בית משפט השלום בפתח תקווה עסק לאחרונה בשאלת העונש הראוי לסייעת שעבדה במשפחתון לפעוטות ותינוקות בגילאי 3 חודשים ועד 3 שנים והורשעה לאחר ניהול הליך הוכחות בביצוע שבע עבירות של תקיפת קטין ושלוש עבירות של תקיפה. לאחר שבחן את כלל העדויות והראיות השופט קבע שהסייעת ניצלה לרעה את כוחה ומעמדה כאשר פעלה באלימות כלפי הקטינים חסרי הישע, והשית עליה עונש מאסר בפועל לתקופה של שנתיים לצד רכיבי ענישה נוספים.
סייעת במשפחתון תועדה כשהיא מכה פעוטות, גוררת אותם על הרצפה וכובלת אותם לכיסאות
לפי העובדות שתוארו בגזר הדין, הסייעת תועדה באמצעות מצלמות כשהיא מכה את הפעוטות, גוררת אותם על הרצפה, מפעילה כוח, מטיחה אותם בעוצמה לרצפה, כובלת אותם לכיסאות, ומבצעת עוד שלל מעשים אלימים כלפיהם. באחד האישומים צוין כי הסייעת אחזה בכוח בפניה של אחת הפעוטות, החדירה את אצבעותיה לתוך פיה והטיחה בחוזקה את גופה וראשה לעבר הקיר. בהמשך, הסייעת הטיחה את הפעוטה בעוצמה על הכיסא, טלטלה אותה, אחזה בפניה בכוח, גררה אותה על הרצפה והחליפה לה חיתול תוך שימוש בכוח.
שירות המבחן ערך תסקיר בעניינה של הסייעת וציין שהיא בגיל 34, ללא עבר פלילי, נשואה ללא ילדים. צוין כי האישה סיימה 12 שנות לימוד ולאחר מכן גם שירות צבאי מלא.
הסייעת טענה שפעלה תוך ניתוק רגשי וביצעה את המעשים לפי הוראות הגננת
בתסקיר צוין כי הסייעת נטלה אחריות מלאה על מעשיה, הביעה צער, בושה, אמפתיה כלפי הקורבנות וחרטה על המעשים. לגרסתה היא פעלה תוך ניתוק רגשי ורק אחרי שצפתה בסרטונים שתיעדו אותה הבינה שביצעה את העבירות. הסייעת תיארה בפני שירות המבחן כי שהגננת במשפחתון דרשה ממנה לנקוט ביד קשה כלפי הפעוטות כאמצעי חינוך והוסיפה כי כל העבירות שביצעה בוצעו בהתאם להוראות הגננת.
הסייעת ציינה כי עקב ההליך המשפטי היא מטופלת תרופתית ומשתתפת בטיפול פסיכותרפי. לדבריה, אבחון פסיכיאטרי פרטי שביצעה לימד שהיא לא סובלת ממחלת נפש אלא מתגובה חרדתית קשה.
שירות המבחן סבר שהשתת עונש מאסר בפועל יחמיר את מצבה הנפשי של הסייעת
שירות המבחן התרשם כי הסייעת משתפת פעולה וכי קיימת רמת סיכון נמוכה לכך שתשוב להתנהל באלימות בעתיד. שירות המבחן הוסיף כי יש חשיבות לשקול את התאמתה של הסייעת לעונש שיקומי טיפולי כדי לאפשר לה להמשיך להשתתף בטיפול שהחלה. לפי הערכת שירות המבחן, השתת עונש מאסר בפועל יחמיר את מצבה הנפשי של הסייעת וייפגע בהליך שיקומה.
נוסף על כך, לבית המשפט הוגשו ארבעה תסקירי נפגעי עבירה אודות קטינים שנפגעו כתוצאה ממעשיה של הסייעת. באחד התסקירים צוין כי לאחר חשיפת האירועים האלימים במשפחתון, קטינה ילידת שנת 2018 החלה למשוך בשיערה ולהכות את עצמה, החלה לחוות התפרצויות זעם שכללו השלכת חפצים והטחת בובה על השולחן.
