בית משפט השלום בהרצליה קיבל לאחרונה תביעת פיצויים שהגיש גבר נגד העירייה לאחר שנתקל במוט ברזל, נפל ונחבל במרפק במהלך עבודתו בפרישת גנרטורים וכבלים. לאחר שבחנה את כלל העדויות והראיות השופטת קיבלה את גרסתו של האיש לנסיבות התאונה וקבעה כי העירייה התרשלה כלפיו בכך שלא הסדירה מעבר מסודר להולכי רגל ולצוותי העבודה במקום.
לפי גרסתו של העובד, במהלך יום עבודה שכלל פרישת גנרטורים וכבלים לקראת אירועי יום העצמאות, שוטרת קראה לו כדי שיזיז את רכבו אשר לטענתה הפריע לתנועה במקום. מאחר שהגישה למדרכה המובילה לשוטרת ולרכב הייתה חסומה, האיש עבר דרך פתח שאליו נותבה התנועה במקום. בעודו צועד לעבר השוטרת העובד נתקל במוט ברזל שהוסתר בסבך הצמחייה והוצב בצורה אופקית, נפל על ידו השמאלית ונחבל במרפק.
העובד טען שהעירייה לא פיקחה כראוי על דרכי הגישה המשמשות הולכי רגל וצוותי עבודה
העובד טען שהעירייה התרשלה בכך שלא דאגה לאמצעי פיקוח על דרכי הגישה המשמשות הולכי רגל, לא דאגה לשילוט או לגידור מתאים שימנע תאונות, לא תחזקה באמצעים סבירים את המקום ולא פעלה כרשות סבירה. על כן הוא טען שהעירייה מחויבת לפצותו על הנזק שנגרם לו בעקבות התאונה.
מנגד, העירייה טענה כי אין בסיס לגרסתו של העובד והכחישה שהוא נפל במקום. לטענתה הוא בחר לקצר את דרכו על ידי מעבר בצמחייה שהותקנה באדניות נוי וכשל עקב מוט ברזל שהותקן בתוך האדנית ונועד לקשור את האלמנטים השונים בה. העירייה הוסיפה וטענה כי היא לא נושאת באחריות כלפי העובד מכיוון שהתאונה אירעה לו באשמתו.
הצדדים צירפו לכתבי הטענות חוות דעת של מומחים רפואיים בתחום האורתופדיה. מומחה רפואי מטעם העובד קבע כי בעקבות התאונה נותרה לו נכות קבועה בשיעור של 10% עקב הגבלת תנועה במרפק. לעומת זאת, מומחה רפואי מטעם העירייה קבע כי לא נותרה לעובד נכות רפואית מאחר שהשבר במרפק התאחה מבלי להותיר לו מגבלה תפקודית.
מומחה רפואי מטעם בית המשפט קבע לעובד נכות רפואית בשיעור של 5%
לנוכח הפערים המשמעותיים בין חוות הדעת של המומחים מטעם הצדדים, השופטת מינתה מומחה רפואי מטעם בית המשפט אשר קבע לאיש נכויות זמניות ונכות קבועה בשיעור של 5% עקב הגבלה קלה בתנועות מרפק שמאל.
לאחר שבחנה את מכלול העדויות והראיות השופטת קיבלה את גרסתו של האיש לנסיבות התאונה וקבעה שעדותו הייתה עקבית ואמינה ונתמכה גם בטופס בל/250 שמולא לאחר האירוע. השופטת ציינה כי היא מקבלת את גרסתו של האיש שלפיה במקום הוצבו מחסומים שלא אפשרו לו לעבור לצד השני, למעט מעבר צר שנותר בשטח הצמחייה.
השופטת הוסיפה שהוכח כי ביום האירוע הוצבו במקום מחסומים שלא אפשרו מעבר מצד אחד של הכביש לצידו השני, כך שנותר מעבר צר שעבר דרך אזור מכוסה בצמחיה שבו עברו צינורות השקיה ובו ניצב מוט הברזל שבו נתקל העובד. על כן נקבע כי העירייה הייתה צריכה לצפות קיומו של סיכון בלתי סביר להולכי רגל במקום אשר עלול לגרום לנפילה וחבלה.
העירייה לא התנהלה כעירייה סבירה ולא דאגה לביטחון המשתמשים בדרך
השופטת קבעה כי העירייה לא התנהלה בסבירות כאשר הציבה מחסומים לאורך הרחוב מבלי להסדיר מעבר שיאפשר לצוותי עבודה והולכי רגל לעבור במקום באופן בטיחותי. כמו כן נקבע כי בכך שהעירייה הותירה מעבר צר בלבד דרך אדנית עמוסה בצמחיה שבה מצוי מוט ברזל שהזדקר מהקרקע, היא לא דאגה לביטחונם של הולכי הרגל וצוותי העבודה במקום.
עוד נקבע כי העירייה לא הציבה במקום שלטים שמזהירים את העוברים והשבים מפני הסכנה ולא גידרה את מוט הברזל. השופטת ציינה כי העירייה הייתה יכולה לנקוט באמצעים שעלותם הכספית אינה גבוהה כדי למנוע את הסיכון או להתריע מפניו.
העובד צעד במהירות בתוך שטח עמוס צמחייה לאחר שכבר עבר במקום מספר פעמים
בסוגיית האשם התורם השופטת קבעה כי העובד צעד במהירות בתוך שטח עמוס צמחייה לאחר שכבר חלף מספר פעמים במקום לפני כן ולא נחבל. השופטת קבעה כי העובד היה צריך לבחון היטב כל צעד ואילו היה עושה כן סביר להניח שהיה מבחין במוט הברזל שבלט מעל הקרקע. על כן, השופטת החליטה לייחס לו אשם תורם בשיעור של 35%.
בסוגיית הנכות התפקודית השופטת קבעה כי נכותו התפקודית של העובד זהה לנכותו הרפואית בשיעור 5%.
יש לך שאלה?
בסופו של דבר, השופטת קבעה כי נזקיו של העובד מסתכמים בסך של 162,799 שקלים עבור הפסדי שכר לעבר ולעתיד, עזרת צד שלישי לעבר ולעתיד, הוצאות לעבר ולעתיד וכאב וסבל. לאחר ניכוי אשם תורם בשיעור 35% ותגמולים שהעובד קיבל מהמוסד לביטוח לאומי בסך של 34,757 שקלים, נקבע שהעירייה תשלם לאיש פיצויים בסך 71,062 שקלים בתוספת שכר טרחת עורך דין בסך 16,628 שקלים, החזר אגרה ועלות חוות הדעת של המומחים הרפואיים.
ת"א 8414-05-21