לאחרונה, בית משפט השלום בירושלים עסק בתביעת נזקי גוף שנגרמו למלצר שעבד במלון בזמן משמרת. לדבריו, בזמן שנשא קערות כבדות מלאות אוכל מהקונדיטוריה למזנון הברביקיו, עבר במסדרון שבו אחד המזגנים טפטף מים על הרצפה. המלצר החליק עקב השלולית, נפל על גבו ונגרמו לו חבלות בגב, ביד, בכתפיים ובראש.
המלצר הגיש את התביעה נגד המלון שבו עבד, בטענה שהתרשל כלפיו ולא דאג לו לסביבת עבודה בטוחה. מנגד, המלון טען כי הנפילה הייתה באשמת המלצר שהכיר את מקום העבודה ולא נזהר מספיק. כמו כן בכתב ההגנה צוין כי למלצר אירעה תאונת דרכים ארבע שנים טרם הנפילה, כך שהנזקים האורתופדיים נגרמו לו עוד קודם לכן.
נמצאו סתירות בין הגרסאות שמסר המלצר לגבי המיקום שבו החליק ונפל
המלון טען כי המלצר סיפר לקצין הביטחון יום לאחר הנפילה שהיה בדרכו להשיב קערות ריקות לחדר שטיפת הכלים. גרסה זו שנמסרה סמוך יותר לאירוע וייתכן כי מהימנה יותר, עומדת בסתירה לגרסה שמסר המלצר בכתב התביעה ובה הצהיר כי הלך למזנון הברביקיו כשהוא נושא קערות מלאות באוכל.
הודגש כי יש משמעות למקום הנפילה משום שמן ההיגיון שבסמוך לחדר שטיפת הכלים תימצא רטיבות מסוימת. המלצר אף הודה בחקירתו כי נעל לרגליו כפכפי גומי סגורות כמו של טבחים, נעליים שסיפק לו בית המלון עבור העבודה. לפיכך המלון ביקש להטיל אשם תורם של המלצר על הנפילה וכן על נזקי הגוף שנגרמו לו.
לגבי השוני בגרסאות השופט הכריע כי הגרסה המוקדמת שמסר המלצר היא כנראה המהימנה יותר, זאת בשל סמיכותה לתקרית. עם זאת, הוא קבע כי אין חשיבות למיקום הנפילה של המלצר, אם במסדרון המלון ואם בפתח חדר שטיפת הכלים, וכך או כך מדובר ברשלנות המלון.
השופט קבע כי אין להטיל על המלצר אשם תורם לתאונה שבה נפגע
השופט הסביר שכל עובד זכאי למקום עבודה בטוח, וכי המעסיק אחראי לספק לו את תנאי הבטיחות הנדרשים לו. הדבר כולל גם ניקיון מפגעים העלולים להעמיד את העובד בסכנה של פציעה, גם אם מדובר בעבודה פשוטה לכאורה כמו נשיאת קערות אוכל לשטיפה. השופט הדגיש כי זו חובתו של המעסיק לוודא שהעבודה נעשית בצורה בטיחותית, דבר שהתבטא באספקת נעלי גומי לעובדים שימנעו את החלקתם.
הוא קבע כי מדובר באזור שרצפתו עלולה להיות רטובה, ומרבית העובדים נושאים בידיהם חפצים ועקב כך לא יכולים לראות מפגעים מסוימים אם הם קיימים. במקרה זה המלון מחויב לדאוג לעובדיו כך שאם בשל מפגע ספציפי נפגע אחד העובדים, אז המלון אחראי לשלם לו פיצויים על נזקיו. הוא הדגיש שהמלצר הוא עובד ותיק שלא ניסה לחפש קיצורי דרך או נטל על עצמו סיכון בלתי סביר בביצוע הפעולה שבה החליק ונפל. לפיכך קבע כי לא קיים למלצר אשם תורם לתקרית.
המלצר טען שעקב הנפילה נגרמו לו נזקים גופניים ואף נזקים פסיכיאטריים
מומחה בתחום האורתופדיה מטעם המלצר קבע כי הוא סובל מנכות בשיעור של 33% על הפגיעה בכתף והכאבים בתנועות הצוואר. עם זאת, אורתופד מומחה מטעם המלון קבע כי הנכות היא בשיעור של 5% לכל היותר, וכי לא נמצאו הגבלות בתנועות הצוואר כלל. בשל הפערים בין חוות הדעת, מונה מומחה מטעם בית המשפט שקבע כי הנכות האורתופדית של המלצר עומדת על 12.5%.
בתחום הפסיכיאטריה, חוות הדעת של המומחית קבעה נכות נפשית בשיעור של 12% בגין חרדות ודיכאון. עם זאת, בעדותה של המומחית בבית המשפט, היא גילתה כי המלצר עבד לאחר התאונה, זאת בניגוד למידע שמסר לה. היא הסבירה שאם הייתה יודעת זאת טרם הקביעה, שיעור הנכות היה נמוך יותר. לבסוף, בהתאם לשיעור הנכות שקבע המוסד לביטוח לאומי, נקבעה נכות נפשית בשיעור של 5% בלבד.
אף על פי שלא קיימת למלצר מגבלה תפקודית נראית לעין, השופט פסק לו פיצויים
שלוש שנים לאחר התקרית, המלצר עדיין עבד במלון ומשכורתו גדלה משנה לשנה. עם זאת, בנסיבות שלא הובררו הוא הפסיק לעבוד ונשאר מובטל ארבע שנים לאחר מכן. השופט קבע כי לא ניתן לקבל את אחוזי הנכות הנמוכים יחסית כתירוץ לחוסר העסקה מוחלט, במיוחד כאשר לא הוכחו כלל מאמצים לחפש עבודה.
המומחה מטעם בית המשפט הדגיש כי ההגבלה בכתף משפיעה באופן מזערי על התפקוד, ומעדויות שונות עלה כי המלצר סובל מבעיות רפואיות אחרות, מהתמכרות לצריכת אלכוהול ומהשמנת יתר. לאחר מכן מצא שוב עבודה, החל לעבוד שעות רבות כמעט בכל השבוע הכוללות נסיעות רבות ולא נראה שקיימת מגבלה משמעותית של הנזקים על תפקודו.
יש לך שאלה?
פורום תאונות כלליות - בבית, ברחוב, שטח ציבורי, מתקני ספורט, פיצויים ועוד
בסופו של דבר, השופט קבע כי אף שכרגע אין למלצר מגבלת תפקוד נראית לעין, ייתכן כי מצבו יוחמר ככל שיעבור הזמן. לפיכך הוא פסק סכום פיצויים של כ-305 אלף שקלים סך הכול, כאשר מתוכם יש לנכות תגמולי ביטוח לאומי. הסכום הסופי שבו חויב המלון לשלם למלצר עמד על כ-113 אלף שקלים, זאת בכפוף לתביעה בגין החמרת מצב שיגיש המלצר למוסד לביטוח לאומי.
ת"א 13305-06-16