בית משפט השלום בירושלים קיבל לאחרונה תביעת פיצויים שהגיש לוחם אש נגד חברת ביטוח שביטחה את השימוש בכבאית שבה נהג במסגרת עבודתו. לפי העובדות בפסק הדין, ביום 1.11.2017 נהג לוחם האש בכבאית אחרי אירוע מבצעי, הגיע לתחנת דלק כדי לתדלק אותה ובעת הירידה ממנה הוא החליק במדרגות, נפל ארצה ונחבל בברך ימין.


מומחה רפואי מטעם בית משפט קבע לאיש נכות בשיעור 10%


בית המשפט מינה מומחה רפואי בתחום האורטופדי שבדק את לוחם האש וקבע כי בעקבות התאונה נותרה לו מגבלה כואבת בכיפוף הברך, דלדול בשרירי ירך ימין ורגישות. לפיכך, המומחה קבע לאיש נכות רפואית קבועה בשיעור של 10%.


המוסד לביטוח לאומי הכיר באירוע כתאונת עבודה ולוחם האש קיבל דמי פגיעה בסך של 28,234 שקלים לתקופה של 91 יום. נוסף על כך האיש קיבל קצבת נכות זמנית בסך של 2,153 שקלים.


עיקר המחלוקת בין הצדדים הייתה בשאלת הנכות התפקודית של לוחם האש


בעוד הצדדים לא היו חלוקים באשר להתרחשות התאונה, עיקר המחלוקת ביניהם הייתה בנושא נכותו התפקודית של האיש וביחס לסכום הפיצוי שיש לפסוק לו בגין נזקיו.


לוחם האש טען כי מאז התאונה הוא סובל ממגבלה בברך ימין, מכאבים חזקים, מקשיי ניידות, מקושי בביצוע פעולות פיזיות ומרגישות לקור. לטענתו, המגבלות הללו מפריעות לו לתפקד בעבודה, בעבודות הבית ובטיפול בילדיו הקטנים. נוסף על כך, האיש טען כי בעקבות התאונה הוא סובל מקשיים בעליה במדרגות הכבאית ומקושי בנשיאת ציוד כיבוי במהלך כיבוי שריפות.


חברת הביטוח טענה כי לנכות של לוחם האש אין כל השפעה תפקודית


מנגד, חברת הביטוח טענה כי נכותו של לוחם האש אינה משפיעה כלל על תפקודו בעבודה ובמסגרת חייו האישיים. החברה הוסיפה וטענה כי לוחם האש חזר לעבודתו באותם תנאים ובאותו היקף משרה לאחר התאונה, יצא לקורס סמלים ושכרו נותר כשהיה לפני התאונה. עוד נטען כי קידומו של האיש נעשה על סמך וותק ולכן אין חשש שהנכות שלו תגרום לפגיעה בשכרו.


טענותיה של חברת הביטוח להיעדר נכות תפקודית הסתמכה בעיקר על פרוטוקול ישיבה שנערכה בנוכחות לוחם האש ביום 13.12.18, לאחר הגשת התביעה. בפרוטוקול נרשמו דבריו של לוחם האש אשר לפיהם הוא חזר לעבודתו ללא כל מגבלות וכי הוא כשיר פיזית לבצע כל משימה כלוחם אש. לוחם האש מצידו הכחיש שאמר את דברים האלו.


האמור בפרוטוקול משקף רק את עיקר הדברים שנאמרו בישיבה


השופטת קבעה כי משקל הדברים שצוינו בפרוטוקול הישיבה הוא מוגבל וזאת מכיוון שהיועצת המשפטית של שירותי הכבאות שנכחה בישיבה ורשמה את הפרוטוקול אישרה כי היא לא רשמה את הדברים שנאמרו בישיבה במדויק והאמור בפרוטוקול משקף אך ורק את עיקרי הדברים.


השופטת ציינה כי בין הצדדים אין מחלוקת כי בשנת 2015 האיש נפגע בקרסול בזמן אימון גופני. לטענת האיש המגבלות שהוא סובל מהן לא משפיעות עליו באופן חמור אך המגבלה בברך היא מגבלה משמעותית מאוד.


השופטת ציינה כי מאחר שהאיש עובד בתפקיד לוחם אש, הרי שמיקום הנכות בברך וסוגה קשורים באופן ישיר והדוק לסוג העבודה שהוא מבצע ולדרישות התפקיד שכוללות בין היתר ריצה, עמידה, נשיאת משאות כבדים, טיפוס על סולמות, מדרגות ועוד. לפיכך נקבע כי בנסיבות המקרה יש מקום להעמיד את שיעור נכותו התפקודית של האיש על שיעור נכותו הרפואית, כלומר, נכות בשיעור 10%.


מהם הנזקים שנגרמו ללוחם האש?


בסוגיית ראשי הנזק השופטת ציינה כי המוסד לביטוח לאומי העניק לאיש דמי פגיעה בסך של 28,234 שקלים עבור 91 ימים. עוד צוין כי רופאיו של האיש קבעו שהוא היה באי כושר מלא במשך חמישה וחצי חודשים כאשר הדבר אף אושר על ידי המומחה הרפואי שמונה על ידי בית המשפט. השופטת ציינה כי שכרו החודשי הממוצע של האיש לאחר ניכוי מס עמד על סך של 13,724 שקלים נכון לשנת 2018 וקבעה כי יש לפצות את האיש בגין הפסד שכר לעבר בגין ההפרש בין משכורתו ובין דמי הפגיעה ששולמו לו על ידי המוסד לביטוח לאומי. על כן, היא פסקה לו פיצוי בסך של 43,721 שקלים בגין הפסד שכר בעבר.


בראש הנזק של אובדן כושר השתכרות השופטת פסקה לאיש פיצוי בסך של 368,926 שקלים. עבור פגיעה בזכויות פנסיה נפסק לעובד פיצוי בסך של 46,116 שקלים, עבור הוצאות רפואיות ועזרת הזולת לעבר ולעתיד נפסק לאיש פיצוי בסך של 17.5 אלף שקלים ועבור כאב וסבל נפסק לו פיצוי בסך 18,409 שקלים.


בסופו של דבר השופטת קבעה כי חברת הביטוח תפצה את לוחם האש בסך מצטבר של 494,673 שקלים בגין אובדן השתכרות, פגיעה בחיסכון פנסיוני, הוצאות לעבר ולעתיד, עזרת צד שלישי לעבר ולעתיד וכאב וסבל.

 

יש לך שאלה?

פורום תאונת עבודה


מסכום זה נקבע כי יש לנכות תגמולים שקיבל האיש מהמוסד לביטוח לאומי למעט דמי פגיעה, כלומר סך של 2,153 שקלים. עוד נקבע כי חברת הביטוח תשלום ללוחם האש שכר טרחת עורך דין בשיעור של 13% והוצאות משפט בסך 7,500 שקלים, ובסך הכל פיצוי כולל בסך של 564,047 שקלים.


ת"א 29949-11-18