לאחרונה, בית משפט השלום בקריות קיבל תביעת פיצויים שהגיש שחקן כדורגל מקצועי בנבחרת הצעירה של אגודת כדורגל מוכרת. השחקן שהיה בן 15 במועד האירוע, נפל תוך כדי ריצה אל בור קטן בדשא כאשר שחקן אחר של הקבוצה החליק לעברו במטרה לבעוט בכדור ופגע בו. בעקבות כך, רגלו של הצעיר שנתקעה בבור נמחצה בדופנות הבור והקרסול נשבר.
מכיוון שהנער שיחק במסגרת קבוצה מקצועית, הוא תבע את אגודת הכדורגל שהקבוצה שלו השתייכה אליה ושהייתה אחראית על בטיחות השחקנים בזמן האימון. נוסף על כך, נתבעו גם העירייה והרשות המקומית שהמגרש היה בשטחיהן ושהיו אחראיות לכך שלא יהיו מפגעים בתוואי השטח שלו שיהוו סיכון עבור המשתמשים.
העירייה והרשות המקומית טענו כי הן לא אחראיות להתרחשות הפציעה של השחקן
במשפט העידו שחקן הכדורגל שנפצע, אביו שנכח באימון, השחקן הנוסף שהתנגש בו ומאמן הקבוצה. על סמך עדויותיהם השופט תיאר בהכרעת הדין את התרחשות הפגיעה. בזמן שהכדור היה אצל השחקן הצעיר, חברו ניסה לחטוף אותו ממנו על ידי כך שזרק את רגליו לעברו והחליק עם גופו על הדשא כדי לחתוך אותו. לדברי השחקן שנפצע, תוך כדי ריצה עם הכדור רגלו נתקעה בבור קטן בכר הדשא ובאותו רגע רגלי השחקן האחר נתקעו בו. הוא הסביר שהיתקלות רגלו בתוך דופנות הבור היא שיצרה את הנזק שנגרם ואף צירף תמונות של הבור במגרש.
העירייה והרשות המקומית שבשטחן היה המגרש טענו כי לא הוכח שהבור שצולם היה קיים ביום האירוע, וכן שגם אם יוכח כך, הוא לא זה שגרם לנזק אלא ההיתקלות של שני השחקנים זה בזה. חשיבות הקשר הסיבתי בין הימצאות הבור כמפגע ובין הנזק שנגרם לשחקן הכדורגל היא שתקבע אם העירייה והרשות המקומית מחויבות לשלם לצעיר פיצויים בגין הפציעה.
נמצאו סתירות בין העדויות באופן שהעלה חשד כי הגרסאות למקרה תואמו מראש
לאחר חקירת העדים בבית המשפט, עלה כי מרביתם דיברו זה עם זה טרם הגעתם להעיד ושיחזרו יחד את הפגיעה של שחקן הכדורגל. לפיכך נקבע כי עדויותיהם אינן מהימנות וייתכן שתיאמו את גרסאותיהם כדי להביא להפלת התביעה על אותו מפגע, אף שייתכן כי הפציעה לא נגרמה בגללו.
בהכרעת הדין, השופט הסביר כי לכל העדים היו מניעים לסייע לשחקן הכדורגל לקבל פיצויים מהעירייה ומהרשות המקומית, ולכן לא מן הנמנע שהתאימו את עדויותיהם לפי גרסת התביעה. הוא חיזק את האמירה בכך שהראה סתירות מסוימות בין עדויות האב ומאמן הקבוצה לעומת עדות שחקן הכדורגל שנפצע באימון.
השופט הראה כי לפי עדותו של המאמן ההתנגשות בין השחקנים התרחשה לפני ההיתקלות בבור, זאת לעומת עדות השחקן שטען כי נפגע לאחר שרגלו כבר הייתה בתוך הבור. האב העיד כי ראה שהרגל של בנו תקועה בבור כשהגיע אליו והיה צריך לעזור לו להיחלץ, אך השחקן טען כי לאחר הפגיעה רגלו כבר הייתה מחוץ לבור.
השופט קבע כי אין קשר סיבתי בין הפציעה של השחקן ובין הבור הנטען
השופט בחן את תצלום המפגע וקבע כי הבור נראה שטוח וצר יחסית, ולכן פחות סביר שרגלו של השחקן תישאר תקועה בתוכו כפי שהעידו אביו והמאמן. גם לגבי עצם קיומו של הבור במגרש הייתה בעייתיות מבחינת הראיות, זאת מפני שנטען כי התצלום בוצע יום לאחר התאונה על ידי צלם מקצועי אך לא הובאה לכך כל ראיה. עוד נטען כי התצלום נעשה בתקריב שלא מאפשר לקבוע היכן הבור לכאורה ממוקם באזור המגרש.
בשל כל אלה קבע השופט כי לא ניתן לקשר בין הבור ובין נזקי הגוף של שחקן הכדורגל. הוא הזכיר כי לא רק שהבור אולי לא היה קיים ביום האירוע, אלא שגם אם היה, אין קשר סיבתי בין היתקלות בבור ובין פציעת השחקן. הוא ביסס את קביעתו גם על מסמכים רפואיים שנערכו מייד לאחר המקרה ובהם תואר כי הפגיעה קשורה לחבלה בקרסול שנגרמה תוך כדי משחק, ולא אוזכרה היתקלות בבור.
יש לך שאלה?
פורום תאונות כלליות - בבית, ברחוב, שטח ציבורי, מתקני ספורט, פיצויים ועוד
פורום דיני ספורט - ייצוג ספורטאים
בהסתמך על חוות דעת של מומחים רפואיים נוספים, השופט קבע כי הפציעה התרחשה בעקבות ההתנגשות של שני השחקנים, דבר שמקים אחריות על אגודת הכדורגל ופוטר את העירייה והרשות המקומית מאחריות לפיצוי בגין הנזקים. מאחר שהתביעות נגדן נדחו, השחקן נאלץ לשלם לעירייה והרשות המקומית שכר טרחת עו"ד והוצאות משפט בסך 7,500 שקלים.
משום שמדובר בשחקן כדורגל מקצועי שהנזק יכול לפגוע בקריירת הספורט שלו, נוסף לרכיבי הנזק הרגילים נקבע רכיב פיצוי נכבד עבור הפסד שכר לעתיד. אורתופד מומחה מטעם בית המשפט קבע לצעיר נכות רפואית בשיעור של 10% בגין הגבלת תנועות הקרסול. בסופו של דבר חויבה אגודת הכדורגל לשלם לשחקן פיצויים בסך 429 אלף שקלים. נוסף על כך היא חויבה בתשלום 80 אלף שקלים בגין שכר טרחת עו"ד והוצאות משפט.
ת"א 24151-11-17