתנה צו קיום לצוואה שלפיה כל רכושו של האב יועבר לאשתו השנייה. לסיכום חייבה את הילדים לשלם את הוצאות המשפט ושכר טרחת עורך דינה של האישה, סכום של 40 אלף שקלים.
ת"ע 2051-07-15
ת"ע 2133-07-15