לאחרונה, בית משפט השלום בתל אביב יפו קיבל תביעת נזקי גוף כתוצאה מקטטה שהתרחשה מחוץ למועדון. התובע, אדם שהיה בן 23 ביום התקיפה, בילה במועדון עם חברו כאשר אחד המלצרים התלונן שהתחכך בגבו וביקש ממנו שייצא מהמועדון. לאחר שסירב, הבליין הוצא בכוח על ידי המאבטחים כשאותו מלצר מלווה אותם החוצה.


בהמשך התפתחה קטטה בין שניים מהמאבטחים ובין הבליין וחברו, כשהמלצר נוכח אף הוא במקום. תוך כדי הקטטה הוחלפו בין המשתתפים מהלומות, קללות ויריקות. ניתן לראות מסרטון האבטחה של אותו אירוע כי בשלב מסוים המלצר מנסה לתת אגרוף לבליין אך מפספס. לאחר חצי דקה הוא מנסה להכות אותו שוב וכתוצאה מהאגרוף נגרמה לבליין חבלה בחלק התחתון של פניו.


בפן הפלילי הוגש כתב אישום כנגד המלצר על התנהגות פרועה במקום ציבורי, והוא חויב לשלם עבור הבליין וחברו פיצויים בסך 1,500 שקלים לכל אחד. בסיום ההליך הפלילי, הבליין תבע במשפט אזרחי את מפעילת המועדון על התרשלותה בשמירה על ביטחונו, ועל שבר בלסת שנגרם לו כתוצאה מכך ושבעקבותיו נקבעו לו 10% נכות.


מפעילת המועדון טענה כי הנזק הגופני נגרם לבליין מאירוע אחר באותו ערב


נוסף על הקטטה שהתרחשה בין המלצר ובין הבליין, התרחשה באותו ערב קטטה נוספת. לאחר שהבליין וחברו הוצאו מהמועדון על ידי המאבטחים, שם ספג הבליין את מכת האגרוף מהמלצר, הם נמלטו החוצה לרחוב. בעדותם סיפרו כי אלמונים שבאו לעזרתם של המאבטחים תקפו אותם בבעיטות במשך מספר דקות עד שהגיעה למקום ניידת משטרה.


לטענת מפעילת המועדון, המכות שספגו השניים מהאלמונים ברחוב גרמו לשבר בלסת של הבליין, ולא המכה שנתן המלצר שעובד אצלה. היא הדגישה כי מכיוון שלא אותרו האלמונים והתקיפה התרחשה מחוץ לגבולות המועדון, לא ניתן להאשים אותה בהתרשלות כלפי הבליין. עם זאת, השופט ציין שבעדותו במשטרה הבליין טען כי את המכה הרצינית הוא קיבל ביציאה מהמועדון, וכי התקיפה מהאלמונים מאוחר יותר הייתה קלה ושולית. לפיכך, השופט קבע כי השבר בלסת נגרם באופן ישיר ממכת האגרוף שספג הבליין.


בתלונתו הראשונית למשטרה הבליין טען כי המאבטח היכה אותו, ולא המלצר


מפעילת המועדון טענה שלא ניתן להאשים אותה בהתרשלות כלפי הבליין, מכיוון שגרסתו לגבי האירוע הייתה שגויה לחלוטין. היא הסבירה כי בתלונה הראשונית שהגיש הבליין למשטרה הוא טען שמאבטח המועדון תקף אותו, ולא המלצר שעבד במסגרת המועדון. צוין כי אף בהליך הפלילי הבליין לא זיהה את המלצר כמי שנתן לו את מכת האגרוף, ולכן יש להטיל ספק בגרסתו.


השופט קבע כי לא מדובר בגרסה שנתן הבליין לבית המשפט בהליך האזרחי, אלא רק בסברה שהעלה בעדותו במשטרה. הוא הסביר כי הבליין לא נתן תשובה חד משמעית בעדות שלו ולכן לא ניתן להגדיר את אמירתו כגרסה. הבליין לא ידע לענות לשאלת חוקר המשטרה מי היה זה שהיכה אותו, אבל הניח בצורה מושכלת שהיה זה המאבטח מכיוון שהיה גדל ממדים בגופו.


השופט קיבל את עדותו של הבליין כמהימנה ופסק לו פיצויים בסך 85 אלף שקלים


למרות העובדה שהבליין לא היה יכול לאשר בחקירותיו הראשוניות שמי שהיכה אותו היה המאבטח, השופט קיבל את עדותו כנתון ניטרלי וקבע כי היא מהימנה. לדבריו, המכה שספג הבליין מהמלצר כפי שנראתה בסרטון האבטחה היא הגורם הסביר ביותר לשבר שנגרם לו בלסת. לפיכך יש לבחון האם מפעילת המועדון היא האחראית לתשלום על נזקי הגוף הללו.


השופט קבע כי מפעילת המועדון שמחזיקה בזכויות המקרקעין שעליהן עומד הנכס, היא האחראית להבטיח את שלומם של כל לקוחותיה. הוא הדגיש שהיא אחראית גם לקטטות שמתרחשות מחוץ לתחומי המועדון עצמו, מכיוון שהשטח שלו הורחב גם לאזור המגודר שבו עמדו המאבטחים. עוד צוין כי היה סביר להניח שיתפתחו עימותים בעקבות ההחלטה להוציא בליינים מהמועדון, ולכן היה צורך בהכשרה והדרכה של עובדים לצורך התמודדות עם סיטואציות כאלה בצורה שאינה אלימה.

 

יש לך שאלה?

פורום ייצוג משפטי בכתב תביעה וכתב הגנה


מכיוון שלא הוכח שמפעילת המועדון סיפקה לעובדיה הדרכות מתאימות בנושא, השופט קבע כי היא אחראית לתקיפת הבליין בידי המלצר, ולכן צריכה לשלם לו פיצויים. לאחר חישוב הוצאות, עזרת הזולת לעבר, הפסדי שכר בעתיד וכאב וסבל, השופט חייב את מפעילת המועדון לשלם לבליין פיצויים של כ-85 אלף שקלים. כמו כן, היא חויבה בתשלום שכר טרחת עורך דין בסך 19,890 שקלים.

 


ת"א 24278-07-12