בית משפט השלום בחיפה קיבל לאחרונה תביעת פיצויים שהגיש עובד בניה ושיפוצים נגד מעסיקו לאחר שנפל אל הקרקע ממרפסת שממוקמת בקומה השנייה של בניין בו ביצע עבודות בנייה ושיפוצים. לאחר שבחנה את מכלול העדויות והראיות השופטת קבעה כי המעסיק לא נקט באמצעים מספקים למניעת נפילתו של העובד מהמרפסת שעליה עבד והפר חובות חקוקות שנועדו להגן על העובד במהלך ביצוע העבודה.
מכשיר הקונגו "קפץ" לאחור והפיל את העובד ממרפסת בגובה שלושה מטרים
לפי גרסת העובד, במהלך עבודתו להרחבת דלת בקומה השנייה של הבניין על ידי פתיחת קורות בטון באמצעות מכשיר קונגו, הוא עמד על מרפסת ארוכה וצרה ליד מעקה נמוך. כדי לייצב את עצמו העובד הניח רגל אחת על המעקה הנמוך והניח רגל שניה על בלוק שמיקם על רצפת המרפסת והפעיל את הקונגו. במהלך העבודה עם מכשיר הקונגו, המכשיר "קפץ" לאחור והפיל אותו מהמרפסת שהייתה בגובה של יותר משלושה מטרים אל הקרקע.
העובד פונה ממקום התאונה למרכז הרפואי זבולון לצורך קבלת טיפול רפואי ראשוני ומהמרכז הרפואי הוא הועבר לבית חולים, שם אובחן כסובל משברים בשורש כף יד ימין ומשברים בעצמות הפנים. על כן העובד עבר קיבוע מתכתי פנימי של השברים בכף יד ימין ואושפז בבית החולים למשך שמונה ימים. לאחר שחרורו מבית החולים, העובד היה במעקב רפואי בבית החולים ובקופת חולים ובתאריך 30.1.17 עבר ניתוח להוצאת הקיבוע.
מומחה רפואי בתחום האורתופדיה קבע לעובד נכות קבועה בשיעור של 19%
המוסד לביטוח לאומי הכיר בתאונה כתאונת עבודה וקבע לעובד נכות צמיתה בשיעור של 19% החל מתאריך 1.7.16. העובד צירף לתביעתו חוות דעת של מומחה רפואי בתחום האורתופדיה אשר קבע כי בעקבות התאונה נותרה לו נכות קבועה בשיעור של 19%. מומחה בתחום הנוירולוגיה קבע כי בעקבות התאונה נותרה לו נכות נוירולוגית בשיעור של 10% עקב מצב לאחר חבלת ראש עם שברים בעצמות הפנים ובגולגולת.
העובד טען כי אם היו מותקנים מעקה או גדר מעל הקיר, נפילתו הייתה נמנעת. עוד נטען כי המעסיק לא סיפק לעובד רתמת בטיחות מתאימה לעבודה בגובה.
מנגד, המעסיק טען כי התביעה הוגשה על ידי העובד בשיהוי רב שפגע ביכולתו להתגונן מפניה. המעסיק הוסיף וטען כי לא ביקש מהעובד לעמוד על מעקה המרפסת לצורך ביצוע העבודה ולא הורה לו להסתכן כדי לבצע עבודה כלשהי. לפי גרסת המעסיק, הוא לא נכח ליד העובד ואם העובד אכן פעל כפי שטען, הרי שפעל על אחריותו, על דעת עצמו ובניגוד להיגיון סביר.
המעסיק לא הדריך את העובד ולא סיפק לו אמצעי הגנה מתאימים לעבודה בגובה
השופטת קבעה כי התאונה אירעה בעת שהעובד נדרש לחצוב בקיר כדי להגדיל את פתח הדלת כאשר המעסיק לא הדריך אותו כיצד לבצע את עבודתו, לא סיפק לו אמצעי הגנה מתאימים לעבודה בגובה ולא הדריך אותו כיצד לעבוד בגובה. לפי קביעת השופטת, המעסיק לא נקט באמצעים מספקים כדי למנוע את נפילת העובד מהמרפסת שעליה הוא עבד. השופטת קבעה כי המעסיק לא הדריך את העובד כיצד לבצע את העבודה אף שהיה צריך לצפות שעבודה עם קונגו עלולה להיות מסוכנת לנוכח המיקום הגבוה שבו עבד העובד ובהיעדר מעקה מספק.
השופטת הוסיפה כי במקרה זה המעסיק אף הפר מספר חובות חקוקות שנועדו להגן על העובד כגון פקודת הבטיחות בעבודה, תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה) ותקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה).
נוסף על כך, השופטת ציינה כי המעסיק הפר את חובת הזהירות הקונקרטית שמוטלת עליו כלפי העובד בכך שלא סיפק לו הדרכה נאותה לעבודה בגובה, לא יישם את נהלי הבטיחות שיסייעו להבטיח את מניעת נפילתו ולא דאג לכך שהוא ישתמש ברתמה. השופטת הוסיפה כי המעסיק היה צריך לצפות כי שבירת קיר חיצוני תוך הישענות על מעקה נמוך, היא עבודה שבהיעדר הדרכה מתאימה ובהיעדר אמצעי זהירות עלולה לגרום לנפילת העובד ולפציעתו. על כן, השופטת קבעה כי התאונה אירעה לעובד בעקבות התרשלות המעסיק.
השופטת ייחסה לעובד אשם תורם בשיעור של 20%
בסוגיית האשם התורם השופטת קבעה כי העובד בחר להניח רגל אחת על המעקה הנמוך ואת הרגל השנייה על בלוק שהוצב על רצפת המרפסת. על כן, נקבע כי העובד תרם ליצירת הסיכון שהוביל לנפילתו מהמרפסת ולכן יוחס לו אשם תורם בשיעור של 20%.
השופטת קבעה כי נכותו התפקודית של העובד היא כשיעור נכותו הרפואית המשוקללת - נכות בשיעור 19%.
בסופו של דבר, השופטת קבעה כי נזקיו של העובד מסתכמים בסך של 413,739 שקלים עבור הפסד שכר לעבר, הפסד שכר לעתיד, הפסד תנאים סוציאליים ופנסיה, כאב וסבל ועזרת צד שלישי לעבר ולעתיד.
יש לך שאלה?
לאחר הפחתת 20% אשם תורם, נזקי העובד מסתכמים בסך של 330,992 שקלים. מסכום זה נקבע שיש לנכות מענק נכות ודמי פגיעה בסך של 119,847 שקלים. לפיכך, המעסיק חויב לשלם לעובד פיצויים בסך של 211,144 שקלים בתוספת שכר טרחת עורך דין בסך של 49,408 שקלים, הוצאות משפט ושכר טרחת המומחה בתחום האורתופדי בסך של 2,500 שקלים.
ת"א 6543-11-19