בית משפט השלום בפתח תקווה קיבל לאחרונה באופן חלקי תביעת פיצויים שהגיש צעיר נגד מאבטח ונגד חברת אבטחה שהעסיקה אותו לאחר שהותקף במהלומות ובגז מדמיע במהלך בילוי במועדון. לאחר שהשופטת בחנה את כלל העדויות והראיות היא קבעה שבמקרה זה חברת האבטחה נושאת באחריות למכת האגרוף שהנחית המאבטח על פניו של הצעיר ולנזק שנגרם לו בעקבותיה.


לפי העובדות שפורטו בגזר הדין, צעיר שהיה בגיל 21 בזמנים הרלבנטיים לאירוע, הגיע עם חבריו לבלות במועדון בתאריך 17.3.16. לפי גרסתו של הצעיר, הוא ניגש לעבר שירותי המועדון שם אחד המאבטחים ניגש אליו ושאל אותו האם יש בעיה כלשהי. הצעיר השיב לו כי השירותים במקום מלוכלכים ואז המאבטח החל לחנוק אותו ולמשוך אותו בצוואר לעבר היציאה מהמקום.


מאבטח במועדון היכה צעיר באגרוף וריסס לעברו גז פלפל


המאבטח המשיך לחבוט בפניו של הצעיר וכאשר הוא התכופף להרים את מכשיר הטלפון הנייד שלו מהרצפה, אחד המאבטחים ריסס אותו בגז פלפל והיכה אותו באמצעות אגרוף בפניו. לאחר התקיפה, הצעיר פנה לקבל טיפול רפואי בבית חולים, שם עבר צילום רנטגן ושוחרר לביתו. בהמשך, בשל חשד לשבר, הצעיר פנה למחלקה כירורגית בבית חולים וביום 19.3.16 הוא עבר ניתוח תחת הרדמה כללית שבמהלכו הותקן לו קיבוע בין לסתי ובוצעה לו רדוקציה פתוחה של השבר כולל קיבוע באמצעות שתי מיני פלטות וסגירת הפה באמצעות חוטי מתכת.


כעבור יומיים הצעיר שוחרר לביתו ונזקק לטיפול תרופתי והמשך מעקב במחלקת פה ולסת בבית חולים. הצעיר הגיש את התביעה נגד המאבטח שתקף אותו במכת אגרוף ונגד חברת האבטחה שהעסיקה את המאבטח בזמנים הרלבנטיים. בתביעתו הצעיר התבסס על עוולת התקיפה המעוגנת בסעיף 23 לפקודת הנזיקין.


מומחה רפואי מטעם הצעיר קבע כי בעקבות התקיפה נגרמה לו נכות בשיעור של 28%


לצורך ביסוס טענותיו והוכחתן הצעיר צירף לתביעתו חוות דעת רפואית של מומחית מטעמו, בה צוין כי בעקבות החבלה שנגרמה לצעיר, הלסת התחתונה שלו נשברה בשני מקומות כאשר השבר הקשה יותר נמצא בצד שמאל של גוף הלסת. עוד צוין כי הפגיעה המשולבת גרמה לירידה בתחושה באזור אחד ולעלייה בתחושה עד לכדי כאב בצד השני.

 

נוסף על כך צוין כי בעקבות השבר הצעיר סובל ממגבלה ניכרת בפתיחת הפה. על כן, המומחית העריכה את נכותו המשוקללת של הצעיר ב-28% בגין פגיעה עצבית בדרגה בינונית עם הפרעות תחושתיות ניכרות ובגין הגבלה בתנועת מפרק הלסת.


מנגד, חברת האבטחה טענה כי יש לדחות את התביעה נגדה עקב היעדר עילה שכן בכתב התביעה לא הועלתה ולו טענה אחת כלפיה. כמו כן נטען כי נזקיו של הצעיר נגרמו לו בעקבות מעשיו והיו בלתי נמנעים מבחינת חברת האבטחה. החברה הוסיפה וטענה כי חוסר זהירותו של הצעיר, התנהגותו והתנהלותו הם שגרמו להתרחשות האירועים ולא כל מעשה או מחדל של החברה. לפיכך, חברת האבטחה ביקשה להטיל על הצעיר אשם תורם מלא או בשיעור משמעותי.


המאבטח טען כי הצעיר היה שתוי במהלך האירוע והתנהג בצורה תוקפנית


המאבטח טען כי הצעיר היה שתוי והתנהג בצורה תוקפנית כלפי אורחי המועדון תוך שהוא מסכן צדדים שלישיים. המאבטח הוסיף כי לא היה כל מגע פיזי מצידו בצעיר כאשר דווקא הצעיר הוא זה שדחף מבקרים במועדון ותקף את המאבטח במכת אגרוף שהנחית לעבר חזהו.


בחוות דעת רפואית מטעם חברת האבטחה צוין כי מבחינה רנטגנית וקלינית נמצא ריפוי מלא ותקין של השבר בגוף הלסת ובמפרק ימין. עם זאת, המומחה הוסיף כי הצעיר עדיין סובל מהפרעה תחושתית שמקורה בפגיעה עצבית ולכן קבע כי כתוצאה מהאירוע נגרמה לצעיר נכות בשיעור של 10%.


לאחר שבחנה את כלל העדויות והראיות השופטת קבעה כי הצעיר הוכיח כנדרש כי הוא הוכה באגרוף לאחר שרוסס בגז פלפל וכי מכה זו גרמה לשברים בפניו. עם זאת צוין כי טענתו של הצעיר בדבר זהותו של המאבטח שתקף אותו לא הוכחה ולכן נקבע כי התוקף של הצעיר היה אחד המאבטחים שהועסקו במועדון על ידי חברת האבטחה אך לא בהכרח המאבטח שנתבע על ידי הצעיר.


חברת האבטחה נושאת באחריות לתקיפה ולנזק שנגרם לצעיר בעקבותיה


השופטת הוסיפה כי במקרה זה מתקיימים כל יסודותיה של עוולת התקיפה ביחס למכת האגרוף שספג הצעיר בפניו. לפי קביעת השופטת, חברת האבטחה נושאת באחריות לתקיפתו של הצעיר באמצעות מכת האגרוף. השופטת הוסיפה כי לא ניתן להתעלם מכך שבאירוע היו מעורבים מאבטחים נוספים שעבדו בשירות חברת האבטחה בזמנים הרלבנטיים לאירוע.


בסוגיית הנזק השופטת החליטה לבצע מיצוע של הנכויות שנקבעו על ידי המומחים הרפואיים מטעם הצדדים ולכן קבעה כי נכותו הרפואית הקבועה של הצעיר עומדת בנסיבות העניין על 19%, כאשר גם נכותו התפקודית היא בשיעור של 19%.

 

יש לך שאלה?

פורום כתב אישום במשפט הפלילי


בסופו של דבר, השופטת קבעה כי חברת האבטחה תשלם לצעיר פיצוי כולל בסך של 240,904 שקלים עבור אובדן כושר השתכרות לעתיד, כאב וסבל, הוצאות רפואיות, נסיעות ועזרת צד שלישי. עוד נקבע כי חברת האבטחה תשלם לצעיר שכר טרחת עורך דין בסך של 57,817 שקלים. כמו כן השופטת קבעה כי התביעה נגד המאבטח נדחית וכי הצעיר ישלם לו סך של 15 אלף שקלים עבור הוצאות ושכר טרחת עורך דין.


ת"א 42445-12-18