בית משפט השלום בקריות קיבל לאחרונה תביעת פיצויים שהגיש גבר נגד מרכול לאחר שבסיומן של קניות שערך במקום הוא החליק על רצפה רטובה ומחליקה ביציאה מהמרכול ונחבל בגב התחתון ובמרפק. לאחר שבחנה את מכלול העדויות והראיות השופטת קיבלה את התביעה וקבעה כי בעל המרכול הפר את חובת הזהירות שלו כלפי האב בכך שלא דאג לרצפה יבשה, נקייה מנוזלים ומפגעים שמסכנים את ציבור המבקרים במקום.


לפי גרסת האב, בתאריך 1.12.16 במהלך ביקור במרכול לצורך עריכת קניות יחד עם בני משפחתו כאשר הוא נושא עליו את בתו הקטינה, הוא החליק ביציאה מהחנות על רצפה רטובה ומחליקה אשר לא היה ניתן להבחין בה.


בעקבות התאונה נגרמו לאב חבלות בגב התחתון ובמרפק


האב טען כי בעקבות התאונה נגרמו לו נזקי גוף, כאשר עיקר פגיעותיו התמקדו בגב התחתון ובמרפק. עוד נטען כי בעקבות התאונה הוא החל לסבול מכאבים חזקים, מהגבלות תנועה בגב ובמרפק ומבלטי דיסק. האיש הוסיף וטען כי כתוצאה מהתאונה הוא הפך למוגבל ונכה, סובל באופן קבוע ממגבלות ומכאבים ולא הצליח לשוב לבצע את עבודתו.


מנגד, בעל המרכול טען כי הפגיעה נגרמה לאיש בנסיבות אחרות ולא כפי שנטען בתביעה שהגיש האב.


האב הצליח להוכיח את גרסתו בנוגע לנסיבות התרחשות התאונה


לאחר שבחנה את כלל העדויות והראיות השופטת קיבלה את התביעה וקבעה כי האב הצליח להוכיח את גרסתו לנסיבות התרחשות התאונה. לפי קביעת השופטת, מבעל מרכול מצופה שידאג להבטיח שמשטח ההליכה במקום יהיה בטיחותי לשימוש ציבור המבקרים במקום, כאשר לא משנה אם מדובר במקום שבו נערכות הקניות או בשטחי הכניסה והיציאה מהמרכול, כל עוד מדובר בשטח המצוי בבעלות ובאחריות בעל המרכול.


מאחר שבעל המרכול לא הביא כל ראיה אודות אופן ניקיון המרכול מבפנים ומבחוץ כולל אמצעים שננקטו כדי למנוע את הסיכון שהאב נחשף אליו בעת צאתו מהמרכול, השופטת קבעה כי בעל המרכול התרשל כלפי האיש. השופטת הוסיפה כי לפי הדין והפסיקה בעל המרכול נושא בחובת זהירות מושגית וקונקרטית כלפי המקרים במרכול, כאשר במקרה זה הוא הפר את חובתו כלפי האב ועל כן מחויב לפצותו על הנזק שנגרם לו בעקבות התאונה.


האב נהג בחוסר זהירות כאשר נשא על יד אחת את בתו ובידו השנייה נשא מארז כבד


השופטת קבעה כי במקרה זה עיון בסרטון שצולם על ידי מצלמה שהוצבה במרכול מלמד כי האב נהג בחוסר זהירות בכך שנשא בידו האחת את בתו הקטינה ואילו בידו השנייה נשא מארז כבד. השופטת ציינה כי האב היה צריך לתת את דעתו לכך שהיציאה מהמרכול עלולה להיות מחליקה, ואם ידיו היו פנויות הוא היה יכול למזער את הנזק שנגרם לו בעקבות התאונה. על כן, השופטת קבעה לאב אשם תורם בשיעור של 30%.


בעקבות פערים בין הקביעות בחוות הדעת של המומחים הרפואיים שהגישו הצדדים, השופטת מינתה מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום האורתופדיה אשר בדק את האב, עיין במסמכים הרפואיים הרלבנטיים ובחוות הדעת הרפואיות שהגישו הצדדים וקבע כי בעקבות התאונה נותרה לאב נכות קבועה בשיעור של 10% בגין השפעה קלה על התנועות או על כושר הפעולה הכללי.


התאונה השפיעה על תפקודו ועל בחירותיו המקצועיות של האיש


בסוגיית הפגיעה התפקודית שנגרמה לאיש בעקבות התאונה, השופטת קבעה כי מכלול הנתונים הרלבנטיים מלמדים כי התאונה השפיעה במידה מסוימת על בחירותיו המקצועיות ועל תפקודו של האיש, על מספר המשמרות שלקח על עצמו בעבודה ועל בחירתו למקד את מאמציו במקום עבודה אחד בלבד. כמו כן צוינה ירידה בממוצע השכר השנתי של האיש. על כן, השופטת קבעה כי נכותו התפקודית של האיש היא בשיעור של 10%, זהה בדיוק לנכותו הרפואית.


השופטת קבעה שנזקיו של האיש בעקבות התאונה מסתכמים בסך של 217,875 שקלים עבור הפסדי שכר בעבר, אובדן כושר השתכרות בעתיד, עזרת צד שלישי לעבר ולעתיד, הפסד פנסיה, הוצאות רפואיות, הוצאות נסיעה וכאב וסבל.

 

יש לך שאלה?

פורום תאונות כלליות - בבית, ברחוב, שטח ציבורי, מתקני ספורט, פיצויים ועוד


מכיוון שהשופטת קבעה לאב אשם תורם בשיעור של 30%, היא ניכתה סכום של 65,363 שקלים מסך הפיצוי שפסקה לו. על כן, בעל המרכול חויב לפצות את האב בסך כולל של 152,513 שקלים. נוסף על כך, השופטת קבעה שבעל המרכול ישלם לאיש שכר טרחת עורך דין בסך 36,000 שקלים והוצאות משפט.


ת"א 5405-04-18