לאחרונה, בית משפט השלום בתל אביב יפו קיבל תביעה בעניין מטרד רעש בלתי סביר שהגיש בעל סטודיו לגרפיקה נגד עסק שפעל בשכנות אליו. לטענת בעל הסטודיו, באותו בניין פועל במשך כמה שנים אולפן הקלטות שמפיק רעש בעוצמות גבוהות שלא מאפשרות לצוות הגרפיקאים לעבוד כראוי. לדבריו הוא הגיש תלונות על המטרד הן במשטרה והן בעירייה, מכיוון שהעסק אף פועל ללא רישיון.


לדברי בעל העסק השכן, התביעה הוגשה לאחר זמן רב שבו העסק פעל ללא הפרעה, ולכן לא ניתן לקבל דווקא עכשיו את התביעה. עוד נטען כי מיגנו את העסק עם תחילת פעילותו בתקן המחמיר ביותר באמצעים לאיטום של רעשים כדי להפחית את הנזק לסביבה. בית המשפט לא קיבל את טענות העסק השכן, ולפיכך קבע כי בעל הנכס ישלם 30 אלף שקלים פיצויים לבעל הסטודיו לגרפיקה ויקבל צו מניעה קבוע עבור העסק.


בעל הסטודיו טען: עיריית תל אביב אחראית לסגור את העסק מכיוון שהוא פועל ללא רישיון


התביעה הוגשה כנגד שני גורמים: הראשון, בעל הנכס שבו התקיימה פעילות הנגינה והשני, עיריית תל אביב שלטענת בעל הסטודיו לגרפיקה הייתה צריכה לסגור את העסק. מהסבריו עלה כי העסק מגדיר עצמו כחדר חזרות למוזיקאים וללהקות פרטיות, אך למעשה מהווה אולפן קלטות, מה שמחייב אותו ברישיון עסק לפי חוק רישוי עסקים תשכ"ח-1968.


נציג של העירייה העיד בפני בית המשפט שיש לדחות את התביעה נגדה, זאת מכיוון שהעסק עבר ביקורת ולא הוכח שמתקיימת בו פעילות שמחייבת רישיון עסק. לדבריו, במידה שבעל הסטודיו לגרפיקה טוען כי העסק מתקיים כאולפן קלטות ולא כחדר חזרות, הוא צריך להביא לכך ביסוס שיתמוך בטענתו.


מכיוון שלא הובאו ראיות לכך על ידי התובע, השופט קבע כי הפעילות בחדר החזרות לא מוגדרת כפעילות של אולפן הקלטות, זאת בהתאם לקביעת העירייה שבדקה את המקום. לפיכך, השופט דחה את הטענה שלפיה צריך לסגור את העסק בשל הפרת חובה חקוקה של הפעלה ללא רישיון. לאחר שנדחתה הטענה לסגירת העסק מחוק רישוי עסקים, נותרה עדיין עוולת המטרד ליחיד שנקבעה בפקודת הנזיקין בסעיף 44. לפי הפקודה, מי שגורם נזק של מטרד לשימוש סביר במקרקעין מסוים עלול להיות מחויב בפיצויים.


חוות דעת של שני מומחים קבעה: חדר החזרות לא מפיק רעש בלתי סביר


בעל הסטודיו לגרפיקה טען כי הרעש שעולה מחדר החזרות הוא בלתי נסבל ומהווה הפרעה ממשית לפעילות הסטודיו. הוא הסביר כי הגרפיקאים בסטודיו מתקשים מאוד להתרכז בשל הרעש, וכי אף הוא נאלץ לערוך פגישות עסקיות מחוץ למשרד. בפנייה כנה לבית המשפט הוא הודה שאינו מעוניין בפיצויים כספיים אלא בסגירת העסק באופן מיידי אחרי שנים רבות של סבל, מכיוון שהוא משווע לשקט ושלווה לנפשו.


מצד בעל הנכס שהפעיל את חדר החזרות נטען בתגובה כי הרעש לא חזק עד כדי כך שהוא מפריע להתנהלות העבודה, ושהעסק מוגן באמצעים מתקדמים שמטרתם לאטום רעשים, זאת לפי תקן מחמיר במיוחד. הוא הוסיף כי הבניין משמש למטרות מסחריות וכי האזור כולו מיועד לתעשייה, כך שמן ההיגיון שהסביבה תהיה רועשת. בעל הנכס הסביר כי באזור פועלים עוד מספר עסקים רועשים מאוד כגון חברות בנייה ומפעל לבצק, הוא ציין שאף הסטודיו לגרפיקה משתמש במכונות הדפסה רועשות.


לנוכח הטענות, מונו מומחים מטעם שני הצדדים לבדיקת רמות הדציבלים שמפיק חדר החזרות כשהוא פועל. בשתי המדידות נמצא כי רמת הדציבלים אינה עולה על 57 דציבלים ולכן לא עוברת את הרף הקבוע בחוק כדי שתיחשב לרעש בלתי סביר.


סיומו של סכסוך השכנים: צו מניעה לחדר החזרות ופיצויים בסך 30 אלף שקלים למתלונן


השופט קבע בהתאם לחוות דעת המומחים כי לא מדובר ברעש בלתי סביר. עם זאת, הוא קבע כי התביעה לא נדחית בשל כך מכיוון שקיים רכיב נוסף שניתן לטעון לגביו ושנקרא לפי החוק למניעת מפגעים "רעש חזק". בעוד שרעש בלתי סביר מחייב מדידה שעוברת רמת דציבלים גבוהה למדי, רעש חזק הוא כל רעש שעולה על רמה נורמטיבית של רעשי רקע ושנחשב לבלתי סביר מכיוון שמפריע לאדם, גם ללא מדידה מדויקת של דציבלים.


מבדיקה של מומחה עלה כי חדר החזרות מפיק רעש גבוה יותר מרעשי הרקע של הסטודיו לגרפיקה, מה שמהווה מטרד לאוזן האנושית מעבר לרגיל. המומחה אף הגיש קביעה של המשרד לאיכות הסביבה שהציגה ממצאים דומים. לדבריו, רעש שהוא מעל 5 דציבלים מעל רעש הרקע מהווה מטרד מספיק, ואילו חדר החזרות מפיק רעש של 15 דציבלים מעל לרעשי הרקע, ולכן נחשב לפי החוק למניעת מפגעים כרעש חזק.

 

יש לך שאלה?

פורום סכסוכי שכנים


לפיכך, השופט קיבל את חוות הדעת ואת התביעה על בסיס מטרד מסוג רעש חזק. הוא הוציא צו מניעה קבוע לחדר החזרות שיפסיק לפעול אלא אם הושגה הסכמה עם בעל הסטודיו לגרפיקה. יתר על כן, הוא חייב את בעל חדר החזרות לשלם פיצויים בסך 30 אלף שקלים על נזק בלתי ממוני, וכן את הוצאות המשפט, התשלום למומחה ושכר טרחת עורך דין של בעל הסטודיו בסך 30 אלף שקלים נוספים.

 


ת"א 40656-05-15