בית משפט השלום בירושלים עסק לאחרונה בשאלת העונש הראוי לאישה בגיל 38, רווקה ואם לילד, אשר הורשעה לאחר שהודתה בעבירות הונאה בכרטיס חיוב, גנבת כרטיס חיוב וגנבה לאחר שנטלה את פרטי כרטיס האשראי של בן זוגה וביצעה באמצעותם עסקאות בסך אלפי שקלים ללא ידיעתו.
לפי העובדות שתוארו בגזר הדין, בתאריך 7.4.20 האישה אמרה לבן זוגה שהיא לא מוצאת את כרטיס האשראי שלה וביקשה ממנו סיוע באיתורו. בן הזוג נתן לאישה את כרטיס האשראי שלו ואישר לה להשתמש בו לצורך רכישת מצרכים במרכול.
האישה החזירה לבן זוגה את כרטיס האשראי שלו אחרי שהעתיקה את פרטיו ושמרה אותם
בתאריך 27.5.20 נזכר בן הזוג כי כרטיס האשראי שלו נותר ברשותה של זוגתו וביקש ממנה שתחזיר אותו לידיו. האישה החזירה לבן הזוג את כרטיס האשראי אחרי שהעתיקה את פרטיו ושמרה אותם אצלה. בשלב זה בן הזוג בדק את פירוט החיובים שלו וראה שהאישה השתמשה בכרטיס האשראי שלו ב-23 הזדמנויות שונות וביצעה חיובים בסך כולל של 3,705 שקלים מתאריך 7.4.20 עד לתאריך 25.7.20.
בן הזוג בדק גם את החיובים בכרטיס האשראי הנוסף שלו, המשמש אותו לביצוע עסקאות במטבע זר בלבד וגילה שבוצעו בו חמש עסקאות בסך 29.55 דולר מתאריך 30.3.20 ועד תאריך 29.6.20. לאחר בדיקה נוספת של החיובים בכרטיס הוא גילה שלמרות העובדה שהאישה השיבה לו את הכרטיס היא המשיכה לבצע באמצעותו עסקאות נוספות בסך של 576 שקלים מתאריך 1.6.20 ועד לתאריך 27.6.20.
האישה גנבה 1,500 דולר במזומן ממגירה בבית של בן זוגה
נוסף על כך, מתאריך 30.3.20 ועד תאריך 1.7.20 האישה נטלה 1,500 דולר ממגירה בביתו של בן זוגה מבלי שקיבלה רשות לכך.
האישה נשלחה לשירות המבחן לצורך הכנת תסקיר בעניינה. בתסקיר שהוגש לבית המשפט צוין כי האישה היא בגיל 38, רווקה ואם חד הורית לתינוק בגיל שנה. צוין כי היא סיימה 12 שנות לימוד עם תעודת בגרות וביצעה שירות מלא בצה"ל כלוחמת. בשירות המבחן האישה מסרה כי היא בחופשת לידה מוארכת ומתכננת לחזור לעבוד כנהגת אמבולנס במד"א עם סיום החופשה.
לגרסתה, בתקופה הרלבנטית התמודדה עם קושי כלכלי ולנוכח חובותיה לא הייתה יכולה לרכוש מזון ומוצרים בסיסיים. על כן, נטלה כספים מבן זוגה ללא ידיעתו. האישה הוסיפה כי לאחר סיום הקשר עם בן הזוג חלה הדרדרות במצבה הנפשי, היא החלה לצרוך אלכוהול באופן מופרז אך נגמלה בסיועו של אדם קרוב.
שירות המבחן המליץ לשקול בחיוב לבטל את הרשעתה של האישה ולהעמידה בצו מבחן
שירות המבחן ציין כי האישה נטלה אחריות על מעשיה וחוותה בושה בעקבות ביצועם. שירות המבחן התרשם כי מדובר באישה שמגיעה מרקע משפחתי מורכב אשר במשך שנים התאמצה לשמור על רמת תפקוד תקינה. צוין כי האישה אינה מחזיקה בדפוסי התנהגות שוליים וביצעה את העבירות עקב מצוקה כלכלית. שירות המבחן הוסיף שמדובר בהסתבכות היחידה של האישה אשר הביעה הבנה לבעייתיות במעשיה, אמפתיה לבן זוגה לשעבר ונכונות לקחת חלק בהליך טיפולי.
על כן, שירות המבחן המליץ לשקול בחיוב את אי הרשעתה של האישה ולהעמידה בצו מבחן לצד צו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 100 שעות.
התביעה טענה כי האישה פגעה בערכים מוגנים והוסיפה שבשל חומרת המעשים יש להרשיעה, אולם עקב נסיבותיה האישיות של האישה הסכימה לחרוג ממתחם העונש ההולם ולהסתפק בעונש של 200 שעות שירות לתועלת הציבור, מאסר על תנאי ופיצויים לבן זוגה לשעבר.
מנגד, סנגורה של האישה טען כי הכספים שנלקחו מבן הזוג לא שימשו לביצוע עבירות הונאה לצורך תועלת אישית ומותרות אלא עבור ביגוד ומזון בלבד. הסנגור הוסיף וציין את מצבה הנפשי של האישה באותה העת, את נטילת האחריות מצידה על המעשים שביצעה ואת רצונה להשיב לבן זוגה לשעבר את כספו. הסנגור הוסיף וטען כי יש לאמץ את עמדת שירות המבחן לנוכח נסיבות האירוע, נטילת האחריות מצד האישה והשלכות ההרשעה לגביה.
אין מקום לבטל את הרשעת האישה כי לא הוכח שייגרם לה נזק קונקרטי בעקבותיה
לאחר שבחן את מכלול העדויות והראיות השופט קבע כי במקרה זה אין מקום לבטל את הרשעתה של האישה מאחר שלא הוכח כי ייגרם לה נזק קונקרטי בעקבות ההרשעה. כמו כן נקבע שאין מקום להורות על ביטול ההרשעה לנוכח אופי המעשים שביצעה וחומרתם.
השופטת ציינה שלא מדובר בעבירה חד פעמית אלא בריבוי עבירות גנבה והונאה שבוצעו במשך תקופה ממושכת כלפי בן זוגה של האישה באותה העת.
יש לך שאלה?
השופט ציין כי האישה נטלה אחריות על מעשיה בבית המשפט ואצל שירות המבחן וכי אין לה עבר פלילי. בסופו של דבר השופט החליט להטיל על האישה עונש של 100 שעות שירות לתועלת הציבור, 3 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים שלא יופעל אם היא לא תבצע עבירה מהעבירות שבהן הורשעה במשך 3 שנים, התחייבות בסך 3,500 שקלים שלא תבצע עבירת רכוש או הונאה במהלך תקופה של שנתיים ופיצוי למתלונן בסך 5,000 שקלים.
ת"פ (י-ם) 59250-12-20
