בית משפט השלום בנצרת עסק לאחרונה בשאלת העונש הראוי לגבר שהורשע בעקבות הודאתו בביצוע עבירות של השמטת הכנסה מדו"ח ומרמה. לפי העובדות שהופיעו בגזר הדין, במהלך השנים 2013-2014 האיש הוציא ללקוחותיו חשבוניות פיקטיביות על הכנסות בסך כולל של 1,172,920 שקלים בעת שהיה רשום ברישומי מס הכנסה כשכיר, לא ניהל תיק עוסק עצמאי ולא ניהל ספרים. האיש לא דיווח על הכנסותיו לרשויות המס ולא שילם את המס הדרוש עבורן.
לאחר בחינת כלל העדויות והראיות השופטת קבעה כי האיש ביצע עבירות מרמה כלכליות שהיו קלות לביצוע אך קשות לאיתור, אשר שיבשו באופן מהותי את מערך גביית המס.
התביעה טענה כי מעשיו של האיש פגעו בערך השוויון בנשיאה בנטל המס
התביעה טענה כי מעשיו של האיש פגעו בקופה הציבורית ובערכים חברתיים שכוללים בין היתר את ערך השוויון בנשיאה בנטל המס. התביעה טענה כי במקרה זה ראוי לקבוע מתחם ענישה שנע בין 9 ועד ל-20 חודשי מאסר בפועל.
התביעה הוסיפה כי לאיש עבר פלילי שכולל שתי הרשעות בעבירות של הטרדת עד, עבירות נשק וכן תיק בגין עבירות גניבה, זיוף וניסיון לקבל דבר במרמה אשר הסתיים ללא הרשעה.
הסנגור טען כי האיש השתקם מאז ביצוע העבירות ומנהל חיים נורמטיביים
מנגד, הסנגור טען כי האיש הודה בביצוע העבירות ובכך הביא לחיסכון בזמן שיפוטי יקר. עוד נטען כי האיש לא חזר לדפוס התנהגותו השלילי, השתקם ומנהל כיום חיים נורמטיביים. הסנגור הוסיף כי העבירות שבוצעו הן במדרג חומרה נמוך ובוצעו בעקבות מצבו הכלכלי הקשה של האיש. על כן, הסנגור ביקש להסתפק בענישה מותנית צופה פני עתיד ובהטלת קנס שיתחשב במצבו הכלכלי וישולם בתשלומים.
בדבריו האחרונים לבית המשפט, האיש הביע חרטה על מעשיו, התנצל על המעשים וביקש את רחמיו של בית המשפט.
השופטת ציינה כי מתחם העונש ההולם לנאשם נקבע לפי עקרון ההלימה בין חומרת העבירה בנסיבות ומידת האשם של הנאשם לבין סוג ומידת העונש המוטל עליו תוך מתן משקל לערך החברתי שנפגע, מידת הפגיעה בערך החברתי, נסיבות שקשורות לביצוע העבירה ומדיניות הענישה הנהוגה.
מעשיו של האיש גרמו לפגיעה בקופת המדינה ובערך השוויון בנשיאה בנטל
השופטת הוסיפה כי לחובתו של האיש עומדת הפגיעה שגורמות עבירות המרמה הכלכליות בערכים חברתיים מוגנים כולל ערך השוויון והנשיאה בנטל, האמון הציבורי במערכת הכלכלית, שמירה על קופת המדינה ויציבות המשק, השופטת ציינה כי העבירות שביצע האיש הן קלות לביצוע אך קשות לאיתור וגורמות לשיבוש משמעותי של מערך הדיווח התקין ושל מערך גביית המס. לפי קביעת השופטת, עבירות כלכליות מסוג זה הפכו למכת מדינה ולכן הענישה בגינן צריכה להיות מרתיעה וחמורה.
השופטת ציינה כי בחינת הנסיבות הקשורות לביצוע העבירות מלמדת שמדובר בעבירות מסוג פשע שבוצעו במשך שנתיים אשר במהלכן האיש העלים הכנסות בהיקף של יותר ממיליון שקלים, לא שילם את המס עבורן, הוציא ללקוחותיו חשבוניות פיקטיביות בעוד היה רשום כשכיר ברישומי מס הכנסה.
השופטת ציינה כי בחינת מדיניות הענישה הנוהגת במקרים דומים מלמדת כי העונש תלוי בין היתר בנסיבות ביצוע העבירות ובהיקפן הכספי. לפי קביעת השופטת, בהתחשב באופי העבירות והיקפן הכספי הרי שמתחם הענישה הראוי נע בין 6 חודשי מאסר בפועל שניתן לבצע בעבודות שירות לבין 20 חודשי מאסר בפועל לצד עונשים נלווים וקנס.
בכל הקשור לנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירות השופטת ציינה כי האיש נשוי ואב לשישה קטינים. עברו הפלילי של האיש כולל הרשעות בעבירות של הטרדת עד ועבירות נשק. עם זאת, השופטת ציינה כי מאז ביצוע העבירות הכלכליות חלפו שמונה שנים אשר במהלכן האיש לא ביצוע עבירות כלכליות נוספות.
האיש לקח אחריות על מעשיו והביא לחיסכון בזמן שיפוטי יקר
השופטת הוסיפה שיש לזקוף לזכות האיש את הודאתו שהובילה לחיסכון בזמן שיפוטי ואת לקיחת האחריות על מעשיו. לאחר ששקלה את טענות הצדדים ובחנה את טווח הענישה שהוצג על ידם, השופטת קבעה כי יש למקם את עונשו של האיש ברף התחתון של מתחם הענישה ולהשית עליו עונש מאסר שירוצה באמצעות עבודות שירות, קנס ורכיבי ענישה נלווים.
יש לך שאלה?
בסופו של דבר השופטת השיתה על האיש עונש מאסר בפועל למשך 6 חודשים אשר ירוצה בעבודות שירות, 7 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, קנס בסך 50 אלף שקלים או חמישה חודשי מאסר תמורתו והתחייבות על סך 10,000 שקלים להימנע מביצוע עבירה כלכלית למשך שלוש שנים.
ת"פ 16815-09-19
