לאחרונה, בית משפט השלום בתל אביב יפו עסק בתביעת לשון הרע שהגישה חברת בניה נגד עורך דין ששימש כחבר מועצה ביישוב במרכז הארץ. החברה הייתה בהתקשרות עסקית מול המועצה שבה ישב עורך הדין, והמחלוקת בין השניים נסובה סביב פרויקט פינוי בינוי שהחברה התעתדה לבצע ביישוב שבו הוא מתגורר.


בישיבת המועצה שבה אושרה תכנית הבניה, עורך הדין העביר ביקורת על שינויים טכניים שלכאורה מהווים הטבה משמעותית לחברה היזמית על חשבון שטחים שיועדו להיות ציבוריים. לדבריו, יש צורך לערוך תחשיב אקטוארי שהוא חישוב ההטבה הכלכלית שניתנה לחברה, ומתוכו לגזור את סכום הפיצויים שהיא צריכה לתת בתמורה, זאת כדי להתחשב באינטרס הציבורי שעליו אחראית המועצה.


עורך הדין מתח ביקורת על פרויקט הבניה באמצעי התקשורת ונתבע בגין לשון הרע


בישיבת המועצה עורך הדין ציין שהרווח הכלכלי שיתקיים לחברה עומד על עשרות מיליוני שקלים. הוא הזכיר שמתן הטבה לחברה היזמית ללא דרישת פיצוי, יכול להיראות כלפי חוץ כאפליה כלפי חברות יזמיות אחרות ואף כשחיתות שלטונית של המועצה.


שבוע לאחר מכן, עורך הדין התראיין בתוכנית רדיו ונשאל על פרויקט הנדל"ן בתור חבר במועצה שאישרה אותו. במסגרת תשובותיו לראיון, טען עורך הדין שאין פסול באינטרס הכלכלי של החברה למקסם את רווחיה, אבל שצריך במקביל לוודא שלא פוגעים בתושבי היישוב שאינם תושבי פרויקט הפינוי-בינוי.


לאחר התבטאותו זו, עורך הדין התראיין עוד פעמיים לאותה תכנית רדיו וטען דברים דומים. בשל כך, החברה היזמית פנתה אליו במכתב התראה שדבריו מהווים לשון הרע ודרשו שיחזור מטענותיו ויתנצל. עורך הדין סירב לעשות זאת, ובמכתב תגובה שנשלח גם לצדדים שלישיים טען שהדברים נאמרו במסגרת ביקורת לגיטימית בהיותו חבר במועצת היישוב. בתגובה למכתב זה החברה היזמית הגישה נגדו כתב תביעה בסכום של 1,200,000 שקלים.


חברת הבניה טענה כי דברי עורך הדין מהווים לשון הרע וגרמו נזק למוניטין שלהם


מטעם החברה נטען שעורך הדין התראיין לתקשורת ורמז כי הם מעורבים במעשי שחיתות כדי לקדם את האינטרסים שלהם. לטענתם, אמירות כגון אלה מזיקות להם הן בטווח הארוך בשל הפגיעה במוניטין המהימן והאחראי של מנכ"ל החברה, והן בטווח הקצר הקשור לפרויקט הבניה שעליו דובר. הם ציינו שהדבר עלול להרתיע בעלי דירות פוטנציאליים שהתעניינו לרכוש דירות חדשות בפרויקט.


נציגי החברה הסבירו שלא הייתה כל אמת בפרסום משום שלא מדובר בהקטנת שטח ציבורי אלא בשינוי צורתו, דבר שלא מהווה עבורם הטבה על חשבון קופת המועצה. לגבי שינויים תכנוניים אחרים, החברה טענה שמדובר בשטחים פרטיים שהוקצו לפרויקט ושהוועדה המחוזית כבר אישרה. לסיכום הם דרשו סכום פיצויים בעקבות הפרסום שלטענתם היה שקרי וכוזב והיווה לשון הרע נגדם.


עורך הדין טען כי דבריו לא מהווים לשון הרע וכי התביעה נועדה כדי להשתיק אותו


בכתב ההגנה, עורך הדין ציין כי יש לדחות את התביעה כלפיו כאדם פרטי ולהפנות אותה כלפי המועצה, משום שהוא התראיין בתוכנית הרדיו כחבר מועצה, והביע דעתו במסגרת התפקיד שאותו מילא. הוא הוסיף שהדברים שאמר כלל לא מהווים לשון הרע, בין היתר משום שפרטי הפרסום נכונים והוא רק הביע עליהם ביקורת, וכן שלא התכוון לפגוע במוניטין החברה או בעיסוקה.


יתר על כן, הוא טען שהתביעה הוגשה ממניעים פסולים כדי להשתיק אותו ולחבל בתפקידו הציבורי. לפי הספרות המשפטית המחקרית, קיימים קריטריונים מוגדרים לתביעה מסוג "תביעת השתקה". אם מאפייני התביעה מתאימים להגדרה אז ברוב המקרים היא נדחית, זאת כדי לאפשר את חופש הביטוי ולמנוע מחברות דורסניות להפחיד יחידים המתנגדים לפועלן.


נקבע כי מדובר בתביעת השתקה וחברת הנדל"ן חויבה לשלם לעו"ד 120 אלף שקלים


השופט הסביר שתביעת השתקה היא תביעה אזרחית על רקע פעילות ציבורית המוגשת לרוב על ידי גוף חזק נגד פרט או קבוצה המתנגדים לאינטרסים שלו. הוא הסביר שמטרת התביעה היא למעשה לחסום את הפרט או הקבוצה מלהמשיך להתנגד, וכך נעשה שימוש לא כשר בהליך המשפטי כדי לשרת את צרכיו של גוף גדול וחזק.


בהמשך הוא קבע כי במקרה זה התביעה אכן מוגדרת כתביעת השתקה לפי כל הקריטריונים: הסכום הנדרש הוא גבוה במיוחד - למעלה ממיליון שקלים. התביעה הוגשה על רקע עניין ציבורי - בעקבות התבטאויות בתקשורת, וקיימים פערי כוח גדולים בין התובעים לנתבעים - חברת בניה גדולה לעומת אדם יחיד.


השופט ציין כי מספיק שיוכח כי מדובר בתביעת השתקה כדי שבית המשפט ידחה אותה על הסף. אף על פי כן, הוא הדגיש כי במקרה זה גם לא מתקיימות העובדות הנדרשות להוכחה של הפרסום כלשון הרע. הוא הזכיר כי עורך הדין העביר ביקורת על אישור התוכנית שנעשה על ידי ראש המועצה, ללא האשמת חברת הבניה באופן ישיר.

 

יש לך שאלה?

פורום ייצוג משפטי בכתב תביעה וכתב הגנה


נקבע כי עורך הדין ציין שהתנהלות המועצה מבטאת העדפה כלפי החברה, ואמירה כזו היא ביקורת לגיטימית שחוסה תחת הזכות לחופש הביטוי, ולא מקיימת השפלה או ביזוי הנדרשים להקמת עילה לתביעת לשון הרע. לסיום, השופט הזכיר כי בתביעות השתקה מקובל להטיל הוצאות גבוהות על התובעים, ולכן מלבד דחיית התביעה הוא חייב את חברת הבניה לשלם לעורך דין 10% מסכום התביעה, כלומר 120 אלף שקלים.

 


ת"א 30803-05-17