בית משפט המחוזי בירושלים עסק לאחרונה בשאלת העונש הראוי לאשה שהורשעה לאחר שהודתה בביצוע עבירות תקיפה בנסיבות מחמירות, תקיפת קטין חסר ישע הגורמת חבלה של ממש, תקיפת קטין הגורמת חבלה חמורה והפרת חובה של הורה. לפי העובדות שפורטו בכתב האישום לאישה ארבעה ילדים שהגדול שבהם בגיל 8 והקטן שבהם בגיל שנה וחצי. בעקבות כעסה של האישה כלפי ילדיה, בתאריך 10.1.21 היא נשכה את בנה הפעוט באוזנו השמאלית בעת שהיה בגיל שנה וחצי. בתאריך 28.2.21 היא סטרה לו בראשו והטיחה את ראשו ברצפה לאחר ששפך חלב על השטיח. בעקבות מעשיה נגרמו לפעוט שני שברים בגולגולת.
בהזדמנות אחרת האם נשכה את בנה הפעוט בן השנה וחצי בכתף וביד וגרמה לו לסימני נשיכה. לפי עובדות כתב האישום, האישה התירה לאדם אחר להניח סיגריה בוערת על גופו של הפעוט ולגרום לו לכוויות דרגה שתיים אשר הותירו צלקות על גופו. בשתי הזדמנויות אחרות האם סטרה לבנה הגדול וגרמה לו לסימן אדום.
האישה נוטה לצמצם את השפעת מעשיה על מצבם הרגשי של ילדיה
בתסקיר שירות המבחן צוין כי מדובר באישה בגיל 26, נשואה, עקרת בית אשר נשרה מבית הספר אחרי 10 שנות לימוד ללא הרשעות קודמות. לגרסת האישה היא גדלה בחוויית דחייה וניכור מצד הוריה תוך שנחשפה להזנחה פיזית, רגשית ולאלימות קשה.
שירות המבחן ציין כי האישה לקחה אחריות חלקית על מעשיה ונטתה לצמצם את השפעתם על המצב הרגשי של ילדיה. עם זאת צוין כי היא הביעה בושה וחרטה על מעשיה. שירות המבחן התרשם כי האישה בעלת כישורים דלים, מתקשה בהפנמת חומרת המעשים שביצעה כלפי ילדיה, אינה בשלה לבצע שינוי בדפוסי פעולתה האלימים. על כן הומלץ להשית עליה עונש מאסר ועונש מותנה הרתעתי.
התביעה טענה שמעשיה של האישה גרמו לילדיה נזקים נפשיים ופיזיים
התביעה טענה כי מעשיה של האם גרמו לילדים נזקים פיזיים ונפשיים. לגרסתה, סקירה של הפסיקה מלמדת כי בעבירות פחותות בחומרתן מאלו שביצעה הוטלו על המבצעים עונשי מאסר לתקופות שנעו בין 3 עד 5 שנות מאסר. התביעה ביקשה לקבוע מתחם ענישה אחד שיכלול את כלל הפגיעות בילדים ויתחשב בכך שכל אחת מהפגיעות מצדיקה קביעת מתחם ענישה שנע בין 3 ועד 5 שנות מאסר.
התביעה הוסיפה כי האישה משליכה את האלימות שהיא חוותה כלפי ילדיה והיא לא כשירה להשתתף בהליך טיפולי שיקומי שיוכל לסייע בשינוי דרכיה. עוד נטען כי האישה אמנם נעדרת עבר פלילי אך יש לייחס לכך משקל מועט לנוכח ריבוי המעשים הפליליים אשר נחשפו והופסקו רק בעקבות אשפוזו של בנה הפעוט.
על כן, התביעה ביקשה להשית על האישה עונש משמעותי שייתן מענה למסוכנות הרבה שנשקפת ממנה, עם הצורך בהרתעתה ועם הצורך להעביר מסר לציבור כי בישראל אין מקום לפגיעות כה חמורות בקטינים. עוד נטען כי אין הצדקה למקם את האישה בתחתית מתחם הענישה.
הסנגור טען שהאישה גדלה בסביבה בלתי יציבה שגרמה לה להתנהגות חסרת גבולות
מנגד, סנגורה של האישה טען כי האישה לקחה אחריות על המעשים שביצעה כלפי הילדים והודתה בביצועם בהזדמנות הראשונה במטרה לחסוך בזמן שיפוטי ובתקווה שהיא תוכל להשתחרר ולחזור לילדיה. הסנגור הוסיף כי האישה גדלה בסביבה משפחתית בלתי יציבה שהשפיעה על התפתחותה וגרמה לה להתנהגות חסרת גבולות.
לפי גרסת הסנגור, בעלה נהג כלפיה באלימות ולכן היא הפכה אלימה כלפי ילדיה. עוד נטען כי האישה לא תכננה את מעשיה, וכי מדובר במעשים שבוצעו באופן ספונטני. לפיכך, הסנגור ביקש מבית המשפט להסתפק בתקופת מעצרה של האישה ולמקם את עונשה ברף התחתון של מתחם הענישה.
לאחר שבחן את כלל העדויות והראיות השופט ציין כי האישה תקפה את ילדיה הקטינים מספר רב של פעמים. השופט הוסיף כי האישה סטרה לשלושה מילדיה מספר רב של פעמים, נשכה את בנה בשלוש הזדמנויות שונות, הטיחה את ראשו ברצפה וגרמה לו לשני שברים בגולגולת.
העבירות שהאישה ביצעה פגעו בשלמות גופם ובתחושת הביטחון של ילדיה
השופט קבע כי העבירות שהאישה ביצעה פגעו בשלמות גופם של ילדיה הקטינים ובתחושת הביטחון שלהם בעת שנפגעו בביתם, המקום שבו הם אמורים להיות מוגנים יותר מכל. השופט הוסיף כי בפסיקה נקבע שבמקרי אלימות במשפחה יש מקום להשית על מבצעי העבירות עונשים חמורים ומרתיעים שמציבים נורמה ברורה שלפיה אדם שנוקט באלימות כלפי בני משפחתו ישלם מחיר כבד על מעשיו.
עם זאת, השופט ציין כי האישה הודתה בביצוע העבירות ובכך חסכה זמן שיפוטי. עוד צוינו נסיבות החיים הקשות שבהן היא גדלה כמו גם גילה הצעיר והיעדר הרשעות קודמות. השופט הוסיף כי שירות המבחן התרשם כי האישה נטלה אחריות חלקית בלבד על המעשים וציין כי אין שינוי בדפוסי התנהגותה האלימים.
יש לך שאלה?
לפיכך, השופט החליט להשית על האישה עונש מוחשי שמבטא באופן ברור את אינטרס ההרתעה וגזר עליה עונש מאסר בפועל לתקופה של 28 חודשים, מאסר מותנה לתקופה של 3 חודשים שלא יופעל אלא אם היא תבצע עבירה מהעבירות שבהן היא הורשעה תוך 3 שנים ממועד שחרורה ממאסר.
ת"פ 43319-03-21
