.jpg)
לפני שבוע וחצי, בית משפט השלום בירושלים גזר את דינה של אישה שהואשמה בתקיפת עובד ציבור. באותו אירוע, האישה נכחה כאחד הצופים במשפט שנערך במסגרת צבאית במחנה עופר, על רקע תקרית אלימה שהתפרסמה בתקשורת.
בסיום המשפט, האישה נעמדה בפני הפרקליט הצבאי ששימש כראש צוות התביעה וסטרה על ראשו כשהיא קוראת קריאות בעד הנאשמת שהועמדה לדין. לאחר שסטרה לפרקליט, התובע הצבאי שעמד בסמוך ניסה להרחיק אותה אך היא ניסתה לתקוף גם אותו ולכן הוצאה מהאולם על ידי אנשי שב"ס שהיו במקום.
יש לציין כי לא קיימת היכרות אישית בין האישה שסטרה לפרקליט הצבאי ובין הנאשמת, וכי המעשה בוצע על רקע אידיאולוגי ופוליטי בלבד. לאחר המקרה, האישה הואשמה בתקיפת עובד ציבור, מכיוון שלולא היה מבצע את תפקידו כנראה שלא הייתה לה סיבה לפגוע בו.
האישה פיטרה את עורכת הדין שלה ובחרה לייצג את עצמה במשפט הפלילי
לאחר שהואשמה בתקיפת עובד ציבור בעקבות אותה סטירה, האישה הוזמנה למשפט פלילי אך התברר כי היא פיטרה את עורכת הדין שהייתה אמורה לייצג אותה במשפט. עורכת הדין הסבירה כי האישה לא הייתה מוכנה שהיא תדבר בשמה ולמעשה סירבה לשתף עמה פעולה בהתכוננות למשפט.
השופט הדגיש בפתח פסק הדין כי הוא וידא עם האישה שהיא מבינה את ההליך המשפטי ואת ההשלכות של היעדר ייצוג משפטי על ידי מי שמוסמך לכך. הוזכר כי במהלך המשפט הוצע לאישה מספר פעמים לשקול שנית את עמדתה ואף לדחות את המשפט כדי לתת לה שהות להתארגן מחדש ולהשיג ייצוג משפטי, אך ללא שינוי.
האישה לא הביעה חרטה על המעשים או אמפתיה כלפי הפרקליט הצבאי
קציני שירות המבחן כתבו בתסקיר שערכו בעבור האישה, כי היא לא הסכימה לשתף עמם פעולה ולדון בנסיבות חייה ובמניעיה למעשה. נטען כי היא לא התחרטה על הסטירה שנתנה לפרקליט, ולא הביעה אמפתיה כלפיו.
שירות המבחן ציין כי האישה בשנות הארבעים לחייה, רווקה ובחודשים האחרונים אף מובטלת. מבדיקה שנעשתה עלה כי אחיותיה הקטנות שתיהן נשואות, וכי היא היחידה שמטפלת באמם שחלתה בשנים האחרונות. בתסקיר סוכם כי מכיוון שהאישה לא שיתפה פעולה עם קציני שירות המבחן לא היה ניתן להגיע להמלצה קונקרטית.
לדברי השופט לא מדובר במקרה שגרתי אלא במעשה בעל הקשר רחב יותר
נטען כי האישה לא ידעה כיצד לנהל את המשפט הפלילי שנערך לה בעניינה, ולא ניסתה לפעול לשם הגנתה מלבד בדברה היחיד מול בית המשפט. השופט הביא את דבריה בפסק הדין בציטוט, בין היתר אמרה כי היא גאה לעמוד לדין פלילי על מעשיה, וכי היא לא מתכוונת להתחרט עליהם. עוד היא ציינה כי מה שעשתה שיקף מבחינתה את אמות המוסר שהיא מאמינה בהן.
צוין כי מלבד דבר זה, האישה לא ניהלה כלל הגנה ולא הגיבה להאשמות שהועלו נגדה. השופט הוסיף כי היא לא חקרה את עדי התביעה כמו גם לא העידה בעצמה, לא העלתה טענות ולא סיכמה אותן בשלב הסיכומים. הוא הדגיש כי לא ניתן לשפוט את המעשה בצורה נטולת הקשר, וכי הפגיעה של האישה בפרקליט הצבאי נעשתה על רקע אידיאולוגי-פוליטי מתוך כוונה להפגין כנגד המוסד הממשלתי של בית המשפט בהווייתו.
השופט הסביר כי האישה תקפה את הפרקליט באופן פיזי ונפשי כאחד, מכיוון שהסטירה הייתה אקט של השפלה וביזוי של אדם במעמד משפטי רם, זאת באופן מופגן ופומבי לצד פקודיו. הוא קבע כי קריאותיה של האישה הופנו כלפי המערכת המשפטית-צבאית כולה והביעו חתירה תחת סדרי השלטון והמשפט באופן שיש לגנות מיידית.
השופט הציע לאישה לרצות את מאסרה בעבודות שירות אך היא סירבה
למרות חומרת המעשים, השופט קיבל את העובדה שהאישה פעלה מתוך מה שהיא חשבה כמוסרי ולקח בחשבון את העובדה שלא ריצתה מאסר בפועל קודם לכן. הוא ציין את דוח דורנר שלפיו קיים נזק כבד לאדם שנכנס לבית סוהר מכיוון שסיכוייו לחזור למעגל הפשיעה גדלים, ולכן יש לנקוט בעונש מאסר בפועל רק עבור מי שמעשיהם הולמים חומרה כזו, או עבריינים בעלי מסוכנות גבוהה.
יש לך שאלה?
לפיכך, השופט קבע שאת עונש המאסר יהיה ניתן לרצות בדרך של עבודות שירות. עם זאת, האישה התנגדה לביצוע של עבודות שירות ולכן לא היה מנוס מקביעת עונש מאסר בפועל. לסיכום, השופט גזר על האישה עונש של שמונה חודשים מאסר בפועל, ארבעה חודשי מאסר נוספים אם תבצע עבירת אלימות תוך שלוש שנים מיום השחרור ופיצוי לפרקליט הצבאי בסכום של 3,000 שקלים.
ת"פ 34366-06-18
