בית משפט השלום בתל אביב עסק לאחרונה בסוגיית העונש הראוי לנהג טנדר שחצה צומת באור אדום, התנגש בעוצמה ברוכב אופנוע ונמלט מהמקום. הנהג הורשע לאחר הודאתו בביצוע עבירות של הפקרה לאחר פגיעה, אי ציות לרמזור אדום ונהיגה בזמן פסילה ללא רישיון רכב וללא ביטוח. נוסף על כך הנהג הורשע בעבירות של מסירת ידיעות כוזבות, הדחה בחקירה ושיבוש מהלכי משפט.


השופטת ציינה כי הנהג לא הפנים את הפסול שבמעשיו מאחר שהמשיך לבצע עבירות תעבורה נוספות גם לאחר התאונה, והכשיל את החקירה המשטרתית בכך שביקש מבנו למסור הצהרה שקרית במשטרה. לפיכך, היא גזרה על הנהג עונש מאסר בפועל לתקופה של 21 חודשים, עונש מאסר על תנאי, פסילת רישיון נהיגה, תשלום פיצויים לנפגע וקנס.


הנהג התנגש ברוכב אופנוע ונמלט מהזירה בלי להושיט לו עזרה


לפי העובדות שפורטו בגזר הדין, בחודש דצמבר בשנת 2015 נהג הנאשם בטנדר, חצה צומת באור אדום ופגע ברוכב אופנוע. בעקבות התאונה הועף רוכב האופנוע לכביש ונגרם לו שבר בקרסול. למרות התאונה והפגיעה הנהג המשיך בנסיעתו ולא עצר במקום האירוע כדי להזעיק עזרה לנפגע. לאחר התאונה הנהג פנה לבנו וביקש ממנו למסור הודעה שקרית במשטרה שלפיה הוא זה שנהג בטנדר ביום המקרה.


בית המשפט הפנה את הנהג לשירות המבחן לצורך עריכת תסקיר בעניינו. קצין המבחן ציין כי לנהג אין עבר פלילי אך רשומות לחובתו 25 הרשעות תעבורה. בתסקיר הובהר כי האיש התקשה ליטול אחריות על העבירות שביצע ונתקל בקושי להכיר בחומרת מעשיו. לדברי הנהג הוא לא ראה שפגע ברוכב האופנוע ולכן המשיך בנסיעתו.


לפיכך, שירות המבחן החליט שלא לתת המלצה טיפולית לנהג ובמקום זה הומלץ להשית עליו ענישה משמעותית שתבהיר לו את חומרת מעשיו.


המדינה טענה כי הנהג המשיך לבצע עבירות תעבורה גם לאחר התאונה


המדינה טענה כי לחובת הנהג קיימות 25 הרשעות בעבירות תעבורה קודמות, רישיון הנהיגה שלו פקע בשנת 1997 והוא פסול לנהיגה משנת 2015. עוד נטען כי בהתנהגותו האיש פגע בערכים מוגנים של שלום הציבור ובטחונו.


על כן, התביעה ביקשה לקבוע מתחם ענישה כולל העבירות שביצע האיש שיהיה בין 28 חודשי מאסר ועד ל-52 חודשי מאסר, בתוספת פסילת רישיון נהיגה לתקופה שבין שלוש ועד לעשר שנים. המדינה הוסיפה כי לנוכח ביצוע עבירות תעבורה נוספות לאחר התאונה נראה כי אין לנהג כל הבנה של הבעייתיות במעשיו או מורא מהחוק.


לפיכך, ולנוכח עברו התעבורתי העשיר של הנהג והתרשמותו השלילית של שירות המבחן ממנו, התביעה ביקשה להשית על הנהג עונש של 42 חודשי מאסר בפועל, פסילת רישיון למשך שבע שנים, מאסר ופסילת רישיון על תנאי ותשלום פיצוי לנפגע.


הסנגור טען כי לאיש אין עבר פלילי וביקש להתחשב במצבו הכלכלי הקשה


מנגד, סנגורו של הנהג טען כי לא עומדות לחובתו הרשעות בעבירות פליליות. עוד נטען כי רוב עברו התעבורתי נובע מעבירות טכניות שביצע, וכי רישיונו נשלל מאחר שלא עמד בתשלומי הקנסות שהושתו עליו. הסנגור הוסיף כי האיש הודה במעשיו ובכך הביא לחיסכון בזמן שיפוטי, הוא פירט את נסיבותיו האישיות והתייחס למצבו הכלכלי הקשה ולמצבה הבריאותי הבעייתי של אשתו. על כן הסנגור ביקש לקבוע כי מתחם הענישה יחל בעונש מאסר שניתן לריצוי בעבודות שירות.


השופטת קבעה כי כלל העבירות שביצע הנהג מהוות אירוע אחד מאחר שיש קשר הדוק ביניהן. צוין כי מעשה ההפקרה פוגע בחובה המוסרית של מתן עזרה מידית לנפגע בתאונה. עוד הוחלט כי האיש הסווה את חלקו בתאונה בזמן אמת ואף ביקש מבנו שייקח על עצמו את האחריות לנהיגה ברכב.


הנהג נמלט מזירת התאונה וטשטש את חלקו באירוע בצורה מחושבת


השופטת הבהירה כי מעשיו של האיש וניסיונו לטשטש את חלקו בתאונה בוצעו על ידו בצורה מחושבת ומתוכננת. עוד צוין כי לרוכב האופנוע נגרם נזק גופני ונפשי בעקבות מעשי הנהג, ונוסף על כך נגרם גם נזק לניהול החקירה המשטרתית ובזבוז של משאבי ציבור לשווא.


על כן, השופטת פסקה כי מתחם הענישה בגין האירוע כולו נע בין שנת מאסר בפועל ועד לארבע שנות מאסר, פסילת רישיון לתקופה שנעה בין שלוש ועד לשבע שנים, ענישה מותנית, קנס ותשלום פיצוי לנפגע.

 

יש לך שאלה?

פורום כתב אישום במשפט הפלילי


בסופו של דבר השופטת גזרה על הנהג 21 חודשי מאסר בפועל, שנת מאסר על תנאי שלא יופעל אלא אם הוא יבצע עבירת הפקרה או הדחה בחקירה במשך שלוש שנים. נוסף על כך, השופטת קבעה כי רישיונו של האיש ייפסל לתקופה של שש שנים, וחייבה אותו לשלם קנס בסך של 500 שקלים ופיצוי לנפגע בסך של 1,500 שקלים.


תפ (ת"א) 28156-10-17