לאחרונה, בית משפט השלום בפתח תקווה קיבל את בקשתו של אדם שיצא זכאי במשפט פלילי לחייב את המדינה לשלם את הוצאות הגנתו. כמו כן, הוא טען כי הוא זכאי לפיצויים כלליים מהמדינה על כך שההליך נגדו התנהל בצורה מבישה ומניפולטיבית, תוך שנגרמו לו נזקים רבים ועוגמת נפש.
בהליך הפלילי, הוגש נגד האיש שהיה בעל מועדון כתב אישום בגין גרימת חבלה חמורה. נטען כי בליין ששהה במועדון באחד הערבים השתכר והחל להטריד מספר לקוחות. לאחר שהוצא על ידי אחד המאבטחים, הבליין ובעל המועדון נקלעו לקטטה שבה הבליין נהדף בחוזקה ונגרם לו שבר בבסיס הגולגולת. לאחר שהנפגע התלונן במשטרה, הואשם בעל המועדון בעבירת חבלה חמורה.
בעל המועדון זוכה בזיכוי מוחלט מכיוון שפעל מתוך הגנה עצמית
כתב האישום שהוגש נגד הגבר בגין גרימת חבלה חמורה הסתיים בזיכוי מוחלט, זאת מפני שסנגורו הצליח להוכיח כי פעל מתוך הגנה עצמית. האירוע צולם על ידי מצלמת אבטחה והסרטון שהופק ממנה עבור המשפט תמך בעדותו המהימנה של בעל המועדון. בסרטון היה ניתן לראות כי נשקפה לבעל המועדון סכנה מוחשית לשלמות גופו, וכי הוא פעל באופן פרופורציונלי מול האיום, לא מתוך כוונה לפגיעה אלא כניסיון להגן על עצמו.
במשפט נחקרו המתלונן, הנאשם וכן עדים נוספים. עוד התגלה כי ראיות מסוימות לא הוגשו מטעם המאשימה מכיוון שלא היטיבו עם גרסתה, מה שפגם במטרת ההליך המשפטי להגיע לחשיפת האמת. לפיכך נקבע כי אף על פי שנגרמה לבליין חבלה חמורה בראשו כתוצאה מהקטטה, אין להרשיע את האיש בעבירה בשל תחולת הסייג להגנה עצמית.
לאחר הזיכוי, בעל המועדון הגיש בקשה לחייב את המדינה בהוצאותיו
שנה אחרי הגשת כתב האישום, בעל המועדון הגיש באמצעות סנגורו בקשה לבית המשפט שבמסגרתה דרש לקבל פיצויים מהמדינה. נטען כי ראיית הסרטון שהוכיחה את הסייג להגנה עצמית הייתה בידי המדינה כבר מהגשת כתב האישום, ולכן כל ההליך הפלילי שנערך היה מיותר וגזל מהאיש זמן וכסף. מלבד הדרישה לחיוב בהוצאות ההגנה של בעל המועדון, הסנגור טען כי המדינה התנהלה בצורה לא מקצועית ואף מניפולטיבית כדי להרשיע אדם חף מפשע שפעל לשם הגנתו העצמית.
לדברי הסנגור, האיש חווה טלטלה רגשית נוסף על הנזק הכלכלי, מכיוון שסבל ממתחים וחרדות כשהמאשימה עתרה במשפטו לעונש של מאסר בפועל. הוא ציין כי בשל התעקשות מיותרת של המדינה כתב האישום התנהל לאורך תקופה ארוכה, ופגע ביכולתו של בעל המועדון לנהל את העסק שלו כרגיל.
תוך כדי קיום ההליך הפלילי, האיש ספג השפלה ותויג כאדם אלים בסביבתו, בין היתר בשל פרסומי "שיימינג" שפרסם נגדו הבליין השיכור. לדברי האיש, בעקבות השמועות שנפוצו לגביו הוא חווה קריסה של בית העסק שבבעלותו, לא הצליח להשיג עבודה ואף נאלץ לעבור עם משפחתו לגור בעיר אחרת. הוזכר כי היה ניתן לחסוך את הגשת כתב האישום עוד בשלביו המוקדמים, וכך למנוע את כל הנזק המיותר שנגרם לאיש.
השופט קבע כי המדינה תפצה את בעל המועדון בסכום של 58 אלף שקלים
המדינה טענה מנגד, כי הגשת כתב האישום הייתה סבירה לנוכח החבלה החמורה שנגרמה לבליין, ולא שגויה או לא הגיונית. כמו כן, הוסבר כי הסרטון כשלעצמו לא היווה ראיה יחידה שהובילה לזיכוי, וכי האירוע היה נתון לפרשנויות שונות. המדינה ציינה כי אף על פי שבית המשפט החליט לזכות את בעל המועדון, התביעה האמינה לאורך כל הדרך שסייג ההגנה העצמית לא מתקיים במקרה הנדון.
הקטגור הסביר כי לא מדובר בהגשת כתב אישום בעילה של זדון, רשלנות חמורה או אי סבירות מהותית. לפיכך, לא ניתן לבקש פיצויים נוספים מעבר לזיכוי שהתקבל בהליך הפלילי. עוד נטען כי פרק הזמן של ניהול התיק היה יעיל ככל האפשר. השופט לא קיבל את טענות המדינה, והדגיש כי כתב האישום אכן הוגש בחוסר סבירות בולטת לאור הראיות, וכי לא היה מקום לפרש אחרת את המוצג בסרטון ואת פעולת האיש מתוך הגנה עצמית בקטטה עם הבליין.
יש לך שאלה?
בהתאם לתקנות סדר הדין הקובעות פיצויים בשל מעצר או מאסר, השופט קבע כי המדינה מחויבת בתשלום הוצאות המשפט שבו זוכה בעל המועדון. כך נפסק כי בגין הגנה בישיבות בית המשפט שנערכו בהליך הפלילי, המדינה תשלם לאיש סכום של כ-8,000 שקלים. נוסף על כך, השופט קבע כי נגרמו לאיש עוגמת נפש ופגיעה בזכויותיו החוקתיות, ועל כך יפוצה מאת המדינה ב-50 אלף שקלים נוספים.
ת"פ 67347-12-18
