לאחרונה, בית משפט השלום בפתח תקווה עסק בתביעת פיצויים בין בעל דירת מגורים ובין הדיירת שלו. הדיירת, אם חד הורית ואדריכלית במקצועה, חתמה על הסכם שכירות שבמסגרתו התגוררה עם ילדיה בדירה ישנה, ולאחר בניית נכס חדש עברה אליו לתקופת שכירות נוספת. שתי התקופות הוגדרו כנפרדות מכיוון שסכום השכירות שהדיירת נדרשה לשלם בכל נכס הייתה שונה, אך לפי ההסכם התקופה המרבית לשכירות עמדה על חמש שנים.


כשהתקרב מועד סיום השכירות, בעל הדירה חתם על חוזה חדש מול דיירים אחרים. ואולם, כשהגיע התאריך שהוסכם, הדיירת הודיעה שהיא לא מפנה את הנכס מכיוון שלפי החוזה שנחתם מולה היא רשאית לשכור אותו למשך שנתיים נוספות. לטענתה, התקופה המוגבלת בחמש שנים לא כללה את השכירות בבית הישן והתייחסה רק למגורים בבית החדש.


בעל הדירה הוציא צו לפינוי מושכר נגד הדיירת, אך היא סירבה לקיים אותו


כאשר לא פינתה את הדירה במועד שעליו הוסכם, המחזיק בנכס התריע לה על כך ופנה לבית המשפט להוצאת צו פינוי מושכר נגדה. טענתה לגבי תקופת השכירות לא התקבלה על ידי השופט באותה תביעה, ונקבע כי בחוזה הוסכם על פינוי בתוך חמש שנים החל מתחילת המגורים בבית הישן.


עוד הוזכר כי הדיירת ביקשה להאריך את חוזה השכירות, אך בעל הנכס סירב לכך בתוקף, כך שהייתה מודעת לכך שהיא צריכה לפנות את הדירה. כמו כן, הדייר החדש העיד בבית המשפט שכאשר הגיע להתרשם מהנכס הדיירת טענה שהיא מעוניינת לעזוב עוד בטרם סיום החוזה שלה. לפיכך, הם קבעו ביניהם שישלם את השכירות החודשית מרגע שתעזוב והוא יוכל לאחסן את חפצי משפחתו בחדרי הבית בטרם יעברו אליו.


לדברי בעל הבית, הוא היה בהלם כשהובא לידיעתו שאין בכוונת הדיירת להתפנות מהדירה, וטען שהכול סוכם מבעוד מועד וכל הפרטים הוסדרו ונקבעו מראש. לאחר שהוצא נגדה צו פינוי בבית משפט, הדיירת הגישה ערעור אך גם כאן בית המשפט לא קיבל את טענותיה, ולכן נאלצה לפנות את דירת המגורים. לאחר המקרה, בעל הדירה תבע את הדיירת בגין פיצויים שמגיעים לו מכורח הנזקים שנגרמו לו בשל הפינוי המאוחר של הדירה.


הדיירת פינתה את הבית רק לאחר חצי שנה - בעל הבית תבע ממנה פיצויים


בבית המשפט נטען כי חוזה השכירות שהוסכם בין בעל הדירה ובין הדיירת הופר על ידיה באופן משמעותי, ומשום כך היא מחויבת לשלם פיצויים על הפרת ההסכם ועל נזקים שונים שנגרמו לבעל הבית. לפי הסעיף בחוזה שעליו חתמו, על כל יום של איחור בפינוי הדירה לאחר שתמה תקופת השכירות, מחויבת הדיירת לשלם 400 שקלים כפיצוי מוסכם.


לדברי בעל הדירה, נוסף על הפרת החוזה ישנם רכיבי נזק ממשי שנגרם לו, בעיקר מכורח העובדה שהדירה כבר הושכרה לשוכרים חדשים. לטענתו, הוא חשוף לתביעת פיצויים של יותר מ-100 אלף שקלים מצד הדיירים הפוטנציאליים שקיבלו את הדירה באיחור של חצי שנה בעקבות סירובה של הדיירת להתפנות. טענה זו לא התקבלה בבית המשפט, כיוון שהתביעה כלפי בעל הנכס כלל לא הוגשה ולא היה ניתן לאמוד את סכום הפיצויים המדויק שייפסק בהליך.


עם זאת, הוכח בבית המשפט כי הדיירת הזניחה את הנכס בזמן שהתגוררה בו עם ילדיה, ולכן נגרם לבעל הדירה נזק ממוני שמתבטא בשיפוצים שיצטרך לבצע בעקבות כך. הנזקים כללו בין היתר חורים בקיר, קילופי צבע והזנחת הגינה. הוא צירף לתביעה תמונות של בית המגורים ושל הנזקים שלגביהם טען, אך הדיירת גרסה כי התמונות צולמו לאחר שעזבה את הנכס ולכן לא ניתן לייחס לה את ההזנחה.


תביעת בעל הדירה התקבלה, הדיירת חויבה לשלם לו 132 אלף שקלים פיצויים


השופטת קבעה כי עדותה של הדיירת לגבי הליקויים שנמצאו בדירה הייתה רצופה סתירות ואי בהירויות, ולכן היא קיבלה את תביעת בעל הדירה לפיצויים בגין הזנחת הנכס. כמו כן, הדיירת טענה שהיא קיבלה את הבית עם ליקויים שונים מיד לאחר שנבנה וכתבה על כך לבעל הבית, אך ההודעה לא הוגשה כראיה לבית המשפט ולכן לא היה ניתן לקבל את הטענה. השופטת ציינה כי עדות הדיירת הייתה לא מהימנה וכללה סתירות רבות והתנהלות מניפולטיבית.


נוסף על הליקויים והפרת החוזה, בעל הדירה טען כי נגרם לו נזק בלתי ממוני כתוצאה מהעיכוב בפינוי המושכר. לדבריו, הדייר החדש שהיה צריך להיכנס לבית הוא אחיינו שחולה במחלה קשה, והעיכוב דרש ממנו למצוא לאחיין ולמשפחתו דירה חלופית, מה שגרר נגדו ביקורת חריפה מבני משפחתו. יתרה מכך, הוא ספג ביקורת גם מהצד השני בתגובה לשמועות שנפוצו על כך שהוא מפנה מהנכס אם חד הורית וילדים קטנים כשהם חסרי כל.

 

יש לך שאלה?

פורום פינוי שוכר ומקרקעין, פירוק שיתוף


השופטת קבעה כי בעבור הנזק הבלתי ממוני יש לחייב את הדיירת לשלם לבעל הנכס 40 אלף שקלים, ובצירוף רכיבי הנזק הנוספים - הפרת חוזה, הזנחת הדירה והוצאות משפט - סכום הפיצויים הסופי עמד על 132 אלף שקלים. נוסף על כך, הדיירת חויבה לשלם 25 אלף שקלים בגין שכר טרחת עורכי דינו של בעל הדירה.

 


ת"א 28768-06-14