בית משפט השלום בתל אביב קיבל לאחרונה תביעת פיצויים שהגישה אישה טרנסג'נדרית נגד שירות בתי הסוהר לאחר שבמהלך שני מעצרים שבהם הוחזקה בצינוק ובתא בידוד היא הופלתה לרעה, לא קיבלה מזון טבעוני ונמנע ממנה טיפול תרופתי והורמונלי שהיא נוטלת באופן קבוע.
האישה טענה שהוחזקה בתנאי מעצר קשים באופן קיצוני בשל היותה טרנסג'נדרית
האישה טענה כי לאחר שנעצרה על רקע סכסוך שכנים היא הוחזקה בצינוק בתנאי מעצר קשים באופן קיצוני אך ורק בשל היותה אישה טרנסג'נדרית ובניגוד לחוק ולנהלים. האישה הוסיפה וטענה כי במעצר השני היא הוחזקה בבידוד ללא הצדקה וכליאתה נעשתה בניגוד לנהלים.
לפי גרסת האישה, למרות בקשות חוזרות ונשנות מצידה לקבל מזון טבעוני מאחר שאינה אוכלת מזון מן החי, שירות בתי הסוהר לא סיפק לה מזון מתאים. עוד נטען כי במהלך המעצר נמנעו ממנה תרופות והורמונים שהיא נוטלת באופן קבוע שבלעדיהם היא חוותה תופעות לוואי קשות וחזרה של סממנים גבריים שגרמו לה מבוכה רבה והעמידו אותה בסיכון להצקות וגילויי אלימות.
האישה טענה שהשב"ס פגע בזכותה לשוויון והתרשל בהגנה על רווחתה
האישה הוסיפה וטענה כי במהלך כל תקופת מעצרה נמנעה ממנה האפשרות להתקלח ונמנעו ממנה תנאים מינימליים של שמירה על היגיינה אישית. לטענתה, במהלך מעצרה היא ספגה הטרדות מיניות חוזרות ונשנות מצד סוהרים במתקן המעצר שכללו הפניית שאלות הנוגעות למינה ומיניותה. על כן, האישה טענה כי שירות בתי הסוהר פגע בזכותה לשוויון בהיותה אישה טרנסג'נדרית, והתרשל בהגנה על רווחתה בכך שגרם לפגיעה בשלמות גופה, כבודה ופרטיותה.
האישה הוסיפה וטענה כי שירות בתי הסוהר הפר חובות חקוקות ביחס אליה בעת שלא אפשר לה להתקלח ופגע בזכותה לשוויון מכוח חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.
מנגד, שירות בתי הסוהר טען בין היתר כי יש לדחות את התביעה או למחוק אותה על הסף מאחר שמדובר בתביעה שתפקידה לסייע בקידום עתירה שהגישה האישה בעניין תנאי כליאה של עצירים טרנסג'נדרים.
שב"ס טען כי האישה לא העבירה תיעוד רפואי בדבר הצורך שלה בטיפול תרופתי והורמונלי
נוסף על כך נטען כי עם הגעתה של האישה לבית המעצר היא נבדקה על ידי רופא ועובדת סוציאלית, הוגדרה בהשגחה ברמת מסוכנות ב' ולכן הוצבה בתא השגחה על רקע איומים בהתאבדות ופגיעה עצמית. עוד נטען כי לא קיים ברשות שב"ס תיעוד בדבר בקשה למזון טבעוני וכי האישה לא המציאה תיעוד רפואי מתאים בדבר הצורך בטיפול תרופתי הורמונלי.
לאחר שבחנה את העדויות והראיות השופטת ציינה כי שירות בתי הסוהר לא הציג אישורים להחזקת האישה בתא ההשגחה. על כן השופטת קבעה כי לא התקבלה החלטה של מפקד כדין על שיבוץ האישה בתא ההשגחה. השופטת הוסיפה וקבעה כי התנהלות שירות בתי הסוהר מלמדת על הליך לא תקין ועל אי חוקיות באחזקת האישה בתא ההשגחה. לפי קביעת השופטת, תנאי מעצרה של האישה נבעו מהיותה טרנסג'נדרית.
שב"ס נהג במדיניות מפלה באופן גורף כלפי עצירות טרנסג'נדריות
השופטת ציינה כי במועד מעצרה של האישה שירות בתי הסוהר נהג במדיניות מפלה באופן גורף כלפי עצירות טרנסג'נדריות בכך שחייב להחזיקן בתא הפרדה. על כן נקבע כי שירות בתי הסוהר התרשל בנוגע לתנאי המעצר של האישה.
השופטת קבעה כי שירות בתי הסוהר לא פעל לפי הוראות פקודת ההשגחה בכך שהציב את האישה בתא השגחה על בסיס טופס אבחון מחדר מיון שלא צוין בו כי היא נדרשת לשהות בתא השגחה. השופטת ציינה כי תנאי המחייה הקיצוניים בתא ההשגחה שנעדר חלון וחפצים למעט מזרן ושמיכה גרמו לאישה לכאב וסבל ולמצוקה נפשית בעקבות שהותה הממושכת בו.
ההחלטות שהתקבלו ביחס לאישה בוצעו באופן בלתי שוויוני
לפי קביעת השופטת, המדיניות של שירות בתי הסוהר הפלתה את האישה וההחלטות שהתקבלו ביחס אליה בוצעו באופן בלתי שוויוני. השופטת ציינה כי לא ניתן כל הסבר לכך שבמהלך שלושת ימי המעצר הראשון שירות בתי הסוהר לא סיפק לאישה את הטיפול התרופתי שהומלץ לה על ידי הרופאים שטיפלו בה.
השופטת קבעה כי הנזק שנגרם לאישה בשל החזקתה בתא ההשגחה הוא נזק לא ממוני של כאב וסבל וכימתה אותו בסך של 40 אלף שקלים. לסכום זה הוחלט להוסיף פיצוי בסך של 25 אלף שקלים עבור אי הספקת מזון טבעוני ומניעת אפשרות להתקלח.
הוכח שנמנעה מהאישה האפשרות לקבל תרופות משככות כאבים והורמונים
כמו כן, השופטת פסקה לאישה פיצוי בסך 50 אלף שקלים לאחר שקבעה כי הוכח שנמנעה ממנה האפשרות לקבל תרופות משככות כאבים והורמונים.
יש לך שאלה?
פורום מעצר - זכויות עצורים ושחרור ממעצר
בסופו של דבר, השופטת חייבה את שירות בתי הסוהר לפצות את האישה בסך כולל של 115 אלף שקלים בתוספת שכר טרחת עורך דין בסך של 30 אלף שקלים.
ת"א 44367-09-17
.jpg)
.jpg)
