בית משפט השלום בקריות קיבל לאחרונה תביעת פיצויים שהגיש עובד נגד המעסיקה שלו, לאחר שנפגע בעינו מחבל שהשתחרר במהלך ביצוע עבודות להשחלת כבלי תקשורת. השופט קבע כי המעסיקה, חברה לביצוע עבודות תשתית, לא סיפקה לעובד אמצעי מיגון ומשקפי מגן שהיו יכולים למנוע את התאונה.


עוד נקבע כי שיטת העבודה שהייתה נהוגה בשטח יצרה סביבת עבודה מסוכנת עבור העובד. לפיכך נקבע כי החברה תפצה את העובד על העיוורון שנגרם לו בעין שמאל בעקבות התאונה.


לפי גרסת העובד בכתב התביעה, הוא נשלח על ידי המעסיקה שלו, חברה לביצוע עבודות תשתית, לטפל בתקלה דחופה ולבצע עבודה שכללה השחלת כבלי תקשורת. העובד סיפר כי ביצע את העבודה יחד עם שני עובדים נוספים, כאשר חבל המשיכה של הכבלים נקשר למחפרון כדי לאפשר את משיכת הכבל לאחר שמשיכה ידנית שלו נכשלה. מחפרון הוא טרקטור שמשמש לביצוע עבודות עפר באמצעות כף בחזית וזרוע חפירה הידראולית מאחור.


תוך כדי משיכת הכבל על ידי המחפרון, נקרע חבל המשיכה באופן פתאומי, פגע בעינו השמאלית של העובד בעוצמה וגרם לו לעיוורון.


העובד טען כי בעקבות האירוע הוא איבד את הראיה בעין שמאל, וועדה רפואית מטעם הביטוח הלאומי קבעה לו נכות רפואית קבועה בשיעור של 30% בשל העיוורון. הוא הוסיף כי התקרית אירעה בעקבות רשלנות המעסיקה והסביר כי לא קיבל כל הסמכה או הדרכה לצורך ביצוע העבודה.


העובד טען כי השימוש במחפרון נעשה בידיעת המעסיקה


לפי דברי העובד, שיטת העבודה שכללה שימוש במחפרון לצורך משיכת הכבלים, הייתה מקובלת על המעסיקה שרצתה לחסוך בעלות רכישת כננת – מכונה המשמשת למשיכת משאות כבדים באמצעות כבלים הנכרכים על גבי ציר.


העובד סיפר כי בשטח לא היה אף גורם מטעם המעסיקה אשר פיקח על העבודות והוסיף כי לא סופקו לו משקפי מגן. עוד נטען שהמעסיקה לא הדריכה את העובדים כיצד להשחיל את כבלי התקשורת בצורה בטוחה, ולכן היא נושאת באחריות לתאונה ולנזק שנגרם בעקבותיה.


מנגד, המעסיקה טענה כי גרסת העובד לנסיבות אירוע התאונה היא שקרית ואין לקבלה. עוד נטען כי במקרה זה לא היה צורך להשתמש בכננת, מאחר שהיה מדובר במשיכת כבלים למרחק קצר בעוד שכננת מיועדת לעבודות במרחקים ארוכים. על כן נטען כי היה ניתן לבצע את העבודה באמצעים ידניים בלבד.


החברה טענה שהעובד פעל על דעת עצמו ובניגוד להנחיות


לפי גרסת החברה אסור היה למשוך את הכבלים באמצעות המחפרון, והעובד עשה זאת על דעת עצמו ומבלי שהיה צורך בכך. המעסיקה הוסיפה כי המקרה אירע עקב יוזמה נקודתית של העובד, בעוד ששיטת העבודה שהונהגה במקום הייתה מבוססת אך ורק על משיכה ידנית. לפיכך דרשה החברה להטיל על העובד אשם תורם בשיעור גבוה לאירוע התאונה.


השופט קיבל את גרסת העובד לנסיבות התאונה והוסיף כי לא הוכח שהוא ביצע את פעולת משיכת הכבל באמצעות מחפרון מיוזמתו, אלא שהיה מדובר בשיטת עבודה שהונהגה בשטח על ידי המעסיקה, בוצעה בידיעתה ולא נאסרה על ידיה בשום שלב.


עוד צוין כי המעסיקה לא סיפקה לעובד משקפי מגן שהם אמצעי הגנה בסיסיים שהיו יכולים למנוע את הפגיעה המשמעותית בעינו.

 

שיטת העבודה שהונהגה בשטח יצרה סביבת עבודה מסוכנת


לפיכך, השופט החליט כי שיטת העבודה שהונהגה בשטח יצרה סביבת עבודה לא בטוחה עבור העובד, והיעדר אמצעי המיגון העמיד אותו בסיכון שהתממש עם פגיעת החבל בעינו. עוד נקבע כי העבודה באמצעות המחפרון בוצעה בידיעת המעסיקה שדרשה ביצוע מהיר של המשימה. על כן, הוחלט שלא לייחס לעובד אשם תורם.


בסוגיית הנזק צוין כי הנכות הרפואית שנקבעה לעובד על ידי ועדה של הביטוח הלאומי היא בשיעור של 30% בגין אובדן ראיה מלא בעין שמאל. השופט החליט לקבוע את נכותו התפקודית של העובד בשיעור של 45% מאחר שהבחין בירידה של 50% בשכרו לאחר התאונה שנבעה מהפגיעה בראייתו. השופט הוסיף כי יכולתו של הנפגע לשוב ולעבוד בעבודות בינוי ותשתית היא מוגבלת לנוכח אובדן ראייתו בעין שמאל.


בסופו של דבר, השופט קבע כי כלל הנזקים של העובד מסתכמים בסך של 1,587,651 שקלים עבור כאב וסבל, הפסד השתכרות לעבר ולעתיד, הפסד פנסיה, עזרת צד שלישי והוצאות רפואיות. מאחר שהתאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה, נוכו התגמולים שקיבל העובד בסך של 780,956 שקלים מסכום הפיצוי הכולל.

 

יש לך שאלה?

פורום אובדן כושר עבודה


לפיכך נקבע כי המעסיקה תשלם לעובד סך של 806,695 שקלים בתוספת שכר טרחת עורך דין בסך של 161,339 שקלים והוצאות משפט בסך 8,700 שקלים.


ת"א (קריות) 22504-08-13