לאחרונה, בית משפט השלום בהרצליה קיבל תביעת לשון הרע שהגישה מנהלת מסעדה ממוצא אתיופי נגד לקוחה, זאת לאחר שכינתה אותה בביטויים גזעניים על רקע מוצאה וגוון עורה. הלקוחה טענה מנגד כי מנהלת המסעדה בעצמה קראה לה בכינויים גזעניים הקשורים במוצאה המרוקאי.


לאחר בחינת העדויות השונות שהוגשו, כולל פרוטוקול חקירת משטרה בעקבות תלונתה של מנהלת המסעדה, השופט לא קיבל את טענות הלקוחה וקבע כי יש לראות בחומרה אמירות וביטויים גזעניים. לפיכך הוא פסק לחובתה תשלום פיצויים של כ-55 אלף שקלים בגין לשון הרע ללא הוכחת נזק.


בעקבות מנת שניצלונים, התפתח ויכוח מכוער בין אחת הלקוחות ובין מנהלת המסעדה


בערב המקרה, הלקוחה שנתבעה הגיעה למסעדה בלוויית בני משפחתה והזמינה עבור בתה מנה של שניצלונים. לאחר שהמנה לא ערבה לחך הילדה, הלקוחה קראה למלצר וביקשה להחזיר את המנה. מנהלת המסעדה, בחורה אתיופית שקודמה לתפקיד זה חודשיים לפני האירוע, ניגשה ללקוחה וטענה בפניה שהיא יכולה להחליף את המנה אם היא רוצה, אך לא ניתן להחזיר מנה כדי לא לשלם עליה.


לדברי המנהלת, זמן קצר לאחר מכן פנתה הלקוחה אל ברמנית המסעדה וביקשה ממנה לדבר עם מנהל המקום. לאחר שהברמנית אמרה כי הבחורה האתיופית היא המנהלת, הלקוחה צעקה בפני צוות העובדים ושאר הסועדים "מי נתן לה לנהל את המסעדה?" תוך שהיא מאזכרת כינוי משפיל הקשור לצבע עורה. המנהלת ציינה כי גם לאחר אמירה זו, היא המשיכה לקלל אותה ולאזכר מילים פוגעניות לגבי מוצאה.


לדברי מנהלת המסעדה, נגרם לה נזק רב אשר נאמד ביותר ממאה אלף שקלים, גם בשל פיצוי ללא הוכחת נזק כפי שמאפשר חוק איסור לשון הרע, וכן בעקבות טיפולים פסיכולוגיים ופסיכיאטריים שנאלצה לעבור לאחר המקרה.


הלקוחה טענה כי מנהלת המסעדה בעצמה כינתה אותה בשמות גנאי הקשורים למוצאה


בכתב ההגנה הלקוחה הציגה את האירוע מהצד שלה. היא סיפרה כי הגיעה למסעדה כשהיא בהיריון מתקדם יחד עם בעלה ובתה הקטנה אשר רגישה לסוגי מאכלים שונים. לדבריה, מנת השניצלונים הגיעה במצב מחפיר שלא ראוי לאכילה. לאחר שפנתה למלצר, הוא הפנה אותה לבחורה ממוצא אתיופי והציג אותה כמנהלת משמרת, ולא מנהלת המסעדה.


הלקוחה אישרה שקיללה את המנהלת, אך הכחישה בתוקף שפנתה אליה בכינויי גנאי גזעניים. יתר על כן, לטענת הלקוחה מנהלת המסעדה בעצמה פנתה אליה בקללות ובשמות מעליבים כגון "פרחה" ו-"ערסית", תוך שהיא מאזכרת את מוצאה המרוקאי באופן משפיל. יתר על כן, היא הדגישה שמנהלת המסעדה השתתפה לאחר מכן בתוכנית ריאליטי מוכרת ואף זכתה בה, כך שלא נגרם לה באמת נזק ממשי בעקבות המקרה.


טרם התביעה האזרחית, המנהלת הגישה תלונה במשטרה נגד הלקוחה וקיבלה ממנה פיצוי


צוין כי מייד לאחר האירוע מנהלת המסעדה התלוננה במשטרה על הלקוחה, בין היתר מכיוון שזרקה עליה שניצלון מתוך המנה שהוגשה. בעקבות התלונה נחתם הסדר מותנה והוסכם כי הלקוחה תשלם למנהלת המסעדה פיצוי בסך אלף שקלים כדי להימנע מהגשת כתב אישום.


במהלך חקירתה במשטרה, הלקוחה הודתה שכינתה את המנהלת בכינוי גנאי הקשור למוצאה האתיופי והפרוטוקול שימש נגדה בתביעה האזרחית. בתגובה לראיה זו, הלקוחה טענה כי היא לא באמת הודתה בכך וכי השוטר שכתב את התמליל הוסיף על דעת עצמו את הפרט זה. היא אף ציינה שסירבה בזמנו לחתום על תצהיר החקירה משום שלא תיאר במדויק את דבריה.


השופט קבע כי מדובר באמירות שמהוות לשון הרע ופסק 55 אלף שקלים פיצויים


בפסק הדין הודגש כי לאור הריב ההדדי, הקללות שהוחלפו בין מנהלת המסעדה ללקוחה אינן מוגדרות כלשון הרע לפי החוק. עם זאת, במידה ואוזכרו כינויי גנאי גזעניים, הם כן מהווים לשון הרע וניתן לקבל בגינם פיצוי כספי. לפיכך, הוא בחן את הראיות והעדויות מיום האירוע.


השופט ציין כי שתי עדויות של עובדי המסעדה תאמו לגרסת המנהלת ולפיהן הלקוחה קראה לה בכינויים גזעניים שונים במטרה להשפילה. לעומת זאת, לא היו שום תימוכין לגרסת הלקוחה, ואפילו בעלה שהיה נוכח באירוע לא הסכים לבוא ולתת עדות בפני בית המשפט. השופט הוסיף כי עדותה של הלקוחה בעצמה לא הייתה קוהרנטית ולא הותירה עליו רושם אמין.


לגבי תצהיר החקירה של הלקוחה במשטרה, השופט הסביר כי אם היא חשבה שנפל פגם בתמלול הפרוטוקול, היה עליה לפעול כבר בתחילת ההליך המשפטי כדי להבהיר זאת, לא כל שכן מול רשויות האכיפה טרם ההגעה לתביעה אזרחית. עם זאת, הטענה הובאה רק במסגרת חקירתה בבית המשפט, אף שידעה כי הפרוטוקול מוגש כראיה טרם עריכת כתב ההגנה.

 

יש לך שאלה?

פורום לשון הרע


השופט קבע כי הכינויים הגזעניים שאמרה הלקוחה כלפי מנהלת המסעדה היו בוטים, משפילים ומבזים, זאת רק בשל מוצאה וצבע עורה. הוא הדגיש כי הדברים אמנם נאמרו בעל פה אך מול קהל של אנשי צוות המסעדה ולקוחות נוספים רבים, דבר שמהווה פגיעה אישית ומקצועית גם יחד. לפיכך הוא פסק פיצויים בסך 55 אלף שקלים לטובת מנהלת המסעדה, וחייב את הלקוחה גם בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסכום של 14,500 שקלים.

 

 


ת"א 9567-05-18