בית משפט השלום בבאר שבע קיבל לאחרונה תביעת פיצויים שהגישה צעירה בגיל 23 אשר לאחר חודשיים שירות לאומי במעבדה כימית של בית ספר נגרמו לה שלפוחיות, סדקים, שינויי צבע ופריחה קשה בעור הידיים. לאחר שבחן את כלל העדויות והראיות השופט קבע כי הצעירה נפגעה בעקבות חשיפה לחומרים כימיים במהלך עבודתה לאחר שבית הספר לא סיפק לה אמצעי בטיחות הולמים ולא העביר לה הדרכה מתאימה.


לאחר חודשיים של עבודה במעבדה כימית הצעירה החלה לסבול מפריחה קשה בידיים


לפי העובדות שפורטו בפסק הדין, בחודש ספטמבר בשנת 2016 הצעירה החלה שירות לאומי במעבדה כימית בבית ספר משותף ניסויי. לטענת הצעירה, אחרי חודשיים של עבודה במעבדה הכימית החלו להופיע על ידיה פריחה קשה, שלפוחיות, סדקים ושינויי צבע.


המוסד לביטוח לאומי הכיר בפגיעה של הצעירה כנובעת מחשיפה לחומרים במסגרת שירות לאומי וקבע לה נכות קבועה בשיעור של 15% עבור אקזמה כרונית עם הפרעות בינוניות. הצעירה צירפה לתביעה חוות דעת של מומחה רפואי. בחוות הדעת המומחה ציין שלפני העבודה במעבדה הכימית לא הייתה לצעירה בעיה של אקזמה בידיים. המומחה הוסיף כי קיים קשר סיבתי בין הבעיה הרפואית של הצעירה לבין עבודתה במעבדה הכימית וקבע לה נכות קבועה בשיעור של 20%.


הצעירה טענה שבית הספר לא הדריך אותה כראוי ולא סיפק לה כפפות לצורך ביצוע העבודה


הצעירה טענה כי בית הספר לא הציג לה הוראות בטיחות לפני תחילת העבודה במעבדה, לא סיפק לה כפפות ולא נתן לה הנחיות בנוגע לעבודה בטיחותית במעבדה הכימית. הצעירה הוסיפה וטענה כי בשל גילה וחוסר ניסיונה אין מקום להשית עליה אשם תורם.


מנגד, בית הספר טען כי מצבה הרפואי של הצעירה אינו מתאים לדלקת עור בתר תעסוקתית. לקביעת המומחה הרפואי מטעם בית הספר, הצעירה חלתה בדלקת עור שאינה ספציפית אשר נגרמה לה עקב מגע של העור עם חומר גירוי ולכן קבע לה נכות קבועה בשיעור של 5%.

 

בית הספר הוסיף וטען כי הצעירה חויבה לעבוד עם כפפות, כי כל החומרים שמצויים במעבדה אושרו על ידי משרד החינוך וכי לצעירה לא היה כל מגע ישיר עם חומרים אלו.


מומחה רפואי מטעם ביהמ"ש קבע שהצעירה פיתחה דלקת בעור הידיים עקב עבודתה במעבדה


בעקבות הפערים בין הקביעות בחוות הדעת של המומחים מטעם הצדדים, השופט מינה מומחה מטעם בית המשפט אשר בדק את הצעירה, סקר את התיעוד הרפואי שהונח בפניו וקבע שהצעירה פיתחה דלקת בעור עקב עבודתה במעבדה. המומחה קבע לצעירה נכות זמנית בשיעור של 20% לתקופה של שנה החל מחודש דצמבר 2016 ונכות קבועה בשיעור של 5% החל מחודש דצמבר 2017.


לאחר שבחן את כלל העדויות והראיות השופט קבע שהצעירה אכן נחשפה לחומרים כימיים במסגרת שירותה הלאומי, ובעקבות חשיפה זו נגרמה לה בעיה רפואית בידיים. על כן, השופט קבע שקיים קשר סיבתי בין מצבה הרפואי של הצעירה לבין החשיפה לחומרים הכימיים במעבדה.


הנזק שנגרם לצעירה היה יכול להימנע אם בית הספר היה נוקט באמצעי זהירות ראויים


השופט ציין כי במקרה זה הנזק שנגרם לצעירה היה יכול להימנע אם בית הספר היה נוקט באמצעי זהירות ראויים והצעירה הייתה עוברת הדרכה מתאימה לעבודה עם חומרים כימיים. השופט קבע כי אזהרה סתמית וכללית אודות קיומו של סיכון אינה פוטרת את המעסיק מחובת ההדרכה המקצועית שנוגעת לאופן ביצוע העבודה והשימוש באמצעי מגן, מחובת הפיקוח על התנהגות העובדים ומנקיטת אמצעי בטיחות מתאימים.


השופט קבע שבית הספר לא הדריך את הצעירה כראוי בדבר הסכנות הכרוכות בסביבת העבודה ולכן הפרה את חובותיה כמעסיקה. השופט הוסיף כי הצעירה ביצעה את עבודתה מבלי שקיבלה הכשרה ראויה, הוראות ונהלי בטיחות ועבודה מתאימים.


בית הספר היה יכול לצפות שהתרשלותו תוביל לנזק שנגרם לצעירה


לפי קביעת השופט, בית הספר נושא באחריות לנזק שנגרם לצעירה מכיוון שהפר את חובותיו כלפיה והיה יכול לצפות שהתרשלותו תוביל לנזק שנגרם לה.


בסופו של דבר השופט קבע כי בית הספר ישלם לצעירה פיצויים בסך של 220 אלף שקלים עבור כאב וסבל, הפסד כושר השתכרות לעתיד, עזרת צד שלישי, סיעוד והוצאות. השופט הוסיף כי מסכום זה יש לנכות תגמולי מוסד לביטוח לאומי שהצעירה קיבלה בסך של 47,945 שקלים.

 

יש לך שאלה?

פורום מימוש זכויות רפואיות כספיות


על כן, בית הספר חויב לפצות את הצעירה בסך 172,055 שקלים בתוספת שכר טרחת עורך דין בסך 40,260 שקלים, הוצאות משפט בסך 2,000 שקלים, החזר אגרה ועלות חוות הדעת של המומחים הרפואיים.


ת"א 13705-05-19