בית משפט השלום בתל אביב יפו קיבל לאחרונה תביעת פיצויים שהגישה אישה נגד העירייה לאחר שבמהלך טיול עם כלביה היא החליקה לבור ביוב ונחבלה ברגלה כאשר ניסתה לחלץ את כלבה מהבור. לאחר שבחנה את כלל העדויות והראיות השופטת קבעה שהעירייה הייתה צריכה לדעת על פוטנציאל המסוכנות של האזור ולפעול כדי לסלקו.


האישה דרכה על מכסה ביוב שהסתובב על צידו וגרם לרגלה להחליק לתוך הבור


לפי העובדות שפורטו בפסק הדין, בתאריך 24.4.16 בשעות הערב, אישה טיילה עם שני כלביה באחד מרחובות העיר בסמוך לבניין בבנייה כאשר לפתע דרכה על מכסה של בור ביוב שנראה סגור, המכסה הסתובב על צידו ורגלה החליקה לתוך הבור. האישה הצליחה לחלץ את עצמה בקושי מהבור, כאשר לפתע אחד מכלביה החליק לתוך הבור ומכסה הביוב הפעיל עליו לחץ. האישה רצתה לחלץ את כלבה, ניסתה להרים את מכסה הביוב אך כשלה והוא נפל על בוהן רגל שמאל שלה וגרם לה נזק.


האישה טענה כי העירייה התרשלה כלפיה כאשר לא קיבעה את מכסה הביוב באופן ראוי כך שתוכל לדרוך עליו מבלי שיזוז ויסתובב על צידו. עוד נטען כי העירייה לא דאגה שהמדרכה תהיה נקיה ממפגעים, ולא התקינה שילוט מתאים למניעת מעבר של הולכי רגל במקום שבו בוצעו עבודות בניה. האישה הוסיפה כי בעקבות התאונה נותרה לה נכות תפקודית ורפואית.


העירייה טענה שהבור נחזה להיות סגור ולכן היא לא חשדה שהוא פתוח


מנגד, העירייה טענה כי בור הביוב נחזה להיות סגור ולכן לא הייתה לה כל סיבה לחשוד שהוא פתוח. עוד נטען כי אחריות העירייה אינה מוחלטת ועל כן אי אפשר לצפות מהעירייה שתדע בכל רגע נתון אודות כל מפגע שקיים ברחבי העיר או במדרכותיה.


העירייה הוסיפה כי האישה לא הצליחה להוכיח שהעירייה ידעה או שהיה עליה לדעת על קיומו של מפגע ולמרות זאת לא טיפלה בו כראוי. לפי טענת העירייה הגורם שנושא באחריות למפגע הוא צד שלישי שעבד במקום. באשר לנכותה של האישה נטען כי הנכות היא מזערית, אסתטית ונעדרת כל השפעה תפקודית.


הקבלן התנער מאחריות למפגע וטען כי בור הביוב לא היה מצוי בשטח אתר הבניה שבו עבד


הצד השלישי - הקבלן טען כי בור הביוב לא היה מצוי בשטח אתר הבניה שבו הוא בנה. עוד נטען כי הקבלן לא עשה כל שימוש בבורות הביוב ועל כן הוא אינו אמון על תחזוקתם.


בחוות דעת רפואית שהגישה האישה נקבע כי היא סובלת מעיוות מכער של הציפורן בכף הרגל עם רגישות מקומית, מקושי להלך על קצות האצבעות וממגבלה תפקודית וקוסמטית משולבת וקבועה ללא כל צפי להטבה. על כן נקבעו לה נכויות זמניות ונכות קבועה בשיעור של 5%.


העירייה והקבלן לא הגישו חוות דעת נגדיות והוסכם בין הצדדים שנכותה הרפואית של האישה תעמוד על 5%.


לאחר שבחנה את כלל העדויות הוראית השופטת קבעה כי גרסתה של האישה לנסיבות אירוע התאונה הייתה ברורה ועקבית. על כן החליטה לקבל את גרסתה של האישה לנסיבות אירוע התאונה.


העירייה הייתה מחויבת להפעיל פיקוח מוגבר כלפי הקבלנים שעובדים בתחומה


השופטת קבעה כי העירייה כמי שהתקשרה עם קבלנים, הייתה מחויבת להפעיל פיקוח מוגבר מטעמה כלפיהם כדי לוודא שהם מבצעים את הבניה כנדרש ומבלי ליצור מפגעים וזאת נוסף על פיקוח שוטף מטעמה מתוקף חובתה לדאוג למדרכות בטוחות להליכה כעירייה, מחזיקה ובעלים בפועל של המדרכות סביב אתר הבניה.


השופטת הוסיפה כי התקשרותה של העירייה עם קבלנים בחוזים לצורך ביצוע עבודות בניה אינה פוטרת אותה מחובתה לדאוג לביטחון תושביה. לפיכך נקבע כי העירייה לא הוכיחה שפעלה להסרת המפגעים בשטח הציבורי וזאת למרות שהייתה צריכה ויכולה לצפות את המפגע לנוכח ביצוע עבודות בניה במקום.


לאישה לא הייתה כל סיבה שלא ללכת על המדרכה מפני שבור הביוב נחזה להיות סגור


השופטת ציינה כי לאישה לא הייתה כל סיבה שלא לצעוד על המדרכה מפני שמכסה הביוב נחזה להיות סגור. על כן לא נקבע לה כל אשם תורם לתאונה.


בנוגע לאחריות הצד השלישי השופטת קבעה שמדובר בגרסת הקבלן אל מול גרסת העירייה כאשר אף אחד מהצדדים לא הביא תימוכין לגרסתו. מאחר שהודעה לצד שלישי היא כתביעה, הנטל להוכיח את ההודעה היה מוטל על העירייה שהייתה צריכה להטות את הכף לטובתה. בסוגיית הנכות התפקודית השופטת קבעה כי האישה לא הצליחה להוכיח שנכותה הרפואית אכן משפיעה על תפקודה.

 

יש לך שאלה?

פורום תאונות כלליות - בבית, ברחוב, שטח ציבורי, מתקני ספורט, פיצויים ועוד


בסופו של דבר, השופטת קבעה שנזקיה של האישה מסתכמים בסך של 84 אלף שקלים עבור הפסדי השתכרות לעבר ולעתיד, עזרת הזולת לעבר, הוצאות רפואיות והוצאות נסיעות לעבר ולעתיד וכאב וסבל. נוסף על כך נקבע כי העירייה תשלם לאישה 19,600 שקלים עבור שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט.


ת"א 31064-12-17