בית משפט השלום בירושלים קיבל לאחרונה תביעת נזקי גוף של נפגעת בתאונת דרכים. האישה שהייתה בת 65 בזמן האירוע, נהגה כרגיל כשלפתע רכב זר התנגש בחלק האחורי של הרכב שלה. כתוצאה מעוצמת הפגיעה, ראשה נזרק קדימה ונחבט בשמשת החלון הקדמית.


פגיעה מסוג זה מכונה "תסמונת צליפת שוט" כיוון שהראש מקבל מכה בתזוזה חדה ופתאומית של הצוואר. תנועה כזו יכולה לגרום נזק לשרירי הצוואר ואף פגיעה נוירולוגית, והאישה אכן התלוננה על כאבי צוואר כשפונתה לבית החולים ולטענתה הייתה מטופלת בפיזיותרפיה לאחר התאונה.


מטעם ביטוח הרכב נטען כי התאונה הייתה קלה ביותר, ולא נגרם לאישה שום נזק גוף ממשי שמצריך פיצויים. השופטת לא קיבלה את הטענה, ופסקה לטובתה פיצויים בסך של 250 אלף שקלים.


שתי חוות דעת של מומחים קבעו שלא נותרה לאישה נכות נוירולוגית בעקבות התאונה


לאור תלונות על כאבים ממושכים גם לאחר התאונה, האישה טענה בפני בית המשפט שנגרם לה נזק בעקבות תסמונת צליפת השוט. עם זאת, מומחה מטעם בית המשפט בתחום הנוירולוגי שבדק את האישה קבע כי לא נגרמה לה שום נכות נוירולוגית בשל התאונה.


אחרי חקירת המומחה, האישה הגישה בקשה למנות מומחה נוסף באותו תחום, אך גם הוא קבע כי הבדיקה הנוירולוגית יצאה תקינה וכי לא נגרמה שום נכות כתוצאה מהתאונה. לקביעה זו של המומחים יש חשיבות גדולה, כיוון שככל שהוכח נזק רב יותר שיתבטא באחוזי נכות, כך ייפסק סכום גבוה של פיצויים.


מומחה שלישי מטעם בית המשפט בתחום האורתופדיה ציין כי לאישה הייתה נכות קודמת בשל בעיות צוואר, על רקע של כאבי מפרקים וכאבי ידיים שאינם קשורים לתאונה. לטענתו, יש לאישה נכות אורתופדית קבועה בשיעור של 5% בשל כאבי הצוואר, אבל רק מחצית מנכות זו נגרמה בשל צליפת השוט והתאונה.


לאחר קביעה זו, האישה עברה ניתוח קיבוע צווארי שלטענתה לא הצליח כיוון שכאביה המשיכו ללא שינוי. מבדיקה אורתופדית שביצע המומחה, עלה כי בעקבות הניתוח האישה מוגבלת בתנועת הצוואר, מה שמגדיל את הנכות הקבועה שלה לנכות בשיעור של 10%.


השופטת דחתה את טענת הביטוח שלפיה התאונה הייתה קלה והנזק שנגרם לא היה ממשי


חברת הביטוח הסתמכה על חוות הדעת הרפואיות בתחום הנוירולוגי, וטענה שבשל אופי התאונה הקל והעובדה שלא נגרם נזק מוחי - אין לקבל את תביעת הפיצויים. השופטת לא קיבלה את הטענה, וקבעה שנכות נוירולוגית אמנם לא נמצאה, אך מומחה מטעם בית המשפט קבע נכות אורתופדית שבגינה יש לחייב בפיצויים.


השופטת הדגישה שאין קשר בין הנכויות, והעובדה שלא נותרה נכות נוירולוגית אינה מעידה שהנכות האורתופדית גם היא לא קיימת. בתגובה לכך, הביטוח טען שצריך לייחס את הפגיעות האורתופדיות לעברה הרפואי של האישה ולתיעוד של בעיות מפרקים וכאבי צוואר טרם התאונה. המומחה בתחום האורתופדי הדגיש שהנכות הקבועה בשיעור של 10% מורכבת מ-2.5% של העבר הרפואי של האישה, אך נכות בשיעור של 7.5% נגרמה מהחמרה שעיקרה בתאונת הדרכים שעברה. השופטת קיבלה את חוות הדעת הרפואית ולכן חייבה את ביטוח הרכב לשלם את הפיצויים הנדרשים.


האישה העידה כי בעיותיה הרפואיות לא מנעו ממנה לעבוד במשרה מלאה קודם לתאונה


בחישוב רכיבי הנזק בתביעת הפיצויים על נזקי הגוף, עלתה לדיון השאלה האם הירידה בשעות העבודה של האישה נבעה באופן ישיר מהתאונה או שלמצבה הבריאותי גם היה קשר לכך. לפי הנתונים שהעבירה האישה לידי בית המשפט, היא עבדה במשרה מלאה במוסד סיעודי בתפקיד שדרש ממנה מאמץ פיזי רב וכלל הלבשה, רחצה והרמה של הקשישים במוסד.


נוסף על עבודתה זו, האישה טענה שהיא עובדת במשק בית כהשלמת הכנסה, גם היא עבודה בעל אופי פיזי. לדבריה, אחרי התאונה היא לא הייתה יכולה לחזור להיקף עבודתה הקודם בשל הכאבים ולכן משכורתה הופחתה מאוד.

 

יש לך שאלה?

פורום תאונות כלליות - בבית, ברחוב, שטח ציבורי, מתקני ספורט, פיצויים ועוד

 

לטענת חברת הביטוח, כיוון שמצבה הבריאותי של האישה היה מוחלש עוד קודם לכן, לא ניתן לקבל את הפחתת המשרה והמשכורת כמושפעים ישירות מהתאונה. השופטת לא קיבלה טענה זו, כיוון שהאישה בעדותה הצהירה שאף על פי הכאבים שהיו קיימים לפני התאונה, היא הייתה מתפקדת באופן רגיל לגמרי הן בחייה האישיים והן בעבודתה.


זאת ועוד, תלושי השכר הראו בצורה חד משמעית ירידה חדה במשכורת מייד לאחר התאונה ולא לפניה, ובאופן הדרגתי במשך שלושה חודשים אחריה. כמו כן, האישה הפסיקה לעבוד במשרה הנוספת במשק הבית. לאחר חישוב רכיבי הנזק האחרים, השופטת חייבה את הביטוח לשלם לאישה סכום פיצויים של 250 אלף שקלים, נוסף על 38 אלף שקלים הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין.

 


ת"א 27342-03-11