בית משפט השלום בחיפה קיבל לאחרונה תביעת פיצויים שהגיש פועל במפעל זכוכית נגד מעסיקו - מפעל בו מתבצע חיתוך ועיבוד לוחות זכוכית, לאחר שנפגע בידו מלוח זכוכית שנשבר בתאריך 31.10.2017. לאחר שהשופטת בחנה את מכלול העדויות והראיות היא קבעה שהמעסיק נושא באחריות לנזק שנגרם לעובד מאחר שלא הדריך אותו לעבודה בטיחותית ולא פיקח עליו במהלך ביצוע העבודה.
לוח הזכוכית התנפץ וגרם לעובד לפציעה ביד
לפי העובדות שפורטו בפסק הדין, פועל במפעל זכוכית שהיה בגיל 20 בזמנים הרלבנטיים, אשר החל לעבוד במקום העבודה בשנת 2014 נפגע בידו הימנית בעת שהרים לוח זכוכית מעגלה ייעודית והעביר אותו לתנור לצורך חיסום. בעת ההעברה הלוח התנפץ וגרם לעובד לנזק גוף.
העובד טען כי לא שינה את אופן פעולתו הרגיל כשהרים את לוח הזכוכית שנשבר וגרם לו נזק. על כן, העובד טען שהשבר נוצר עקב כשל בזכוכית. לחילופין נטען שהעובד פגע במכשול בזמן שהרים את לוח הזכוכית. כמו כן, העובד הוסיף כי המעסיק נהג שלא לספק לעובדיו כפפות ייעודיות למניעת פציעה.
המעסיק טען כי הוא מעביר לעובדים הדרכות בטיחות ומספק להם כפפות
מנגד, נציג המעסיק העיד כי עם קליטתו של פועל חדש במפעל הוא מקבל הדרכה בנוגע לעבודה. עוד נטען כי עובדי המפעל עוברים הדרכת בטיחות פעמיים בשנה וחותמים על כך שאכן עברו הדרכת בטיחות. הנציג הוסיף כי במחסן המפעל ישנן כפפות שנועדו להגנה מפני זכוכיות כמו גם מגנים לידיים, כאשר העובדים לוקחים את ציוד המגן בעצמם אך אינם חותמים עליו.
נציג המעסיק הוסיף וטען כי הוא לא ראה את העובד משתמש בכפפות מגן או במגנים לידיים בעת העבודה. עוד נטען כי התאונה התרחשה באשמת העובד שלא נעזר בעובד נוסף לצורך הרמת לוח הזכוכית לעבר התנור.
מעסיק מחויב ליצור מקום עבודה בטוח עבור עובדיו ולהנהיג בו שיטות עבודה בטוחות
לאחר שהשופטת בחנה את מכלול העדויות והראיות היא ציינה שכל מעסיק מחויב ליצור מקום עבודה בטוח עבור עובדיו ולהנהיג בו שיטות עבודה בטוחות. נוסף על כך צוין כי כל מעסיק מחויב להדריך את עובדיו, להזהיר אותם בנוגע לסיכונים הטמונים בעבודה ולוודא כי הם נוקטים באמצעי זהירות בפועל.
השופטת הוסיפה שמעסיק לא יוצא ידי חובה באמצעות אספקת אמצעי הגנה והעברת הדרכת בטיחות לעובדיו אלא הוא מחויב לפקח על כך שהם מצייתים להנחיות הבטיחות במהלך העבודה. לפי קביעת השופטת, המעסיק אינו רשאי להניח שעובד ינקוט מיוזמתו באמצעים למניעת תאונות. המעסיק צריך להניח כי עובדיו עשויים להתרשל ועל כן עליו ליצור עבורם סביבת עבודה שתקשה על התרשלותם.
המעסיק לא פיקח כראוי על הפועל במהלך ביצוע העבודה
לאחר שבחנה את הנתונים הרלבנטיים השופטת קבעה כי לא היה כל סוג של פיקוח על עבודת הפועל בזמן התאונה. על כן, השופטת קבעה כי פגיעת העובד בתאונה הוכחה והמעסיק נושא באחריות לפגיעה זו בגין התרשלות ואי עמידה בהנחיות המעוגנות בחוקי העבודה.
בסוגיית האשם התורם השופטת קבעה שלא הוכח שהעובד פעל בניגוד לנהלים במקום העבודה, מלבד כפפות שלא עטה על ידיו. על כן, השופטת קבעה שהעובד לא עטה כפפות ומגנים וחשף עצמו לסיכון. השופטת הוסיפה שיש לייחס לפועל אשם תורם בשיעור של 10% בלבד.
השופטת ציינה שמדובר בעובד מנוסה, והוסיפה כי לא הוכח שפעל בניגוד לנהלי העבודה במפעל, כאשר המעסיק מחויב ליצור עבור העובד סביבת עבודה שתקשה על התרשלותו, לספק לעובדיו אמצעי הגנה ולאכוף את השימוש בהם.
מומחה רפואי בתחום האורתופדי קבע שבעקבות התאונה נותרה לעובד נכות בשיעור של 30%
לנוכח פערים בין חוות דעתם של המומחים הרפואיים מטעם הצדדים, מונה מומחה רפואי בתחום האורתופדי אשר קבע כי בעקבות התאונה נותרה לעובד נכות קבועה בשיעור של 30% עקב פגיעה בעצב המדיאני. עוד נקבעה לו נכות בשיעור של 5% בגין צלקת. בתחום הנפשי נקבע כי נכותו הקבועה של העובד עקב התאונה היא בשיעור 5%.
השופטת קבעה כי הנכות התפקודית של העובד היא זהה לשיעור נכותו הרפואית המשוקללת - 36.83%.
בסופו של דבר, השופטת קבעה שנזקי העובד מסתכמים בסך של 2,447,339 שקלים עבור כאב וסבל, הפסדי שכר לעבר ולעתיד, הפסדי פנסיה, עזרת צד שלישי והוצאות רפואיות לעבר ולעתיד. לאחר ניכוי אשם תורם בסך של 244,733 שקלים וגמלאות המוסד לביטוח לאומי שקיבל ויקבל העובד בסך 2,120,396 שקלים, נקבע כי המעסיק יפצה את העובד בסך של 82,209 שקלים.
יש לך שאלה?
כמו כן נקבע כי המעסיק ישלם לעובד שכר טרחת עורך דין בסך של 16,400 שקלים, את החזר חלקו של העובד בעלות חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט והחזר אגרה בסך 710 שקלים.
ת"א 10603-01-21