קטינה שנפגעה ממעשי הסייעת השתלבה בגן חדש והפגינה התנהגות תוקפנית ואלימה
לאחר שהשתלבה בגן חדש, הקטינה החלה להכות את הצוות ואת חבריה, להרביץ ולנשוך את עצמה, לצעוק בעוצמה ולשפוך חול על ראשה. הוריה של הקטינה תיארו אותה כילדה כעוסה ועצבנית בהשוואה למצבה לפני שנפגעה ממעשיה האלימים של הסייעת.
התביעה טענה שהסייעת ביצעה את המעשים במשך שלושה שבועות בחמישה פעוטות שונים. עוד נטען כי במעשיה הסייעת פגעה משמעותית בערכים מוגנים כגון הגנה על שלמות הנפש והגוף של הקטינים כמו גם בחובה לשמור על בריאותם, רווחתם ושלומם של הקטינים. עוד נטען כי מעשיה של הסייעת פגעו בכלל הציבור ובשלומם של הורי הקטינים, בזכותם של הקטינים להתפתחות תקינה ואף היוו מעילה באמון של משפחות הקטינים. כמו כן נטען כי מעשי האלימות נפסקו רק בשל תלונה שהוגשה על ידי סייעת אחרת שנחשפה למעשים.
על כן, התביעה ביקשה מבית המשפט לקבוע עבור הסייעת מתחם עונש כולל שנע בין 30 ועד ל-48 חודשי מאסר.
הסנגור של הסייעת טען שלא נשקפת ממנה מסוכנות גבוהה
מנגד, סנגורה של הסייעת טען שאמנם מעשיה ראויים לגינוי אך ביקש לגזור את עונשה באופן מידתי. הסנגור הוסיף כי הסייעת לא תכננה את מעשיה מראש וטען שהמעשים בוצעו במשך 8 ימים בלבד. כמו כן נטען כי אין מקום לחרוג ממתחם העונש עקב שיקולים של שמירה על ביטחון הציבור מאחר שלא נשקפת מהסייעת מסוכנות גבוהה.
הסייעת הגישה מכתב לבית המשפט שבו היא נטלה אחריות על מעשיה, והביעה צער וחרטה על הסבל שנגרם לקטינים נפגעי העבירה. לגרסתה, הטיפול הפסיכותרפי מסייע לה לבחון את המניעים למעשיה.
פגיעה אלימה בפעוטות מערערת את אמון הציבור במעונות ובגנים
לאחר שהשופט בחן את כלל העדויות והראיות הוא קבע שהסייעת פגעה בערך ההגנה על בריאותם ושלומם של הקטינים חסרי הישע אשר היו באחריותה. השופט ציין כי פגיעה אלימה בפעוטות מערערת את אמון ההורים בצוותים החינוכיים במעונות ובגנים.
השופט קבע כי רף הפגיעה בערכים המוגנים במקרה זו הוא גבוה מאחר שהסייעת הפעילה אלימות כלפי הקטינים כשיטת פעולה ובאופן קבוע. עוד צוין כי הסייעת הפרה את האמון שנתנו בה הוריהם של הקטינים באופן מתמשך. השופט הוסיף כי התנהלותה של הסייעת חשפה את הקטינים במשפחתון לאלימות שבכוחה לפגוע בנפשם הרכה.
לאחר שהתייחס למעשים שביצעה הסייעת כלפי הקטינים חסרי הישע במשפחתון, השופט קבע לה מתחם ענישה שנע בין 18 ועד ל-36 חודשי מאסר בפועל לצד רכיבי ענישה נוספים.
יש הצדקה להעמיד את האינטרס הציבורי לפני האינטרס הפרטי
השופט החליט לדחות את המלצת שירות המבחן וקבע שבמקרה זה מוצדק להעמיד את האינטרס הציבורי מעל האינטרס הפרטי ולהירתם למאבק נגד תופעת האלימות כלפי קטינים וחסרי ישע תוך נקיטה בענישה שתרתיע את הציבור מביצוע מעשים דומים.
יש לך שאלה?
על כן, בסופו של דבר השופט השית על הסייעת עונש של 24 חודשי מאסר בפועל, 6 חודשי מאסר על תנאי ופיצוי בסך 25 אלף שקלים שיחולק באופן שווה בין משפחותיהם של חמשת הקטינים שנפגעו ממעשיה.
ת"פ 7678-01-20
