לאחרונה, בית משפט השלום בנצרת עסק בתביעת נזקי גוף שהגישה אישה בת 62 נגד עיריית נצרת עילית. בכתב התביעה צוין כי האישה הלכה ברגל מלשכת התעסוקה עד לביתה כשבדרך נאלצה לחצות גרם מדרגות ציבורי ברחוב.


לדברי האישה, מדובר בגרם מדרגות העשוי מאבנים ירושלמיות גדולות שהונחו זו לצד זו בהפרשי גובה, תוך שהן לא מסותתות עד הסוף ומחליקות. האישה סיפרה כי תוך כדי ההליכה נתקלה בהפרש הגבהים שבין השקעים והבליטות של המדרגות, מה שגרם לה ליפול ולהיחבל ברגליה.


בעקבות התאונה, האישה סבלה משברים בשתי הרגליים, פציעה שדרשה ממנה להיות מגובסת מספר שבועות עד להחלמה. בכתב התביעה נטען כי העירייה אחראית לפגם זה משום שהמדרגות מצויות בשטח הציבורי ולכן מחויבת לפצות את האישה על נזקיה.


העירייה טענה כי האישה נפלה בשל חוסר זהירותה, דבר שלא מזכה אותה בפיצויים


בכתב ההגנה, נטען מטעם העירייה כי לא קיימות ראיות קונקרטיות שיוכיחו את דבר קיום התאונה. מדבריה של העירייה עלה שייתכן כי האישה נפלה בסיטואציה אחרת או בנסיבות שונות שאינן מקנות לה זכות תביעה.


מחקירה בבית המשפט עלה שחברתה שהייתה איתה באותו זמן למעשה לא ראתה אותה נופלת. השופטת קבעה כי דבר זה לא מערער את גרסתה של האישה, משום שמעדותה עלה שהיא נפלה בסוף גרם המדרגות, וחברתה ירדה קצת מאחוריה. השופטת סיכמה כי עדותה של האישה הייתה מפורטת עקבית ומהימנה, ולכן יש לקבל את גרסתה שלפיה נפלה במדרגות ומכאן פציעתה.


העירייה טענה בנוסף כי גם אם אירעה תאונת נפילה על המדרגות הציבוריות שבשטחי העירייה, לא הייתה לה דרך לצפות את התרחשות המקרה או למנוע אותו. הודגש כי מדובר בסיכון סביר וטבעי, וכי לא קיימת חובת זהירות קונקרטית של העירייה על התאונה המדוברת. לסיכום, העירייה ציינה שהנפילה היא תוצאה של חוסר זהירות מצד האישה ולכן השלכותיה הן באשמתה בלבד.


השופטת קבעה שמדובר בליקוי בשטח ציבורי שהיה באחריות העירייה לתקן


מעדותה של האישה וחברתה עלה כי המדרגות שאותן חצו הן שטח ציבורי אשר פתוח לכל הולך רגל. עם זאת, העירייה ניסתה להראות כי לפי נסח טאבו משנות השמונים השטח מוגדר כשייך לגורם פרטי. עם זאת, בבית המשפט נקבע כי נסח הטאבו הוגש לאחר זמן הגשת הראיות ושמיעת ההוכחות, ושאין אפשרות להסיק ממנו קביעה רלוונטית לגבי הבעלות על השטח.


השופטת קבעה כי המדרגות מובילות ממתחם בתי מגורים למוסדות ציבוריים ומשמשות את כלל הציבור. עוד צוין כי לא קיימת גדר סביב המדרגות ואין שלט במקום אשר טוען שהשטח פרטי או שמסוכן לצעוד בו. מעיון בתמונות השופטת הדגישה כי אכן קיים שקע במדרגות אשר הולכי רגל עלולים ליפול בגללו, ולכן מדובר במפגע שבאחריות העירייה לתקן.


העירייה טענה כי יש לייחס לאישה אשם תורם לתאונה, השופטת קיבלה באופן חלקי


לדברי השופטת, ניתן היה לצפות תאונות עקב המפגע, ופעולת תיקון פשוטה של המדרגות מצד העירייה הייתה יכולה למנוע אותן. לפיכך, היא קבעה כי מדובר בהפרה של חובת הזהירות הקונקרטית כלפי האישה, דבר שמחייב את העירייה לשלם לה פיצויים על נזקיה.


העירייה טענה כי האישה נפלה במדרגות בבוקר המאוחר כשהיה אור ולכן הייתה יכולה לראות את המפגע ולהימנע ממנו. עוד נטען שזו לא הפעם הראשונה שהאישה הולכת באזור, ולכן היא הייתה צריכה להכיר את המפגע ולהיות ערנית להליכתה. לפיכך העירייה גרסה כי היא נושאת באשם תורם של לפחות 50% לתאונה ולנזקים שנגרמו לה. השופטת קבעה כי אכן קיים אשם תורם של האישה, אך העמידה אותו על 10% בלבד.

 

אורתופד מומחה מטעם בית המשפט קבע כי לאישה לא נותרה נכות בגין התאונה


לכתב התביעה צורפה חוות דעת של מומחה בתחום האורתופדיה. לדבריו הפציעה השפיעה באופן קל על כושר הפעולה הכללי של האישה, ולכן יש לקבוע לה נכות אורתופדית בשיעור של 5%. למרות זאת, אורתופד מטעם העירייה טען בחוות דעתו כי לא נותרה לאישה כלל נכות, זאת משום ששבריה ברגליים התאחו בצורה תקינה.


בשל הפער בין חוות הדעת השונות, בית המשפט מינה אורתופד מומחה אשר בדק את האישה וקבע, כמו המומחה מטעם העירייה, כי לא נותרה לאישה נכות אורתופדית בעקבות הנפילה. עם זאת, בשל הפגיעה היא אושפזה במשך תשעה ימים והייתה מרותקת למיטה במשך חודש וחצי לאחר מכן. לפיכך נקבעו לה נכויות זמניות בשיעורים של 100%, 50% ו-30% לאורך תקופה של עשרה חודשים.

 

יש לך שאלה?

פורום תאונות כלליות - בבית, ברחוב, שטח ציבורי, מתקני ספורט, פיצויים ועוד


לסיכום נקבע כי האישה זכאית לפיצויים של כ-56 אלף שקלים בעבור נזקיה, לאחר ניכוי אשם תורם. יתר על כן, העירייה חויבה לשלם לאישה גם את שכר טרחת עורך דינה, סכום של כמעט 10,000 שקלים.

 


ת"א 15528-04-16