בית משפט השלום בתל אביב עסק לאחרונה בשאלת העונש הראוי לנהג רכב שהורשע לאחר הודאתו בביצוע עבירת תקיפה הגורמת חבלה לאחר שקילל מפגין בהפגנת מחאה, איחל לו לחלות במחלה קשה וריסס לעברו גז פלפל לפני שנסע מהמקום. השופט קבע כי הנהג פגע בחופש של המפגין להביע עמדה פוליטית באמצעות אלימות והטלת מורא. עוד נקבע כי הנהג חצה קו ברור, פעל באלימות כלפי המפגין ופגע בערך השמירה על שלמות הגוף והביטחון האישי של המפגין.
נהג שעבר עם רכבו ליד הפגנה קילל מפגינים וריסס לעברם גז מדמיע
לפי העובדות שמופיעות בפסק הדין, בתאריך 17.10.20 התקיימה הפגנת מחאה בתל אביב. המפגין שהשתתף בהפגנה הניף שלט מחאה וקרא קריאות שמעודדות להחליף את ראש הממשלה. באותה העת חלף במקום נהג רכב שבו היו גם זוגתו ונשים נוספות. כאשר נהג הרכב חלף ליד המפגין הוא איחל לו לחלות במחלה קשה וגם יתר יושבות הרכב קיללו אותו. בהמשך נהג הרכב ריסס לעבר המפגין גז פלפל אשר גרם לו לצריבה בעיניים והמשיך בנסיעה מהמקום.
התביעה טענה כי מעשיו של הנהג מבטאים התנהגות בריונית ואלימה על רקע חוסר הסכמה פוליטית בהיעדר כל היכרות מוקדמת עם המפגין. עוד נטען כי הנהג הוא זה שיזם את הפניה למפגינים והוא שגרם להידרדרות האירוע שהסתיים בתקיפה. התביעה הוסיפה כי הנהג פגע בערך השמירה על שלמות הגוף והביטחון של הזולת וכי יש מקום להחמיר בענישה מאחר שהעבירה בוצעה על רקע אי הסכמה פוליטית עם דעות המפגינים.
על כן, התביעה ביקשה לקבוע מתחם ענישה שנע בין מספר חודשי מאסר ועד ל-12 חודשי מאסר. התביעה טענה כי בהינתן עברו הפלילי של הנהג בגין עבירות אלימות ולנוכח העובדה שהודה במעשה לאחר סיום שמיעת העדויות של כל העדים, יש להטיל עליו עונש מאסר למשך שישה חודשים אשר ירוצה בעבירות שירות ולחייבו לשלם פיצוי בסך 2,000 שקלים לכל אחד מהמתלוננים.
הסנגורית טענה שפעולת התקיפה לא כללה תכנון מוקדם וגרמה לנזק מצומצם
מנגד, הסנגורית של הנהג טענה כי אין כל משמעות לרקע לביצוע העבירה מכיוון שהמפגינים לא איבדו את חופש הביטוי שלהם. לטענתה, במקרים חמורים יותר שהיו קשורים לאלימות של מפגינים לא הוגשו נגדם כתבי אישום. עוד נטען כי התקיפה מצד הנהג לא כללה תכנון מוקדם, כאשר הנזק שנגרם בעקבותיה ופוטנציאל הנזק שלצידה היו נמוכים מאוד.
בנוגע לעברו הפלילי של הנהג, הסנגורית טענה כי יש להתייחס לכך שהעבירה האחרונה שהנהג ביצע נעשתה לפני חמש שנים. לפי גרסת הסנגורית יש להתחשב בהגבלות שהוטלו על הנהג לאחר שחרורו ממעצר, בתלות של משפחתו בו ובכך שקיבל אחריות למעשיו. על כן, הסנגורית ביקשה להסתפק בעונש מאסר מותנה ובפיצוי מוסכם.
הנהג בדבריו האחרונים בבית המשפט ציין כי הוא מבין שביצע טעות חמורה וכי לא היה צריך להיגרר לביצוע המעשה. לדבריו, מאז שחרורו ממאסר בסוף שנת 2017 הוא מנסה להשתקם ועובד במשך כל היום בהתקנת ארונות.
פעולה אלימה שמבוצעת במרחב הציבורי פוגעת במרקם החברתי
לאחר שבחן את כלל העדויות והראיות השופט ציין כי פעולה אלימה אשר מבוצעת במרחב הציבורי כלפי הזולת פוגעת במרקם החברתי שנפגע בעקבות ערעור היציבות ותחושת הביטחון.
השופט קבע כי הנהג פגע בחופש ההפגנה והבעת הדעה הפוליטית של המפגין בדרך אלימה ובאמצעות הטלת מורא. השופט הוסיף כי אלימות כזו עלולה לפגוע במרקם הדמוקרטי במדינת ישראל ולרפות את ידיהם של אזרחים מלממש את זכויותיהם. לפי קביעת השופט, הנהג פגע בערך השמירה על שלמות הגוף ובערך הזכות לביטחון אישי.
לאחר שבחן פסיקה במקרים דומים, השופט קבע כי מתחם הענישה במקרה זה נע בין עונש מאסר קצר שניתן לרצות בעבודות שירות ועד לעונש מאסר בפועל לתקופה של 10 חודשים בתוספת רכיבי ענישה נלווים.
הנהג קיבל אחריות על מעשיו, הביע צער וגילה אמפטיה כלפי המתלוננים
השופט ציין שהנהג הוא צעיר בגיל 25 ולחובתו שלוש הרשעות קודמות בתיקים של אלימות פיזית ועבירות איומים. השופט הוסיף כי למרות דפוסיו האלימים, הנהג קיבל אחריות על מעשיו, הבין את חומרתם, הביע צער וגילה אמפטיה כלפי המתלוננים. נוסף על כך, השופט קבע כי יש להתחשב במצבו הכלכלי המורכב של הנהג ובפגיעה האפשרית ביכולתו לסייע בפרנסת משפחתו.
יש לך שאלה?
בסופו של דבר, השופט החליט להטיל על הנהג עונש של שלושה חודשי מאסר שניתנים לריצוי באמצעות עבודות שירות, עונש של שישה חודשי מאסר על תנאי ופיצוי בסך 2,000 שקלים לכל אחד מהמתלוננים.
ת"פ 41501-10-20
