לאחרונה, בית משפט השלום באשקלון עסק בתביעה שהוגשה על רקע ביטול חוזה שכירות. משכיר הדירה טען כי האיש שחתם על הסכם השכירות יצא באמצע תקופת החוזה, ובשל כך נגרמו לו נזקים בגין אובדן דמי שכירות. כמו כן הוא טען כי הדירה הושבה עם נזקים משמעותיים בגובה של עשרות אלפי שקלים.


מהצד השני השוכר טען שהיה יכול לבטל את חוזה השכירות במקרה זה, משום שהמשכיר סירב לתקן ליקויים במערכת החשמל שלא אפשרו את המשך מגוריו בדירה. הוא הסביר שאי התיקון של הליקוי הוא הפרת חוזה מצד המשכיר, ולכן בתנאים אלה הוא רשאי לבטל את החוזה שנקבע ולצאת מהדירה בתום התקופה כדי לגור במקום אחר.


משכיר הדירה טען כי השוכר לא העביר לו את שטר הערבות שצוין בחוזה השכירות


לאחר שנחתם חוזה השכירות, השוכר היה צריך לצרף ערבות בנקאית בסך 18 אלף שקלים אך לא עשה זאת. לדבריו, יהיה מוכן להפקיד את הערבות לאחר שיתוקנו ליקויים במערכת החשמל של הדירה. בתגובה לכך, המשכיר הגיש תביעה לפינוי מושכר וזו נדחתה בבית המשפט לאחר שנקבע שהדייר יתקן על חשבונו את הליקויים וידרוש את הכסף ששילם עבורם מהמשכיר, כפי שנהוג בקיום יחסי שכירות.


אף על פי כן, שלושה חודשים לאחר מכן השוכר שלח למשכיר באמצעות עורך דינו הודעה על כך שהסכם השכירות מתבטל, זאת מכיוון שהוא מסרב לתקן את החשמל המקולקל. כמו כן, נטען בהודעה כי השוכר הפקיד את הערבות הבנקאית אך ללא תגובה מהמשכיר. למרות זאת, בסוף השוכר נשאר בדירה עוד שבעה חודשים בטרם עזב.


לאחר עזיבת השוכר באמצע החוזה, המשכיר דרש לקבל את דמי השכירות עד תום החוזה


משכיר הדירה טען שעזיבת השוכר באמצע התקופה שנקבעה בחוזה היא הפרה שמזכה אותו בסעד הצהרתי. לפיכך עתר לקבל את סכום דמי השכירות שהיו משולמים לו אם החוזה היה ממשיך עד תום התקופה. השוכר טען מנגד שהוא לא הפר את החוזה ושהוא רשאי לעזוב את הדירה בעקבות הסירוב לתקן את ליקויי החשמל.


משכיר הדירה ציין כי כאשר עזב השוכר את הדירה, היה זה בשל שינויים במצבו הכלכלי והמשפחתי, ולא על רקע אחר. כדי לתמוך בטענתו זו הוא הציג מסרון ששלח לו השוכר שמתאר מצב זה באופן מפורש. נוסף על כך, הוא הזכיר כי למרות תלונותיו של השוכר בגין ליקויים לכאורה, הוא המשיך להתגורר בדירה יותר מחצי שנה לאחר שהודיע על פינוי, דבר שמעיד על כך שהליקוי הנטען כלל לא הפריע למגורים.


משכיר הדירה הסביר שלאחר בדיקה נמצא כי לא היה שום פגם במערכת החשמל, וכי למעשה היה מדובר בשימוש לא נכון של השוכר שהיה צריך לשנות, דבר שנעשה באמצעות חשמלאי.


המשכיר דרש להגדיל את סכום הפיצויים בעקבות נזקי רכוש שהשוכר גרם לדירה


לאחר עזיבת השוכר את הדירה, היא עמדה ריקה זמן מה ולאחר מכן בעליה נאלץ להשכיר אותה עבור דמי שכירות מופחתים. הוא טען שהשוכר החזיק ללא רשותו חמוס כחיית מחמד, ואף על פי שטען כי הוחזק בכלוב, נמצאו סימני שיניים על וילונות בחדר השינה ובמשקופי הדירה. יתר על כן נמצאו נזקי רכוש נוספים, ביניהם נזקי טיח וצבע, ברזים וידיות שבורים, מנוע תריס הרוס וליקוי במזגנים שלא תוחזקו.


המשכיר הזמין חוות דעת שמאית כדי להעריך את כל הליקויים ולתקן את סכום הפיצויים שדרש בתביעה. לאחר חוות הדעת, הסכום החדש עמד על יותר מ-166 אלף שקלים. השוכר התנגד לכל האמור, וטען כי המשכיר מנסה לקבל על חשבונו כספים מכורח העובדה שלא מצא שוכר חלופי, זאת לאחר שהוא בעצמו הפר את החוזה והוביל לתביעת פינוי הנכס.


השופט קבע כי השוכר לא היה יכול לבטל את הסכם השכירות ולכן חייב לשלם פיצויים למשכיר


מהות התביעה נסובה סביב השאלה האם ליקויי החשמל היו סיבה מספקת לביטול החוזה, ולעזיבת השוכר את הדירה באמצע התקופה. לאחר בחינת ההסכם, השופט קבע שהסעיף הקובע כי המשכיר יתקן על חשבונו ליקויים בדירה, למעשה לא חל כשמדובר בליקויים שהיו קיימים בדירה קודם לכניסת השוכר.


עוד עלה כי קיים סעיף בהסכם שלפיו המשכיר לא חייב לתקן נזקים שמקורם בבלאי סביר שנגרמו בדירה, זאת בכפוף להנחה של 500 שקלים שניתנה לשוכר בדמי השכירות. לפיכך, השופט קבע כי המשכיר לא היה מחויב לתקן את ליקויי החשמל, ולכן ביטול הסכם החוזה על ידי השוכר היה לא חוקי משום שלא התקיימה הפרה מקדמית של המשכיר.


זאת ועוד, נמצא כי הליקוי שנטען כלל לא הפריע לשימוש תקין בדירה, כך שגם ללא הסעיף בחוזה השכירות לא היה מדובר בעילה לביטולו. באשר לנזקים שהמשכיר טען שנגרמו לדירה בעקבות מגורי השוכר, השופט קבע כי אכן יש לקבל סעד פיצויים, אך רק לגבי התיקונים שלבסוף בוצעו בדירה, ולא על סמך הערכת השמאי שלאחריה חלק מהליקויים נותרו על כנם.

 

יש לך שאלה?

פורום חוזה שכירות - יחסי שוכר משכיר ושכירות הוגנת


בסופו של דבר, השופט קבע פיצוי בגין אובדן דמי שכירות בשיעור כולל של כ-41 אלף שקלים. נוסף על כך, הוא פסק פיצוי בגין נזקי רכוש בדירה בסכום של כ-25 אלף שקלים. סך הכול, השוכר חויב לשלם למשכיר הדירה סכום של כ-72 אלף שקלים, לאחר ניכוי שכר השמאי שלא היה נדרש בתיק. יתר על כן, השוכר חויב לשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דינו של משכיר הדירה בסכום של 15 אלף שקלים.

 


ת"א 35596-04-18