לאחרונה, בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קיבל תביעת רופא כנגד קופת החולים שבה עבד במסגרת תפקידו. בכתב התביעה הסביר הרופא שקופת החולים מחויבת לשלם לו תוספת שכר בגין טיפול בניצולי שואה שהוכרו כנכים לפי חוק נכי המלחמה בנאצים תשי"ד-1954 ולפי חוק נכי רדיפות הנאצים תשי"ז-1957.


לפי חוקים אלה, ניצולי שואה שהוכרו כנכים מקבלים טיפול רפואי ממומן מהמדינה, כאשר הרופא שמטפל בהם מקבל תוספת שכר בהתאם לכל ניצול שואה שמצוי תחת חסותו. הרופא טען בכתב התביעה כי הוא מנהל מרפאה ווירטואלית עבור חוסים של בית אבות, ביניהם גם ניצולי שואה, ולכן זכאי לתוספת שכר חודשית המעוגנת בנוהל קופת החולים שבה הוא עובד ונקראת תוספת נר"ן (נכי רדיפות הנאצים).


הרופא הוסיף כי קופת החולים שילמה לו את התוספת המדוברת במשך ארבע שנים, כך שהדבר מהווה הסכמה ואישור רשמי שהוא זכאי לגמול החודשי. לטענתו, הענקת התוספת הפכה לחלק מחוזה העבודה שלו, מכיוון שהסכמתו לתפקיד כמנהל המרפאה הווירטואלית של בית האבות הייתה בתנאי לקבלת תוספת זו. הוא הסביר שלא ניתן לבטל את הגמול החודשי כל עוד הוא עובד באותו תפקיד.


מטעם קופת החולים נמסר כי לפי הנוהל - הרופא לא היה זכאי לתשלום תוספת השכר מלכתחילה


קופת החולים טענה מנגד כי הגמול החודשי שולם כתוספת כללית ולא כתוספת נר"ן, מכיוון שלא התמלאו כללי הזכאות לגבי הרופא לתוספת זו, והדבר נעשה ללא אישור של הגורמים המוסמכים של הקופה. צוין כי מי שזכאי לגמול החודשי מחויב להיות רופא משפחה ולהעניק טיפול רפואי פרונטלי למבוטחי הקופה.


נציגים של קופת החולים הסבירו כי הרופא לא היה בודק את ניצולי השואה שבבית האבות, מכיוון שהוא עבד כמנהל מרפאה ווירטואלית ולכן רק אישר להם תרופות שנרשמו על ידי רופאי בית האבות. מאותן סיבות, הרופא לא היה רשום כרופא מטפל של המבוטחים ולכן לא היה זכאי לתוספת נר"ן מלכתחילה.


עוד צוין כי הרופא הסכים לתפקיד שבו הוא נמצא ללא תלות בתוספת שכר, והעובדה שקיבל תוספת במשך זמן כה רב הייתה בדיעבד שלא כדין. כדי לתמוך בטענה זו, הוגשו לבית המשפט הוכחות שלפיהן הרופא קיבל את תוספת השכר רק תשעה חודשים לאחר שעבר לתפקיד, דבר המלמד על הסכמה ללא תלות בתוספת. יתר על כן, לבית המשפט הוגשה התכתבות של מנהל משאבי האנוש עם מנהל המחוז שבו סוכם כי עניין תוספת השכר לא מתקבל.


השופטת קיבלה את טענות קופת החולים וקבעה כי הרופא לא זכאי לתוספת השכר שקיבל


לאחר שהשופטת בחנה את הראיות וקראה את נוהל קופת חולים לגבי תנאי הזכאות לתשלום תוספת השכר, היא קבעה כי הצדק נמצא עם קופת החולים. היא ציינה כי לפי הנוהל התוספת תשולם לרופאים שמטפלים בפועל בנכי הנר"ן, ואילו מעדותו של הרופא עלה כי הוא מבצע בקרה על מרשמים ובדיקות שניתנים למטופלים על ידי רופאים, ולא מטפל בהם בצורה קלינית בעצמו. לפיכך, השופטת דחתה את הרכיב בתביעת הרופא שבו נטען כי הוא זכאי להמשך קבלת תוספת השכר.


הרכיב האחר בתביעה התייחס לכך שתוספת השכר בוטלה לרופא ללא שימוע מסודר. מקופת החולים נטען כי לאחר הליך בקרה שגרתי נמצא כי הרופא מקבל תוספת שכר באופן חודשי אף על פי שהוא לא זכאי לה. עקב כך, נערכה פגישה בין הרופא ובין מנהל משאבי האנוש של המחוז שלאחריה בוטלה תוספת השכר, אך האם זה בוצע בהתאם לדיני העבודה?


בבדיקת בית המשפט נמצא כי לא נערך לרופא שימוע כדין לפני ביטול תוספת השכר


לטענת קופת החולים, ביטול תוספת השכר התרחש באופן אוטומטי בהליך הבקרה של המערכת. לאחר הביטול, התקיימה שיחה עם הרופא והוסבר לו שאינו זכאי לתשלום התוספת. צוין כי הרופא העלה טענות משלו שבהן הוא התנגד לביטול, אך ההנהלה לא שוכנעה ובתיאום עם נציגי ארגון הרופאים הביטול נשאר על כנו.


הרופא טען מנגד שהפגישה שקוימה לא ענתה על כל התנאים של שימוע, דבר שהמעסיק מחויב לעשות לעובד כשמדובר בשינוי תנאי העבודה. השופטת ציינה כי שימוע תקין כולל מספר מרכיבים: הצעת המעסיק לשינוי תפקיד או לפיטורין, ציון הנסיבות שהובילו להחלטה, שמיעת טענות העובד כלפי ההחלטה ומתן תקופה מספיקה לפני השימוע כדי לתת לעובד שהות להתכונן לקראתו, או לארגן לעצמו ייצוג משפטי אם הוא מעוניין בכך.

 

יש לך שאלה?

פורום שעות נוספות ותביעות שכר בעבודה


מבדיקה שנעשתה בבית המשפט ולפי עדויות של מי שנכחו בפגישה, השיחה עם הרופא נערכה חודשיים אחרי ביטול התשלום ולא לפניו, וביוזמת הרופא עצמו ולא ההנהלה. כמו כן לא ניתנה לו אפשרות לשינוי תפקיד או להיערכות לקראת הפגישה, וטענותיו נשמעו רק לאחר ההחלטה ולא לפניה. השופטת קבעה כי היה ניתן לאתר את הטעות שבתשלום תוספת השכר ולזמן את הרופא לשימוע כדין לפני ההפחתה משכרו. לפיכך, היא פסקה כי הוא זכאי לפיצויים בסך 30 אלף שקלים מקופת החולים, בגין אי קיום שימוע על שינוי בתנאי עבודתו.

 


סע"ש 23178-07-15