.jpg)
לפני שבועיים, בית משפט השלום בירושלים קיבל את תביעת הפיצויים שהגיש אדם ששוחרר ממעצר במשטרת ישראל. האיש טען כי הוא נעצר ללא סיבה ממשית, תוך שהופעל עליו כוח רב ולא מידתי, וכי לאורך משך העיכוב לא הותר לו ללכת לשירותים. לדבריו, מהמשטרה נטען לשווא שהפריע לשוטר במילוי תפקידו, אף על פי שלא עשה זאת ועובדה שלא הוגש כתב אישום נגדו בגין האשמה זו.
האירוע שבו נעצר האיש היה קטטה המונית במאה שערים בירושלים שתוכננה מראש על ידי המשטרה. שוטר מחופש לחייל נכנס לשכונה וכשפרצה הקטטה שוטרים סמויים החלו לעצור את המתפרעים בה. האיש שהיה צלם במקצועו, החל לתעד את האירועים עד ששוטר סמוי שהיה במקום עצר אותו מבלי שהודיע לו על כך.
לאחר בחינת העדויות השונות, השופט קבע כי המעצר שבוצע לצלם היה לא-חוקי מכיוון שנעשה תוך ניצול סמכות מעצר ללא עילה מספקת. בשל כך חויבה משטרת ישראל לשלם פיצויים עבור הצלם.
השוטר שעצר את הצלם סיפק מספר עדויות סותרות לאירוע ולנסיבות המעצר
בכתב התביעה טען הצלם שנעצר ללא סיבה כיוון שרק תיעד את המהומה ולא התערב בה, כך שאין להאשימו בהפרעה לשוטר. כמו כן הוא הזכיר שנסיבות המעצר היו לא חוקיות כיוון שהשוטר לא הודיע לו שהוא עומד לעצור אותו אלא התנפל עליו בהפתעה.
מנגד, בדוח המשטרה שכתב השוטר לאחר האירוע צוין כי הוא הודיע לצלם שהוא עוצר אותו על הסתה בטרם עשה זאת. עוד צוין שהרקע למעצר היא שהצלם שילהב את ההמונים להכות את השוטרים ואף קרא לו 'נאצי'. הצלם דחה את הטענות והעיד בפני בית המשפט שלא עשה דבר מלבד לצלם את האירוע.
מסרטונים שתיעדו את האירוע היה ניתן לראות כי השוטר הגיע מאחורי הצלם, הוריד אותו לרצפה ואזק אותו. לאחר שהשוטר עומת עם הסרטון בחקירה שבוצעה במחלקה לחקירות שוטרים, הוא הודה שהודיע לצלם שהוא עוצר אותו לאחר שאזק אותו. לעומת אלה, בחקירה שהתקיימה בבית המשפט, השוטר טען כי הודיע לצלם שהוא עוצר אותו תוך כדי המעשה.
גם לאחר שהצלם שוחרר בשל חוסר מעורבותו, הוא זומן בשנית לתחנת המשטרה
לאחר שנעצר, הצלם עוכב למשך מספר שעות בתחנת המשטרה ולדבריו לא הורשה ללכת לשירותים. הוא הסביר שהסרטון הראה בצורה ברורה שרק תיעד את המהומה מהצד ולא ניסה להפריע לפעילות השוטרים. מדבריו עלה כי פנה לשוטר שעצר אותו פעם יחידה ושאל אותו מדוע אינו חובש כובע בילוש שמסמן אותו כשוטר, זאת מכיוון שהיה לבוש בבגדים אזרחיים ולא במדים.
הצלם סיפר שהשוטר סימן אותו מרגע זה ולאחר מכן חיפש סיבה לעצור אותו, אף שלא הייתה כזאת. הוא הוסיף שגם לאחר ששוחרר בעקבות חוסר המעורבות בקטטה, דרשו ממנו להגיע שנית לתחנת המשטרה לשם נטילת אמצעי זיהוי שהתארכה לחצי יום.
מהסרטונים שהוגשו לבית המשפט עלה כי הצלם לא התפרע ולא קרא קריאות כפי שנטען, אלא צילם ותיעד את האירוע באופן חיצוני ולא מתערב. בבית המשפט הובהר כי צילום מחאות והפגנות הוא מותר ולא מהווה עילה למעצר.
השופט קבע כי המעצר שבוצע לצלם היה לא-חוקי ולכן המשטרה מחויבת לפצותו
צוין כי אף על פי שהאירוע צולם מכמה כיוונים והיו שוטרים סמויים רבים באזור, ההגנה לא הגישה עדויות נוספות שיוכלו לתמוך בגרסת השוטר שעצר את הצלם. זאת ועוד, השופט קבע כי גרסאותיו הסותרות של השוטר מעידות על אי מהימנותו, ולכן מערערות את חוקיות המעצר שביצע לצלם.
השופט ציין כי גם אם היה לשוטר חשד סביר שהצלם עלול לבצע עבירה, הוא היה צריך לנצל את סמכותו לביצוע מעצר בצורה מידתית ותוך הפעלת שיקול דעת. הוא הדגיש כי לפי המתועד בסרטון השוטר לא הזדהה בפני הצלם, לא הזהיר אותו על מעשיו, לא הודיע לו על הכוונה לעצור אותו ובפועל הוריד אותו לרצפה לפני שנתן לו את השהות להסכים למעצר ללא התנגדות, תוך פגיעה גופנית והשפלה. השופט קבע כי מקום וזמן המעצר לא חייבו פעולה נמהרת שכזו, ולכן השימוש בסמכות המעצר לא היה מוצדק.
יש לך שאלה?
פורום מעצר - זכויות עצורים ושחרור ממעצר
בשל כך הוכרע כי המעצר שבוצע לצלם היה לא-חוקי בנסיבות העניין, ולפיכך השופט חייב את המשטרה לשלם לו פיצוי של 15 אלף שקלים, בתוספת 3,000 שקלים שכר טרחת עורך דין.
תא"מ 53905-07-18
