בשבוע שעבר, בית משפט השלום באשקלון קיבל תביעה שהוגשה על ידי דיירת בבניין משותף נגד ועד הבית. הדיירת, אישה הסובלת מלקות ראיה, טענה כי אור שחודר לחדר השינה שלה מגוף תאורה חיצוני שהותקן על קיר הבניין מפריע לה לישון. לדבריה, התאורה חזקה מאוד באופן שמקשה על תפקודה היומיומי ויוצר מטרד חמור.

 

לדברי הדיירת, מזה שנה וחצי שהיא מתלוננת לוועד הבית על הדבר ודורשת להסיר את גוף התאורה שהותקן ללא רשותה מתחת לחלון ביתה. מצד נציגות הבית המשותף נמסר כי לפי התקנון לא נדרש להשיג את רשותם של הדיירים בהתקנת גופי תאורה חיצוניים על קיר הבניין.

 

האישה עתרה להסרת גופי התאורה ולפיצוי מצד ועד הבית בגין הנזק הלא-ממוני שנגרם לה

 

האישה, בעלת תעודת עיוור, הסבירה כי האור החזק של גוף התאורה מפריע לה לישון ומחמיר את מצבה הרפואי כמו גם הנפשי. היא העידה בבית המשפט שהיא סובלת מחרדות שונות המתגברות כשהיא לא מצליחה להירדם בעקבות האור המסנוור.

 

היא טענה כי במשך שנה וחצי פנתה מספר פעמים לוועד הבית שיסירו את גוף התאורה ללא הועיל. היא הסבירה כי הציעה לפרק את המנורה ולהרכיבה במקום אחר באופן שלא יפריע לה, אך ועד הבית סירב לעשות זאת. לאחר שלא נענו לדרישותיה, החליטה האישה לפנות לבית המשפט במטרה להוציא צו עשה לפירוק גוף התאורה וכן לפיצוי של 12 אלף שקלים בעקבות הנזק הלא-ממוני שהוא המטרד שנגרם לה.


ועד הבית טען כי התקנת התאורה נדרשה לאחר שדייר נכה בבניין נפל במרחב החשוך

 

בכתב ההגנה נטען כי ועד הבית לא התקין על דעת עצמו את גופי התאורה, וכי ההחלטה התקבלה ברוב מכריע באחת מפגישות נציגות הבית המשותף. הוזכר כי מלבד הדיירת שהתלוננה, כל הדיירים הסכימו על התקנת הפנסים ואישרו את הדבר בחתימה על ההחלטה.

 

מטעם ועד הבית פורט כי הבית נבנה לפני כמה עשורים ללא תאורה מספקת מחוץ לבניין, מה שהותיר אזורים רבים לרבות החנייה מוחשכים. בעקבות כך, דייר נכה בבניין לא ראה את דרכו ונפל, מה שהוביל לאספת דיירים כללית שבה הוחלט על התקנת גופי התאורה. יתר על כן, ועד הבית ציין כי בתקנון מצוי סעיף המאפשר להם להתקין גופי תאורה חיצוניים ללא הסכמת הדיירים כלל.

 

נטען כי הדיירת מתלוננת לוועד הבית באופן סדרתי ובעלת סכסוכים עם שאר דיירי הבניין

 

לאחר קבלת ההחלטה, ועד הבית פעל להתקנת שני פנסים קטנים בצידו האחורי של הבניין אשר יאירו את החניה והאזור החשוך שמסביב לה. עוד נטען כי לאור תלונותיה של הדיירת הגיעו מספר שכנים לבדוק את העניין אך לא מצאו פגיעה והפרה משמעותיות.

 

מוועד הבית הוסיפו כי הזיזו את התאורה אך זה לא הספיק לדיירת והיא המשיכה להתלונן. לדבריהם, היא מתלוננת באופן סדרתי על דברים שונים הקשורים בבניין המשותף, וכן מסוכסכת עם כמה מהדיירים. בכתב ההגנה סוכם כי אין בסיס לטענותיה וכי האור של גופי התאורה אינו מפריע לשימושה הסביר בדירה.

 

השופט קבע כי גוף התאורה יוסר וכי ועד הבית ישלם פיצויים לדיירת שהתלוננה

 

לתביעה צורפו ראיות מסוג תמונות וסרטון שתיעדו את מיקום והשפעת גופי התאורה שהותקנו על קיר הבניין המשותף. הסרטון הציג את פעולת הפנסים בחשכה, והשופט התרשם שאף על פי שהם קטנים, עוצמת האור שלהם גדולה למדי ואף מסנוורת.

 

כמו כן, תמונה שצילמה הדיירת בשעת לילה הציגה את הילת האור שחודרת מבחוץ לתוך חדר השינה שלה. לאחר חקירה קצרה של הדיירת, השופט קבע כי עדותה כנה ומצוקתה אמיתית. הוא ציין כי מדובר באישה עם לקות ראיה שרגישה לשינויים באור, דבר שהופך אותה לנפגעת עיקרית אף יותר מדיירים אחרים.

 

השופט הסביר כי מי שהתקין את הפנסים עשה זאת בהתנדבות, בלי שהובררה הכשרתו המקצועית. כמו כן, הודגש כי לא ברור כיצד בחר וועד הבית את סוג הפנסים ונראה שלא בדק האם קיימת זליגת אור לתוך דירות הבניין. הוא ציין כי אמנם ועד הבית צודק באשר לטענה שלפי סעיף בתקנון אין צורך לבקש את הסכמת הדיירים מלכתחילה, אך קבע כי התנהלות הוועד למול תלונותיה החוזרות של האישה הייתה חסרת רגישות.


יש לך שאלה?

פורום בתים משותפים | תביעות למפקחת

 

השופט בדברו ציין את המימרה "לפני עיוור לא תיתן מכשול" וקבע כי הוועד יהיה מחויב בפיצוי האישה על הנזק הרפואי והנפשי שנגרמו לה, ביניהם החמרה של חרדות, לחץ נפשי וכן נדודי שינה. לפיכך, הוא קבע כי תוך שבועיים וחצי ממתן פסק הדין, גוף התאורה יוסר מקיר הבניין וכי ועד הבית יחוייב לפצות את הדיירת ב-5,000 שקלים על הנזק הלא-ממוני שנגרם לה. יתר על כן, נקבע כי ועד הבית ישלם את הוצאות המשפט של האישה ואת שכר טרחת עורך דינה, סכום של 6,000 שקלים.

 

 

ת"א 46333-07-19