בית המשפט המחוזי בבאר שבע עסק לאחרונה בשאלת העונש הראוי לגבר שניהל מרדף אחרי רכב אחר שעקף אותו קודם לכן, התנגש בו בחוזקה במטרה לפגוע ביושביו ונמלט מהמקום. לאחר שבחן את כלל העדויות והראיות השופט קבע כי שימוש בכלי רכב ככלי נשק במטרה לפגוע באחר מחייב נקיטת ענישה מרתיעה ומחמירה כלפי הנהג שלא לקח אחריות על מעשיו, והטיל עליו עונש של 4 שנות מאסר בפועל ורכיבי ענישה נוספים.
נהג הטנדר רדף אחרי נהג הרכב עד שהתנגש ברכבו בחוזקה
לפי העובדות שפורטו בגזר הדין, בתאריך 25.9.20 נהג ברכב גבר כאשר ביתו הקטינה בגיל שנתיים נמצאת עימו ברכב. בעת הנסיעה לפתע הגיח נהג אחר כשהוא נוהג בטנדר וחסם את נתיב נסיעתו. בעקבות זאת, נהג הרכב עקף את הטנדר מימין תוך שהוא נאלץ לעלות על מדרכה, המשיך בנסיעתו ופנה ימינה. בתגובה לכך, נהג הטנדר החל לדלוק אחרי נהג הרכב, האיץ את מהירות נסיעתו והתנגש בעוצמה ברכב בכוונה לפגוע ביושביו.
בעקבות ההתנגשות הרכב נדחף בעוצמה רבה לפנים והסתובב בזווית של כ-180 מעלות לכיוון נתיב הנסיעה הנגדי, עלה על המדרכה עד שהתנגש בעמוד תאורה ובתמרור ונעצר. בעקבות התאונה, נהג הרכב נפגע בכתף, סבל מכאבים ופונה לקבלת טיפול רפואי ואילו הרכב ניזוק בכך שכל חלקו האחורי נמעך, השלדה התחתונה של הרכב נפגעה, המנוע נפגע ונשפך שמן.
נהג הטנדר התקשה להיפתח ולתאר את קשייו בפני שירות המבחן
בתסקיר שירות המבחן בעניינו של נהג הטנדר צוין כי נהג הטנדר התקשה להיפתח ולתאר את הקשיים שלו. עוד צוין עברו הפלילי של האיש וכי בשנת 2016 הוא השתתף בקבוצה טיפולית.
לטענת התביעה, נהג הטנדר הורשע לאחר ניהול הוכחות בעבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה כאשר למעשה הפך את כלי הרכב שבידיו לנשק לכל דבר ועניין. עוד נטען כי הרקע למעשה היה סכסוך משפחתי בנושא קרקעות, וכי לא מדובר בסכסוך אישי בין הנאשם ובין המתלונן.
עוד טענה התביעה כי במהלך התאונה ביתו הקטינה של נהג הרכב הייתה עימו ברכב וכי נהג הטנדר נהג בו כאשר בארגז הרכב מונחת כמות גדולה של ברזלים שחלקם עפו מהרכב במהלך המרדף וסיכנו את העוברים והשבים.
התביעה טענה כי יש לתת משקל לשיקולי הרתעה ולערך שלמות הגוף
לפי גרסת התביעה, במקרה זה יש לתת משקל לשיקולי הרתעה ולערך שלמות הגוף של אזרחים תמימים שנמצאים ברחובות הארץ. על כן, התביעה ביקשה לקבוע מתחם עונש הולם שנע בין 3 שנות מאסר ועד ל-5 שנות מאסר ולמקם את העונש במרכז מתחם הענישה, וזאת לנוכח עברו הפלילי של נהג הטנדר שכולל בין היתר עבירת הסעה של שוהה בלתי חוקי ובהינתן עברו התעבורתי המשמעותי.
התביעה הפנתה לתסקיר שירות המבחן שלפיו נהג הטנדר אינו לוקח אחריות על מעשיו, על כן שירות המבחן סבר כי אין מקום להליך טיפולי שיקומי בעניינו ולכן נמנע מהמלצה בנושא. לפיכך, התביעה ביקשה מבית המשפט להשית על נהג הטנדר עונש מאסר בפועל, מאסר על תנאי, פסילה בפועל, פסילה על תנאי ופיצויים למתלונן.
הסנגור טען כי מרשו מציית לחוק כל חייו
מנגד, סנגורו של נהג הטנדר טען כי אמנם יש לחובתו הרשעה אחת משנת 2013, אך כל חייו הוא מציית לחוק. הסנגור הפנה לתסקיר שירות המבחן שמפרט את נסיבות חייו האישיות של הנהג ואת הקשיים שעימם הוא מתמודד. הסנגור הוסיף כי התקיימה סולחה בין הצדדים שנחתמה בתאריך 5.10.20. עוד טען הסנגור כי הפציעות שנגרמו לנהג הרכב בעקבות התאונה היו קלות והסתכמו בכאבים בכתף.
הסנגור טען בנוסף כי חלפו כ-9 חודשים ממועד ביצוע העבירה, כאשר במהלך תקופה זו הנהג שמר על התנאים המגבילים בקפידה, ובכך יש לחזק את העובדה שהוא נרתע מההליך המשפטי ומכבד את החלטותיו של בית המשפט.
העבירה ונסיבות ביצועה הן חמורות ביותר
השופט ציין כי העבירה שביצע נהג הטנדר היא עבירה חמורה ונסיבות ביצועה חמורות ביותר כאשר הוא השתמש ברכבו כדי לפגוע בנהג הרכב השני. לפי קביעת השופט, ביצוע העבירה במתכוון מתוך מטרה לפגוע בנהג הרכב, הפך למעשה את הרכב לכלי נשק.
עוד נקבע כי העבירה שביצע נהג הטנדר מצויה ברף גבוה ביותר של חומרה ושל מסוכנות שאכן התממשה במקרה זה. צוין כי בביצוע העבירה האיש פגע בערכים מוגנים שכוללים את שלמות גופו של אדם, שמירה על בטחון הציבור ושלומו, הסדר הציבורי ושלטון החוק.
שימוש ברכב לצורך פגיעה באדם מחייב השתת ענישה מרתיעה
השופט קבע כי הוא לא מוצא בסולחה בין הצדדים נימוק להקלה בענישה. נקבע כי שימוש ברכב לצורך פגיעה באדם אחר מחייב השתת ענישה מרתיעה. יתרה מזאת צוין כי הנהג אינו נוטל כל אחריות על מעשיו.
יש לך שאלה?
לפיכך, בסופו של דבר השופט קבע כי נהג הטנדר יישלח למאסר בפועל לתקופה של 4 שנים, הטיל עליו מאסר על תנאי למשך 12 חודשים, פיצוי לנהג הרכב בסך של 10,000 שקלים ופסילת רישיון נהיגה למשך 12 חודשים.
ת"פ 8873-10-20
