בית משפט השלום בהרצליה קיבל לאחרונה תביעת פיצויים שהגיש צעיר נגד חברת ביטוח שביטחה את השימוש בקטנוע שעליו רכב בביטוח חובה. לפי העובדות שפורטו בפסק הדין, הצעיר שהיה בגיל 16 בעת התאונה, נפל ונחבל ברגל וביד ימין. הצעיר פונה ממקום התאונה והובהל לבית החולים שם נרשמו תלונותיו אודות כאבים ביד וברגל ימין.


בבדיקה שנערכה לצעיר בבית החולים נמצא כי הוא סובל מרגישות בשוק ימין ובקרסול. בצילום רנטגן של שורש כף היד הודגם שבר תלישה והבחור שוחרר עם המלצה להמשך מעקב רפואי ונטילת טיפול תרופתי. לאחר כשלושה שבועות נערך לצעיר צילום רנטגן נוסף שהדגים שבר נוסף בשורש כף יד ימין. על כן, הצעיר נזקק לגבס במשך חצי שנה ולאחר מכן הסתייע בסד וקיבל טיפולי פיזיותרפיה.


הצעיר החל לסבול מחרדות לאחר התאונה


לנוכח תלונות אודות חרדות שהחלו להופיע לאחר התאונה, הימנעות מרכיבה על קטנוע ופחד מנהיגה, הצעיר היה במעקב אצל רופא פסיכיאטר וקיבל טיפול תרופתי.


לצורך קביעת הנכות שנגרמה לצעיר בעקבות התאונה, הצדדים הסכימו על מינוי מומחה בתחום האורתופדיה ובית המשפט מינה מומחה בתחום הפסיכיאטריה. המומחה בתחום האורתופדי בדק את הצעיר וקבע כי בעקבות התאונה נותרה לו נכות קבועה בשיעור של 10% עקב הגבלה בתנועות של שורש כף יד ימין.


מומחה בתחום הפסיכיאטרי בדק את הצעיר בתאריך 17.6.17 וקבע כי בעקבות התאונה הוא פיתח הפרעת דחק פוסט טראומטית שכוללת בין היתר הימנעות מרכיבה על קטנוע, הפרעות רגשיות, שחזורים ועוררות יתר. המומחה קבע כי הצעיר יזדקק לקבל טיפול תרופתי וטיפולים פסיכולוגיים בשיטת ה-CBT וקבע לו נכות זמנית בשיעור של 20% למשך תקופה של שנתיים לאחר התאונה.


מומחה בתחום הפסיכיאטריה קבע לצעיר נכות קבועה בשיעור של 13%


כעבור שנתיים הצעיר נבדק שוב אצל מומחה בתחום הפסיכיאטרי שציין בחוות דעתו המשלימה כי לא חל כל שינוי באבחנה של הצעיר ולכן קבע כי הוא לוקה בהפרעת דחק פוסט טראומטית. המומחה הרפואי בתחום הפסיכיאטרי קבע כי נכותו הפסיכיאטרית הקבועה של הצעיר בעקבות התאונה היא בשיעור של 13%.


חברת הביטוח טענה כי לפני התאונה נכותו הקבועה של הצעיר בתחום הפסיכיאטרי הייתה בשיעור של 7% בגין קשיים בכתיבה ובחשיבה מופשטת, חרדה, אי שקט, התפרצויות זעם, אימפולסיביות וסימפטומים קוגניטיביים.


חברת הביטוח הוסיפה שנכותו הפסיכיאטרית של הצעיר בגין עברו הרפואי היא רלבנטית גם בהווה, הרי שנכותו הזמנית לאחר ניכוי עברו הרפואי היא בשיעור של 14% בלבד ונכותו הקבועה בעקבות התאונה לאחר ניכוי עברו הרפואי היא בשיעור של 6% בלבד.


הצעיר התנגד לניכוי הנכות המשויכת לעבר מהנכות שנקבעה לו בעקבות התאונה 


מנגד, הצעיר טען כי הוא מסכים לנכות מנכותו הרפואית את אחוזי הנכות ששויכו לעבר וזאת אך ורק ביחס לנכות הזמנית שנקבעה לו על ידי המומחה הרפואי, בעוד שביחס לנכות הקבועה הוא התנגד לבצע את הניכוי.


לאחר שבחנה את כלל העדויות והראיות השופטת קבעה כי ביחס לנכות הזמנית שנקבעה לצעיר יש לנכות את הנכות בגין עברו הרפואי ולהעמיד אותה על נכות בשיעור של 13% בלבד. לעומת זאת, ביחס לנכות הקבועה השופטת קבעה שהנכות בגין עברו הרפואי של הצעיר אינה חופפת או משוקללת עם הנכות הקבועה בשיעור של 13% אשר נקבעה בחוות הדעת הפסיכיאטרית המשלימה, אלא נפרדת, נוספת ומקבילה לאותה נכות.


על כן, השופטת קבעה שנכותו הזמנית של הצעיר לאחר התאונה הייתה בשיעור של 13% למשך תקופה של שנתיים ואילו נכותו הפסיכיאטרית הקבועה היא בשיעור של 13%. לפיכך נקבע כי הנכות המשוקללת הקבועה של הצעיר בעקבות התאונה בתחום האורתופדיה והפסיכיאטריה היא בשיעור של 21.7%.


הצעיר טען כי נכותו התפקודית עולה על נכותו הרפואית ולכן יש לקבוע כי היא לפחות בשיעור של 30%.


השופטת קבעה כי נכותו התפקודית של הצעיר היא בשיעור של 18%


לאחר שבחנה את תלושי השכר של הצעיר בתקופות הרלבנטיות ואת יתר הראיות והעדויות השופטת קבעה כי נכותו התפקודית של הצעיר היא בשיעור של 18%.

 

יש לך שאלה?

פורום תאונת אופנוע | אופניים חשמליים | קורקינט חשמלי


בסופו של דבר השופטת קבעה כי חברת הביטוח תפצה את הצעיר בסך כולל של 661,746 שקלים עבור כאב וסבל, עזרת הזולת לעבר ולעתיד, הוצאות רפואיות ואחרות לעבר ולעתיד, הפסדי שכר לעבר ולעתיד. עוד נקבע כי חברת הביטוח תישא בתוספת שכר טרחת עו"ד כדין.


ת"א 16810-09-15