לאחרונה, בית המשפט לענייני משפחה בירושלים עסק בתביעה כספית חוזית שהוגשה על ידי זוג הורים נגד החתן לשעבר של בתם. ההורים טענו בכתב התביעה כי במשך תקופה של יותר מחמש שנים, בתם ובעלה התגוררו בבית פרטי שבבעלותם בלי לשלם שכירות, תוך הפרת החוזה שעליו חתמו.


מצד החתן נטען כי חוזה השכירות המדובר זויף, וכי ההורים התירו לו ולאשתו להתגורר עם ילדיהם בדירה על רקע המצב הכלכלי הקשה שבו היו מצויים. הוא הוסיף כי בהמשך התבקש לחתום על חוזה למראית עין בלבד, עבור הצהרת הון של ההורים, בלי שנדרש ממנו באמת לשלם את הכסף שנטען בחוזה.


האם בית המשפט קיבל את התביעה וחייב את החתן לשלם להורי האישה את החוב בדמי השכירות שהצטבר?


החתן עזב את אשתו כדי שתשכנע את הוריה לוותר לו על החוב בגין דמי השכירות


בכתב התביעה צוין כי החתן היה בקשיים כלכליים בעקבות העסק שהקים ולא הצליח לקבל הכנסות. עקב כך ההורים הסכימו לו לבתם להתגורר עם ילדיהם הקטינים בבית פרטי שיש בבעלותם, עד שהוא יוכל למכור את העסק ולשכור דירה אחרת. ההורים טענו כי לאחר כניסתם לבית נחתם ביניהם הסכם שכירות שלפיו החתן ישלם מדי חודש סכום מסוים, נמוך משמעותית משווי השכירות של הבית שהיה מרווח ויוקרתי.


ההורים טענו כי ויתרו לחתן פעם אחר פעם עד שחוב דמי השכירות הצטבר ליותר מ-900 אלף שקלים. בשלב מסוים החתן ביקש מאשתו שתשכנע את הוריה לוותר על החוב ואף איים בגירושין ובפירוק התא המשפחתי. לאחר שההורים התעקשו, החתן אכן עזב את הבית ואף נטש את ילדיו הקטנים. לפיכך הם פתחו בהליך של תביעה ובמסגרתו דרשו מהחתן להחזיר את הכסף, בהתאם להסכמה החוזית ביניהם.


נטען כי הסכם השכירות זויף והחתן והבת הורשו לגור בדירת הוריה בחינם


מנגד, החתן כפר בקיום החוב מלכתחילה וטען כי הורי אשתו הציעו לזוג לעבור עם ילדיהם לדירה שבבעלותם בחינם, ללא תשלום כלל. לדבריו לאחר חמש שנות מגורים פנה אליו אבי אשתו וביקש ממנו לחתום על חוזה שכירות למראית עין שישמש עבור הצהרת הון. הוא הדגיש כי סוכם ביניהם שלא ייעשה שום שימוש בהסכם זה.


מטעם התביעה הוגש לבית המשפט חוזה שכירות שלכאורה נחתם בתחילת התקופה שבה התגוררו בני הזוג בדירה השייכת להורים. לדברי החתן הוא לא חתם על הסכם כזה וטען שהוא זויף על ידי ההורים או מי מטעמם. לגבי עזיבתו את הבית, סיפר החתן שאשתו דרשה ממנו לצאת מהדירה והדבר לא נעשה ביוזמתו.


הוכח כי דפי המסמך של חוזה השכירות לא זהים וכי כמה מהם הוחלפו בדפים מזויפים


החתן טען כי הסכם השכירות שלכאורה נחתם בתחילת התקופה הוא מזויף, ולראיה טען כי חתימתו לא מופיעה על אף אחד מדפי ההסכם פרט לאחרון. יתר על כן הוא טען שגם החתימה שמופיעה היא כנראה העתק של חתימתו מההסכם שבוצע למראית עין, חמש שנים מאוחר יותר. עוד נטען ששני העמודים הראשונים בהסכם החדש הוחלפו.


לאחר שבחן את ההסכם, השופט קבע כי אכן יש שוני בין שני העמודים הראשונים של ההסכם ובין העמוד השלישי שמתבטא בגודל האותיות ובמרחק השוליים של הדף. דבר זה מקשה על הסבירות שההסכם נוסח והודפס כמקשה אחת, ולכן מערער על מהימנות גרסתם של ההורים. לפיכך השופט קיבל את טענתו של החתן ששני העמודים הראשונים הוחלפו.


הודעת דואר אלקטרוני שנשלחה לחתן פירטה חוב לתשלום של חודש אחד בלבד


החתן הגיש לבית המשפט תמלול של הודעת דואר אלקטרוני ששלחה אליו המזכירה של אב אשתו. בהודעה פורטו תשלומים שונים שנדרש החתן לשלם, כאשר תשלום השכירות שצוין עמד על 7,500 שקלים עבור חודש אחד של מגורים. גם הודעה זו תמכה בגרסתו של החתן שרק לאחר חמש שנים התבקש להתחיל לשלם שכירות, כאשר לא עמד לחובתו תשלום בגין תקופה קודמת. יתר על כן, הסכום שצוין היה שונה מדמי השכירות שסוכמו בחוזה השכירות שלכאורה נחתם בתחילת התקופה ועמד על 8,500 שקלים.


בתגובה לכך, האב טען כי ביקש מהמזכירה לחייב את החתן באופן חלקי, וכי מלוא החוב לא הוזכר באותה תקופה כשהיחסים ביניהם היו תקינים. עם זאת, היה קושי בקבלת גרסתו זו מכיוון שלא הייתה מנומקת מספיק. כמו כן, המזכירה לא הגיעה לבית המשפט לתת את העדות בעצמה, דבר שפעל לחובת האב והטיל בספק את גרסתו לדברים.


השופט דחה את תביעת ההורים וחייב אותם לשלם לחתן לשעבר 50 אלף שקלים בגין הוצאות משפט


לאחר קבלת ההודעה בדואר האלקטרוני, החתן שלח מסרון לאב ובו ביקש לקבל את חוזה השכירות שעליו חתם, ולא נענה כלל. בבית המשפט האב טען כי הוא לא ידע על איזה חוזה מדובר ולכן לא ענה לו, אך השופט קבע כי יש בכך לחזק את גרסת החתן. השופט בחן את פירוט ההוצאות השוטפות שההורים טענו שהחתן חייב להם, אך מצא שחלק מהן אינן קשורות לבית ולא כולן שולמו בידי בני הזוג כפי שנטען.

 

יש לך שאלה?

פורום פינוי שוכר ומקרקעין, פירוק שיתוף


לפיכך, השופט קבע שלא ניתן לקבוע את גובה החוב לגבי ההוצאות או דמי השכירות, בין היתר משום שמלכתחילה אין חוזה שכירות מהימן שניתן להסתמך עליו. כתוצאה מכך הוא דחה את התביעה ואף חייב את ההורים לשלם לחתן לשעבר 50 אלף שקלים בגין הוצאות משפט.

 


תמ"ש 29505-07-18