בית משפט השלום בקריות קיבל לאחרונה תביעת פיצויים שהגיש פועל במפעל זכוכית נגד מעסיקו לאחר שנחתך בידו מזכוכית במהלך העבודה. השופטת קבעה כי דווקא המעסיק הפר את חובת הזהירות שלו כלפי הפועל. עוד נקבע כי המעסיק לא סיפק לעובד כפפות מתאימות לביצוע העבודה, לא הדריך אותו כיצד לבצע את העבודה בצורה בטיחותית וזהירה ולא פיקח עליו כראוי.
העובד נחתך בכף היד במהלך הרמת לוח זכוכית
לפי גרסת העובד, בחודש מאי בשנת 2013, הוא עבד יחד עם פועלים נוספים בחיתוך של לוחות זכוכית לפי מידות שנמסרו לו על ידי מנהל העבודה במפעל. לדבריו, לאחר שסיים לחתוך לוח זכוכית שצופה בחומר שומני, הוא אחז בלוח כדי להעבירו משולחן החיתוך לעגלה, אך בשל השמנוניות שעל גבי הזכוכית, הלוח החליק מידיו, חתך את כפפת הבד שלבש וגרם לו לפציעה בכף היד. מעדותו של הפועל עלה כי הוא נהג להעביר את לוחות הזכוכית לעגלה יותר מעשרים פעמים ביום, והיה מודע לעובדה שהזכוכית שומנית עם חיתוכה מאחר שעבד במפעל למעלה משנתיים.
בעקבות התאונה, העובד הובהל לבית חולים, שם אושפז למשך יומיים ועבר ניתוח תחת הרדמה כללית לתפירת העצב החתוך בכף ידו. מאחר שהתאונה אירעה לפועל במהלך העבודה היא הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה.
המעסיק טען שהעובד נושא באחריות לאירוע מאחר שהתרשל בביצוע העבודה
המעסיק טען כי יש לדחות את גרסתו של העובד לנסיבות אירוע התאונה, כיוון שמדובר בעדות יחידה של בעל דין שאינה נתמכת בעדויות של עדי ראייה נוספים לאירוע. עוד נטען כי הפועל התרשל בהרמת הזכוכית מפני שהרים אותה בצורה לא נכונה למרות ניסיונו בביצוע העבודה.
לאחר שבחנה את עדויות הצדדים, השופטת החליטה לקבל את גרסתו של הפועל לנסיבות אירוע התאונה. צוין כי המעסיק לא הביא לעדות את ממונה הבטיחות במפעל ואף נמנע מלהביא לבית המשפט את הסרטון שמתעד את התרחשות התואנה. על כן נקבע כי הימנעותו של המעסיק מהבאת הסרטון מחזקת את גרסתו של העובד ביחס לנסיבות אירוע התאונה.
השופטת קבעה כי המעסיק נושא באחריות ליישום של כללי הבטיחות במפעל, והייתה מוטלת עליו החובה לפקח כי העובדים פועלים לפי ההנחיות והכללים. עוד צוין כי המעסיק לא הביא נתונים בדבר הדרכות שהעביר לפועלים או ביחס להימצאות מפקחים מטעמו בשטח.
המעסיק היה צריך לנקוט באמצעי בטיחות ולפקח על ביצוע העבודה אך לא עשה זאת
הובהר כי המעסיק היה צריך לצפות כי באחת הפעמים שהעובד יידרש להעביר את לוחות הזכוכית, הזכוכית עשויה להחליק ולהתנפץ על אחד מחלקי גופו. על כן, המעסיק היה מחויב לנקוט באמצעי זהירות לצורך מניעת תרחיש כזה. המעסיק היה צריך לצפות כי אם לא יספק לעובדיו כפפות מתאימות והדרכה מספקת הם עלולים להיפגע.
השופטת התייחסה לכך שהעובד העביר לוחות זכוכית עשרות אם לא מאות פעמים לפני האירוע, ופסקה כי עובדה זו לא יכולה לסייע למעסיק מאחר שלא בכל פעם שמתקיימת התרשלות היא מתממשת לכדי תאונה. הוחלט כי למעסיק הייתה הזדמנות מספקת להבחין כי העובד לא ממלא אחר כללי הבטיחות ולנקוט בצעדים כדי להשיבו למוטב.
עוד נקבע כי המעסיק לא סיפק לפועל כלי עבודה ראויים, לא הנהיג שיטת עבודה בטוחה ולא פיקח על ביצוע העבודה במפעל. צוין כי בעל המפעל לא הביא לבית המשפט כל ראיה בדבר קיום הדרכות בטיחות במפעל ואף לא ערך דוח אירוע לאחר התאונה כי סבר שהעובד אשם בפגיעה.
בעל המפעל היה צריך לספק לפועל כפפות מתאימות להגנה מפני חתכים
השופטת הוסיפה כי המעסיק הפר גם את תקנות הבטיחות בעבודה שקובעות כי מעסיק מחויב לספק לעובד המטפל בעצמים מסוכנים וחדים כפפות להגנה על הידיים תוך פיקוח על השימוש בהן. הובהר כי המעסיק חרג מהוראות החוק בכך שנתן לעובד כפפות בד פשוטות במקום לספק לו כפפות מתאימות להגנה על כפות הידיים.
לפיכך נקבע כי המעסיק התרשל כלפי העובד ולכן הוא נושא באחריות לפצותו עבור הנזקים שנגרמו לו. עם זאת, לנוכח ניסיונו הרב של הפועל בביצוע העבודה ומודעותו לסביבת העבודה שבה הוא עבד, נפסק כי הוא היה יכול להיזהר יותר ולהתריע על הסכנה למעסיק, ולכן יוחס לו אשם תורם בשיעור של 10%.
בסוגיית הנזק, אורתופדית מומחית שמונתה על ידי בית המשפט קבעה כי לעובד נותרה נכות רפואית בשיעור של 10% לצמיתות בשל נזק לעצב ביד שמאל. השופטת אימצה את חוות דעתה של הרופאה וקבעה כי נכותו התפקודית של האיש אף היא בשיעור של 10%.
יש לך שאלה?
פורום תאונות קשות, נכויות ופגיעות גוף קשות
בסופו של דבר נקבע כי הפיצוי לעובד מסתכם בסך של 421,947 שקלים עבור פגיעה בכושר ההשתכרות, הפסדי פנסיה, כאב וסבל, עזרת צד ג' והוצאות רפואיות. לאחר ניכוי אשם תורם בסך של 42,194 שקלים וניכוי תגמולי ביטוח לאומי בסך של 156,662 שקלים, נפסק כי המעסיק ישלם לעובד סך של 223,090 שקלים. נוסף על כך המעסיק ישלם לעובד שכר טרחת עורך דין בסך של 53 אלף שקלים והוצאות משפט.
ת"א 29507-01-14