לאחרונה, בית משפט השלום בחיפה גזר את דינם של בני זוג שהשתמשו במידע פרטי של קשישים למטרות כספיות. השימוש במידע נעשה ללא הסכמתם של הקשישים וללא ידיעתם, מה שהיווה פגיעה בפרטיות.


בתקופת ביצוע העבירות שהשתרעו על פני יותר משנתיים, הגבר היה בעל חברה שעסקה בסחר במידע רפואי אישי, והאישה עבדה במרכז שיקום והחלמה והייתה אחראית על הצוותים הרפואיים והסיעודיים שבו. כנגד בני הזוג הוגשו שני כתבי אישום נפרדים על אודות ארבעה מעשים שבהם פגעו בפרטיות של קשישים.

 

בני הזוג קיבלו לידיהם מידע רפואי של אלפי קשישים וסחרו בו שלא כחוק


במסגרת עבודתם של השניים, הם יצרו קשרי אמון עם עובדי בתי חולים, עובדות סוציאליות ומנהלי חברת סיעוד. הם קישרו בין הגורמים כך שבארבעה הזדמנויות שונות ביצעו עבירות של פגיעה בפרטיות, לרוב תוך שהשיגו מידע רפואי שנלקח מקשישים המטופלים במוסדות רפואיים בארץ ללא הסכמתם או ידיעתם. את המידע העבירו בני הזוג לחברות סיעוד אשר יצרו קשר עם אותם קשישים כדי למכור להם את שירותיהם. עבור כל לקוח שאת פרטי המידע שלו העבירו בני הזוג, שילמה להם החברה תגמול מסוים.


כך באישום הראשון, האישה קיבלה מידע רפואי אישי של קשישים מאח בחדר מיון שהעביר לה מדבקות עם פרטי מטופלים שאותן צילמה במכשירה הנייד. את הצילומים האישה העבירה לגבר והוא יצר קשר עם חברות הסיעוד השונות וקיבל תגמול כספי על כל לקוח שהתווסף לחברה.


באישום השני, האישה קיבלה פרטי מטופלים הזכאים לגמלת סיעוד מעובדת סוציאלית בבית חולים שבו הם התאשפזו. באישום השלישי, האישה קישרה בין הגבר ובין עובד בקופת חולים שיעבירו ביניהם שמות מטופלים שעשויים להיות לקוחות פוטנציאליים של חברות הסיעוד, ובאישום הרביעי האישה קישרה בין הגבר ובין מנהל של חברת סיעוד שישלם תגמול חודשי קבוע עבור רשימת מטופלים שהעביר לו במשך שנתיים.


מתסקירי שירות המבחן עלה כי שני בני הזוג בעלי מצב רפואי קשה


המאשימה טענה כי המעשים שביצעו בני הזוג היוו פגיעה קשה בפרטיות של הקשישים, מפני שפרטי המידע על אודות מצבם הרפואי שהועברו ללא הסכמה או ידיעה שימשו כקלף מסחר תמורת בצע כסף. עוד הוזכר כי בפרשה נחקרו והואשמו מעורבים רבים שלא ידעו זה על זה, וכי הגבר והאישה היו הגורמים המרכזיים שניהלו את המסחר והרוויחו ממנו הכי הרבה. המאשימה הסבירה כי חלקו של הגבר בעבירה היה גדול יותר, ועתרה לעונש של חצי שנה עד שנת מאסר בפועל. לגבי האישה נטען כי העונש הראוי לה הוא בין חודשיים לארבעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות.


לפי תסקיר שירות המבחן עלה כי הגבר, גרוש בן 63, סובל מהתמכרות קשה לאלכוהול ומדיכאון והתפרצויות זעם. עוד הוזכר כי הוא עבר שבץ מוחי מספר פעמים ובעקבות זאת הידרדר גם מצבו הנפשי. למרות עברו הפלילי הנקי, הגבר לא הביע אמפתיה כלפי הקשישים ולא נטל אחריות על השלכות מעשיו. נטען כי בשל מצבו הרפואי הקשה הוא לא יוכל לבצע עבודות שירות ולכן אם יוטל עליו עונש מאסר יהיה זה בהכרח מאחורי סורג ובריח. מתסקיר שירות המבחן שנעשה לאישה, עלה כי היא בת 55, ללא ילדים ומוכרת כנכה לפי המוסד לביטוח לאומי. גם עברה הפלילי היה נקי, והיא הצליחה לבסוף להודות בכשלים ההתנהגותיים של מעשיה.


השופט גזר עונשים שונים עבור כל אחד מבני הזוג בהתאם לנסיבותיהם האישיות


בהכרעתו, השופט קבע כי בני הזוג ניצלו את קורבנות העבירה, קשישים חסרי ישע, ופגעו בפרטיות האינטימית שלהם מבחינת מידע רפואי, כמו גם בזכותם לאוטונומיה מכיוון שהמידע עבר לתועלת חברה מסחרית חיצונית שעשתה בו שימוש. השופט הסביר שהפגיעה הייתה שיטתית ומאורגנת, מה שמחמיר את הביצוע של בני הזוג שפעלו בצוותא כדי להרוויח על חשבון קשישים.


למרות זאת, הוא ציין כי צריך להתחשב בפגיעה הצפויה לכל אחד מבני הזוג בעקבות הטלת העונש, בין היתר בשל מצבם הרפואי וההשלכות על משפחותיהם. אף על פי שהשופט הדגיש ששניהם אשמים במידה שווה בביצוע העבירות וצריכים לקבל עונש זהה, הוא גזר על כל אחד עונש אחר בהתאם לנסיבותיהם האישיות.

 

יש לך שאלה?

פורום נפגעי עבירה פלילית, קורבנות ופיצויים בגין עבירה פלילית


לגבי האישה, השופט קיבל את בקשת עורך דינה שלא להרשיעה בעבירות מפני שהשתכנע כי היא מצויה בהליך שיקומי ממשי. לפיכך, הוא גזר עליה עונש של 400 שעות לטובת הציבור שיבוצע בתוך שנה וצו מבחן למשך חצי שנה לאחר מכן. לגבי הגבר, השופט התחשב במצבו הרפואי שאינו מאפשר לו לרצות עבודות שירות, וקבע במקום זאת קנס גבוה בסך 40 אלף שקלים ושמונה חודשי מאסר על תנאי אם יחזור לבצע את העבירות שבגינן הורשע.

 


ת"פ 57001-09-17