לאחרונה, בית משפט השלום בירושלים עסק בתביעת נזקי גוף שנגרמו עקב תאונת עבודה של עובד מטבח בקייטרינג. העובד נפצע באופן חמור יחסית ואיבד בעקבות התאונה ארבע מאצבעותיו. לאחר המקרה הוא תבע את הקייטרינג שבו עבד כדי לקבל פיצויים על הנזקים שישפיעו על עתידו האישי והמקצועי.


בכתב התביעה נטען כי בזמן משמרת, העובד טחן בשר במכונה ייעודית לכך עד שחתיכת בשר נתקעה במכונה והוא נאלץ להוציא אותה בידיו. לפי גרסתו הוא כיבה את כפתור ההפעלה של המכונה והכניס את ידו פנימה. תוך כדי כך, אחד העובדים האחרים קרא בשמו, דעתו הוסחה וגופו בטעות לחץ על כפתור ההפעלה כשידו עוד בפנים. כתוצאה מכך נגרם לעובד נזק חמור וארבע מאצבעות ידו השמאלית נקטעו.


חברת הקייטרינג לא דאגה שהמכונה תופעל לפי הוראות בטיחות היצרן


הראיות שהוגשו בתיק הציגו כי מגש ההזנה המכסה את סכיני הטחינה של המכונה לא היה מקובע אליה, זאת בניגוד להוראות הבטיחות של המכונה. השופטת קבעה שאם מגש ההזנה היה מקובע כנדרש, העובד כלל לא היה מסוגל להכניס את ידו דרך הפתח העליון. היא הדגישה שהתעסקות עם המכונה בעת היסח הדעת היא סיכון שהמעסיקים צריכים לצפות, והיה ניתן למנוע אותו בקיבוע המגש ובהגדרת הנחיות בטיחות ברורות עבור כל העובדים.


צוין כי לפי התקן המוכר, מגש ההזנה צריך להיות מקובע בבורג שהברגתו דורשת מברג מיוחד ותשומת לב מרבית, דבר שהיה מונע כמעט בוודאות את התאונה. לפיכך, נקבע כי המעסיקים שלא דאגו לפעול בהתאם להוראות היצרן התרשלו ביצירת סביבה בטוחה לעובד, ולכן אחראיים לפצות אותו בגין נזקיו.


נמצא כי העובד מסר גרסאות סותרות ודיבר בטלפון בזמן עבודה למרות שאסור


בבית המשפט עלה כי גרסת העובד שצוינה בכתב התביעה שונה מהגרסה שמסר למומחית הבטיחות. לפי הגרסה שמסר לה, התאונה אירעה לו לאחר שסיים לטחון את הבשר וניקה את המכונה, והפעלת המכונה התרחשה בסיבוב של הכפתור ולא בלחיצה אגבית עם הגוף. העובד עצמו, עולה חדש מברית המועצות שהיה בן 53 בזמן התאונה, הסביר ששפת עברית אינה שפת אמו, וההגנה מנצלת זאת כדי למצוא סתירות בגרסאותיו.


השופטת קבעה כי השוני בין הגרסאות לא משפיע על דחיית התביעה, וכי יש בגרסה שמסר בכתב התביעה יותר היגיון שמתיישב עם שאר הראיות. עם זאת, מנהל העבודה של הקייטרינג הצהיר בבית המשפט שראה את העובד משוחח בטלפון בעת עבודה. לדבריו, הוא הזהיר אותו לא לדבר בנייד בזמן עבודה משום שזה מסוכן, אך העובד המשיך מכיוון שלטענתו אביו היה במצב קשה בבית החולים.


העובד בחקירתו הודה כי אביו באותה עת היה מאושפז בהוסטל בשל מצבו הקשה, אך הכחיש ששיחת הטלפון הייתה הגורם לתאונה. הוא הסביר שלא ניתן לאחוז את הטלפון וגם לסובב את כפתור ההפעלה, וטען שמנהל העבודה לא היה במקום בזמן התאונה כדי לראות אותו מדבר בטלפון כשהיא התרחשה.


נקבע כי למרות שהעובד דיבר בטלפון תוך כדי העבודה, אין להטיל עליו אשם תורם


השופטת ציינה כי גרסת המנהל מהימנה בעיניה, וכי ניתן להתעסק עם כפתורי המכונה כאשר הטלפון מוצמד לאוזן באמצעות הכתף. מחברת הקייטרינג נטען כי אסור לדבר בטלפון בזמן העבודה, ולכן הפרת ההנחיה של העובד שגרמה לתאונה היא באשמתו המלאה.


השופטת אמנם קיבלה את טענת מנהל העבודה שהתאונה נגרמה לעובד בשל הסחת הדעת של שיחת הטלפון, אך היא לא מצאה להטיל עליו אשם תורם לתאונה בשל כך. לדבריה, אם היה מתבצע חידוד הנחיות מתאים בנוגע לפירוק הבורג של מגש ההזנה, כנראה שהעובד לא היה ניגש לפעולה זו כשדעתו מוסחת.


השופטת הוסיפה שמנהלי העבודה לא אכפו את ההנחיות על ניתוק המכונה טרם ניקיונה. לפיכך, היא קבעה כי חוסר תשומת לב של עובד הוא לא התעלמות ברורה מסיכון ודאי. בסיום הדברים היא קבעה כי החברה מחויבת לפצות את העובד על הנזקים הגופניים שנגרמו לו בתאונה.


חברת הקייטרינג חויבה לפצות את העובד ביותר משני מיליון שקלים 


בית המשפט מינה שני מומחים מטעמו כדי שיגישו חוות דעת לגבי הנכות שנותרה לעובד בעקבות נזקי הגוף שנגרמו לו בתאונה. מומחה בתחום הכירורגיה האורתופדית קבע כי יש לעובד נכות רפואית בשיעור של 55% על הקטיעה בכף היד והרגישות בצלקת הגדם. מומחית בתחום הפסיכיאטרי קבעה כי יש לעובד נכות בשיעור של 35% בגין דיכאון, רגזנות, חרדות, הפרעות שינה ועוד.


לאחר חישוב רכיבי נזק של כאב וסבל, הפסדי שכר, גריעה מכושר השתכרות, עזרה והוצאות נוספות נקבע כי הפיצויים שחברת הקייטרינג מחויבת לשלם לעובד הם בסך של 2,380,000 שקלים.

 

יש לך שאלה?

פורום תאונות קשות, נכויות ופגיעות גוף קשות


השופטת ציינה כי יש לנכות מסכום הפיצויים את התגמולים שהעובד עתיד לקבל מהמוסד לביטוח לאומי בסך יותר משני מיליון שקלים. בסופו של דבר, הסכום שהחברה חויבה לשלם לעובד עמד על 225,200 שקלים. עוד נקבע כי היא תשלם לו את שכר טרחת עורך דינו, סכום של כ-52 אלף שקלים.

 


ת"א 15902-08