בית משפט השלום בבית שמש עסק לאחרונה בשאלת העונש הראוי לאישה שהורשעה בעבירות התחזות, קבלת דבר במרמה וזיוף, לאחר שהודתה כי התחזתה למרפאה בעיסוק ועבדה במרכז משולב לקשיש ובמוסדות חינוכיים שיקומיים. בתוך כך, האישה זייפה אישור סיום לימודים, אישור זכאות לתואר מאוניברסיטה ותעודת מרפא בעיסוק מטעם משרד הבריאות.
לאחר שבחן את כלל העדויות והראיות השופט ציין כי לאישה אין עבר פלילי, היא הודתה בעבירות המיוחסות לה, נטלה אחריות על מעשיה, שיתפה פעולה עם רשויות אכיפת החוק וחסכה במשאבים ובזמן שיפוטי יקר. לפיכך, השופט השית עליה צו שירות לתועלת הציבור ועונש של חודש מאסר מותנה שלא יופעל אלא אם היא תעבור את אחת העבירות שבהן היא הורשעה.
האישה לא סיימה את הלימודים אך זייפה תעודת סיום לימודים ואישור זכאות לתואר
לפי העובדות המופיעות בגזר הדין, במהלך השנים 2004-2009 האישה למדה לימודי תואר ראשון בריפוי בעיסוק במסגרת תוכנית לימודים לנשים חרדיות. האישה לא סיימה את התואר למרות העובדה שלמדה 3 שנים וחצי. על כן, היא מעולם לא קיבלה תואר בריפוי בעיסוק ולא הונפקה לה תעודת מרפא בעיסוק מטעם משרד הבריאות, המהווה תנאי לעבודה כמרפא בעיסוק לפי חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות.
האישה זייפה אישור על סיום לימודי תואר ראשון כמו גם אישור זכאות לתואר אשר לפיו היא סיימה את כל חובותיה האקדמיים לצורך קבלת תואר בוגרת בריפוי בעיסוק. במועד אחר האישה זייפה תעודת מרפא בעיסוק על שמה. במשך כחמש שנים האישה עבדה במרכז יום לקשיש בתפקיד מרפאה בעיסוק וקיבלה שכר בהתאם. בהמשך, האישה עבדה באופן זמני במרכז משולב לקשיש בתפקיד מרפאה בעיסוק. החל מחודש ספטמבר בשנת 2018 האישה עבדה במרכז חינוכי שיקומי לבעלי צרכים מיוחדים, שם עבדה כמרפאה בעיסוק וקיבלה שכר בהתאם.
במהלך בקרת רישוי תקופתית של משרד הבריאות התעורר חשד לזיוף
במהלך בקרת רישוי תקופתית שנערכה על ידי לשכת הבריאות המחוזית שבוצעה בתאריך 20.6.19, התעורר חשד כי הנאשמת אינה בעלת תעודת מרפאה בעיסוק. בעקבות זאת האישה זומנה לפגישה עם סגנית מנהלת האגף לרישוי מקצועות רפואיים במשרד הבריאות והגישה לה את התעודה המזויפת.
האישה הופנתה להערכת שירות המבחן אשר ערך לה תסקיר וציין כי מדובר באישה בגיל 37 שנים, נשואה ואם לארבעה ילדים. צוין כי היא לא סיימה את לימודי הריפוי בעיסוק מאחר שנותרה לה משימה שלא הצליחה להשלים ולכן לא קיבלה את תעודת סיום הלימודים.
עוד צוין בתסקיר כי האישה חוותה תקופה משברית בעקבות גילוי של מחלת הסרטן לבנה בן ה-6. עוד צוין כי האישה נעדרת עבר פלילי, הודתה בעבירות והביעה תחושות של אשמה, חרטה ובושה על מעשיה.
שירות המבחן המליץ לבטל את הרשעתה של האישה
שירות המבחן המליץ להטיל על האישה צו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 200 שעות תוך התחשבות במצב הבריאותי של בנה ובכך שהיא הדמות המרכזית שמלווה אותו בתקופה זו. שירות המבחן הוסיף כי הרשעה במקרה זה עלולה לפגוע ביכולות התעסוקה של האישה בעתיד, ולפיכך המליץ להימנע מהרשעתה.
התביעה טענה שכתב האישום מייחס לאישה זיוף של מסמכים ועבודה במקומות עבודה שסברו כי היא אכן מרפאה בעיסוק. עוד נטען כי במקרה זה מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא גבוהה, מכיוון שתפקידו של מרפא בעיסוק הוא לתמוך בהליכי שיקום ולהשיב למטופל את הבסיס לביטחון. התביעה הוסיפה וטענה כי האישה פעלה בדרך זו במשך 7 שנים באופן יום יומי. על כן התביעה ביקשה שלא לקבל את המלצת שירות המבחן לעניין העונש וביקשה לקבוע מתחם עונש הולם שנע בין 4 חודשי מאסר שיכול שירוצו בעבודות שירות ועד לשנת מאסר.
הסנגור טען שהאישה ביצעה את עבודתה היטב
מנגד, סנגורה של האישה טען כי ביצעה את עבודתה היטב וגם מעסיקתה ציינה שהיא ביצעה את עבודתה באופן מעולה. הסנגור הוסיף כי מדובר באישה ללא עבר פלילי אשר אין לה מנטליות עבריינית ולכן יש לעשות הכל כדי להושיט לה סיוע והזדמנות לשיקום.
השופט ציין כי עצם מעשה הזיוף הוא חמור ומלמד על מעשים שיש בהם תחכום, עורמה ורצון להערים על אחרים – מעסיקים, מטופלים ורשויות המדינה. עוד צוין כי המסמכים המזויפים שימשו את האישה במשך שנים. על כן, השופט קבע כי התמשכות הפעילות העבריינית של האישה על פני שנים, התחכום והתעוזה מהווים נסיבות לחומרה.
יש לך שאלה?
השופט ציין כי התרשם שהאישה מבינה את הפסול במעשיה ולו הייתה עומדת באותו מצב היום, הייתה נמנעת מביצוע העבירות. השופט קבע שאמנם מעשיה של האישה אינם ראויים אך הוסיף כי אין לה קווים עברייניים וכי מדובר בפגישתה הראשונה עם מערכת המשפט. בסופו של דבר, השופט גזר על האישה צו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 120 שעות וחודש מאסר מותנה אשר לא יופעל אלא אם היא תעבור אחת מן העבירות שבהן הורשעה תוך שנה.
ת"פ 28136-06-20
.JPG)
