לפני שבועיים, בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב יפו נדרש לעסוק בתביעת זמני שהות מחוץ למסגרת גירושין. בתביעה עתרו סבא וסבתא לקבל זמני שהות עם נכדיהם, זאת על רקע סכסוך עם בנם, אבי הילדים, ובעקבות דרישתו לניתוק הקשר עמם.
ההורים טענו בבית המשפט כי הסכסוך עם הסב והסבתא פרץ על רקע העסק המשפחתי שממנו סולק הבן, דבר שגרם לו נזק נפשי ורגשי. במסגרת תביעתם של הסבים לראות את נכדיהם למרות הניתוק והניכור של הבן, נדרשה השופטת לקבוע האם טובת הילדים מחייבת את עקיפת הסמכות של הוריהם בקביעת זמני שהות בניגוד לרצונם.
הסבים טענו כי הנכדים זקוקים להם ורוצים בחברתם, למרות התנגדות ההורים
בכתב התביעה הסב והסבתא תיארו כי הקשר בינם ובין הנכדים היה קשר קרוב מאוד שבמסגרתו היו מוציאים אותם ממסגרות החינוך, דואגים להם לאוכל ואף מארחים ומלינים אותם בביתם באופן קבוע. בעקבות הסכסוך העסקי, האב ניתק קשר עם הוריו ולאחר מכן דרש גם את ניתוק הקשר של ילדיו, הנכדים, בפעולה שמטרתה, לדעת הסבים, הייתה לנקום בהם על חשבון הילדים.
בפעמים אחדות הצליחו הנכדים ליצור קשר עם סביהם, זאת כנראה ללא ידיעת הוריהם. בכתב התביעה הוצגה הודעת סמס ששלח הנכד הבכור לסבו וטען כי הוא מתגעגע אליו ושיחה קצרה שנעשתה בין האחים הקטנים ובין סבתם. הסבים טענו כי הנכדים מעוניינים מאוד בחידוש הקשר, ואין סיבה שיפעלו מאחורי גבם של הוריהם, לכן יש צורך בקביעת זמני שהות מסודרים שבהם יוכלו לפגוש את הנכדים, לסייע להם בעת הצורך ולשמור איתם על קשר.
האב טען כי חידוש הקשר עם הוריו יערער את מצבו הנפשי ויפגע בילדים
בכתב ההגנה צוין כי הסבים מתנערים מאחריותם לסכסוך שהוביל למצב ושהחל עקב כך שסילקו את האב מהעסק המשפחתי. הוא טען כי נישואיו עם אשתו נקלעו למשבר והוא עצמו שקע בדיכאון, הוריד ממשקלו יותר מעשרה קילו וחווה הידרדרות משמעותית במצבו הנפשי. לדברי האב, רק הניתוק המוחלט מהוריו הצליח לשקם אותו מהמצב הקשה שבו היה שרוי, ובעקבות כך התייצב מצב משפחתו כך שהייתה יכולה לנהל אורח חיים נורמלי ותקני.
האב הסביר שכל חידוש קשר, גם המזערי ביותר, עם הסבים עלול לערער מחדש את מצבו נפשי. לטענתו, טובת הקטינים היא שאביהם לא ייקלע מחדש למצב המשברי שהיה בו, ולכן יש לדחות את התביעה ולא לאפשר להוריו ליצור קשר עם הקטינים ללא אישורו. עוד נטען כי ההורים הם האפוטרופוסים הישירים והטבעיים של ילדיהם, על כן לא ניתן לעקוף את סמכותם ולקבוע זמני שהות שעצם היותם מנוגד במפורש לרצונם.
המלצת העובדת הסוציאלית: לא לאפשר זמני שהות כדי לא ליצור קרע בין הילדים והוריהם
במסגרת הליך משפטי קודם שנערך בעניין המשפחה, הוגשה חוות דעת מטעם עובדת סוציאלית שבחנה את המצב. לדבריה, הסכסוך בין הסבים וההורים הוא חריף וקשה, ומלווה בהתנגדות נחרצת לניתוק הנכדים מהסבים. היא הסבירה שחידוש הקשר עם הסבים עלול להכניס את הילדים לקונפליקט נאמנות מול הוריהם ולפגוע בהם באופן משמעותי, בין היתר משום שהדבר ימקם אותם במרכז הסכסוך בין הצדדים ויערב אותם באופן פעיל, או חמור מזה, ידרוש מהם לנקוט צד.
נוסף על כך, לבית המשפט הוגשה חוות דעת של פסיכולוגית קלינית שתמכה בטענת העובדת הסוציאלית. הפסיכולוגית טענה כי הילדים מצויים בקשר טוב ובטוח עם הוריהם, ואם תתקבל התביעה לזמני שהות הדבר יוכל לערער את הביטחון בהוריהם ולהעמיד אותם בתווך הסכסוך עם הסבים. עם זאת, היא הדגישה שיש חשיבות לקשר עם סבא וסבתא, והמליצה להורים לשקול חזרה לקשר עמם, גם אם באופן בסיסי.
השופטת דחתה את התביעה וקבעה כי לא ניתן לחייב את ההורים בזמני שהות לילדיהם
בקביעת פסק הדין, השופטת ציינה כי התקיימו מספר הליכים משפטיים שבהם הסבים ביקשו לערער על החלטות בית המשפט הקודמות שדחו את תביעתם לזמני שהות. היא הסבירה שאין זה מקומו של בית המשפט לעקוף את סמכות ההורים במקרה זה, מכיוון שמהלך כזה אמנם יחדש את הקשר בין הקטינים וסביהם, אך גם עלול להזיק באופן חמור לקשר של הקטינים עם הוריהם.
יש לך שאלה?
לדבריה, הפתרון היחידי שיוכל להיטיב עם הקטינים הוא שיקום היחסים בין הסבים ובין ההורים, דבר שייעשה בגישור בין שני הצדדים מחוץ לכותלי בית המשפט. השופטת חתמה בכך שהיא מצרה על הסכסוך המשפחתי שהוביל את הסבים להגיש תביעה נגד בנם ונגד אשתו, אך לאחר שלא נמצא פתרון שיביא אותם להסכמות הדדיות, היא קיבלה חוות הדעת המקצועיות ונאלצה לדחות את התביעה לקביעת זמני שהות עם נכדיהם.
תמ"ש 59143-07-18
.jpg)
.jpg)
